הכלכלה הפלסטינית: ביבי יחזק את יריחו

בתום הסתיו, כשרוחות קרירות מתחילות לנשב, מתמלאים הכבישים הצרים המובילים ליריחו. שיירות של מכוניות, רובן מוניות צהובות עם לוחיות רישוי של הרשות הפלסטינית, נכנסות לעיר, נושאות נופשים פלסטינים ותיירים. יריחו היא בירת תיירות החורף של הגדה. מזג האוויר בעיר נוח, והאטרקציות רבות: גנים מוקפים מסעדות ובתי קפה; פארק גדול סביב עין אל־סולטאן, שבו אפשר לנסוע ברכבל למרומי הצוק של מנזר הקרנטל ולהשקיף על העיר העתיקה; וארמונות החליפים בקאסר הישאם, ששופצו לאחרונה בידי משרד התיירות הפלסטיני.

גם בישראל לוטשים עיניים ליריחו. בנימין נתניהו אמר לי לאחרונה כי האזור עתיד להיות אחד ממוקדי "השלום הכלכלי" שהוא מתכנן. סמוך לעיר מצויים אתרי הטבילה בירדן, שיכולים למשוך עולי רגל נוצרים — אם התנאים יאפשרו זאת. "בעוד הירדנים פיתחו בצורה מרשימה את האתרים במזרח הנהר ובנו בתי מלון מפוארים על חוף ים המלח — אנחנו לא עשינו כלום", אמר נתניהו. "הפלסטינים בסיוע ממשלה בראשותי יעשו שם גדולות".

הקזינו הפך את החול לזהב, והרשות הרוויחה

האטרקציה המרכזית של יריחו בשנים עברו עומדת עתה בשימומנה: הקזינו בצפון העיר נטוש לחלוטין, אף שהמלון הצמוד לו עדיין פועל.

הקזינו נפתח באוגוסט 1998 במימון ובניהול חברה אוסטרית בשליטת מרטין שלאף, איש עסקים יהודי וידידם של ראשי ממשלות בישראל. הקזינו נרשם כחברת מניות פרטית: 64% בבעלות האוסטרים, 20% בבעלות חברה ממשלתית פלסטינית, השאר בידיים פרטיות; השמועות דיברו על ישראלים.

מהרגע הראשון היה הקזינו סיפור הצלחה. ימים ולילות גדשו את האולמות אלפי ישראלים מרחבי הארץ. "הפכנו את חולות המדבר לזהב", אמר המנהל האוסטרי. בשנתיים שבהן פעל, עד האינתיפאדה השנייה, הסתכמו הרווחים בכמעט 100 מיליון דולר. הנהנים העיקריים היו הממשלה הפלסטינית, שקיבלה לא רק את חלקה ברווחים אלא גם נתח הגון מהוצאות ההפעלה.

הגלגל הסתובב, והצמיח את שלטון חמאס

פרט להצלחה זכה הקזינו ללא מעט ביקורת. בצד הישראלי היו מי שהתלוננו שמדובר בגזל מחוכם, שבו ערפאת מרוקן את כיסי הישראלית.

הפלסטינים היו חריפים יותר: אנשי דת מוסלמים וחברי פרלמנט טענו כי הימורים אסורים על פי האסלאם, וכי זו "בושה והשפלה" שתקציב הרשות מתבסס על הימורים. במדינות ערב אמנם יש בתי קזינו במלונות, אבל הם פרטיים ומיועדים לזרים; הקזינו ביריחו היה בבעלות ממשלתית. "זה כמו סרסור החי על רווחיה של זונה", אמר המופתי של ירושלים. הקזינו נהפך לסמל לרדיפת הבצע, השחיתות ואובדן הערכים של שלטון אש"ף ופתח. אין ספק שהקזינו שימש נשק יעיל במאבק של חמאס נגד ממשלת פתח.

בשנים האחרונות דווח מדי פעם כי ייתכן שהקזינו ייפתח מחדש; אבו מאזן הודיע נחרצות כי לא יאפשר זאת. שום רווח כספי לא היו שווה את הנזק שגרם הקזינו לתדמית השלטון הפלסטיני. כך שאם וכאשר ינוצל הפוטנציאל התיירותי הגדול של יריחו, ההימורים כבר לא יהיו חלק מהתמונה.