"האח הגדול" מפלג את העם למצדדים לעומת המתכחשים: באיזה צד אתם?

"הפקות הריאליטי הן בדרך כלל עתירות תקציב, ומספקות עבודה בשפע לצווארון הכחול של תעשיית הבידור. הן גוזלות פרנסה רק מהטאלנטים הבכירים, שחקני צמרת כמו איבגי וגילה אלמגור, שהתרגלו לקבל משכורות מנופחות בימי הטרום ריאליטי. הריאליטי יותר הוגן - כי בהעדר כוכבים רוב הכסף הולך להפקה נטו", כך טוען המרצה לתקשורת, ד"ר אמיר חצרוני, שאינו מבין את העליהום על תוכניות הריאליטי כדוגמת "האח הגדול". לטענתו, הבעיה העיקרית של הדרמה הישראלית היתה ונותרה חוסר יכולתה להתחבב על הצופים.

לקריאת טור הדעה של ד"ר חצרוני לחצו על - בין איבגי לבובליל: מורה נבוכים כלכלי לקונפליקט תרבותי 

לעומתו, קרן קוך, משוררת ואמנית תיאטרון רב תחומית, טוענת כי הצפייה בריאליטי היא אשליה. לדבריה, תכניות אלה מייצרות אצל הצופה את התחושה שהוא אחראי, מחליט ושולט בגורל. "פעולת הריאליטי המערבת את הצופה ככח משפיע על המרחב, משמשת ניגוד משמעותי לחווייתו הפרטית כנטול השפעה ממשית. הטלוויזיה מייצרת תמונת מצב בה הקונפליקטים הם פתירים וקצרי טווח בניגוד למציאות החברתית-פוליטית-אנושית שהיא כאוטית ומעוררת חרדה", טוענת קוך.

לקריאת טור הדעה של קוך לחצו על - תיחזוק הריק