אושר בוועדת הכלכלה: הפחתה בדיעבד של יעד איסוף הבקבוקים - בפעם החמישית ברציפות

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את הפחתת יעד איסוף הבקבוקים באמצעות תאגיד המחזור, מרמה של 85% לרמה של 66% בלבד, זאת לבקשת המשרד להגנת הסביבה. הפחתת היעד נעשתה באופן רטרואקטיבי לגבי שנת 2008, דבר שעורר את חמתם של חברי הכנסת על המשרד.

חוק הפיקדון, הקובע את יעדי איסוף הבקבוקים בידי תאגיד המחזור, כולל לפי שעה רק את בקבוקי המשקה הקטנים (בנפח של עד 1.5 ליטר). הפחתת יעד האיסוף נעשית זו הפעם החמישית ברציפות. על פי החוק, אם התאגיד אינו עומד ביעד האיסוף הוא אמור לשלם קנס לקרן לשמירת הניקיון, שגובהו פי שניים מסכום הפיקדון שלא נגבה. לפיכך, הפחתה של יעד האיסוף פוטרת למעשה את התאגיד מהצורך לשלם קנס זה. גם מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, התייחס בעבר לנושא באומרו כי "הקטנה כזאת של הקנס יש בה משום הטבה ניכרת לתאגיד".

תאגיד במחלוקת: הממונה על ההגבלים: לבטל את פעילות אל"ה במתכונת הנוכחית תאגיד המיחזור הוקם בשנת 2001 והוצב לו יעד לאיסוף 85% ממיכלי המשקה בישראל והעברתם למיחזור. היעד ירד, לבקשת התאגיד, במשך השנים לכ-66%. רונית קן טוענת כעת שפעילותו אינה לטובת הציבור גלית שפיר, תגובה אחתלכתבה המלאה

נציגי המשרד הסבירו בדיון כי לאור בדיקות של רואי חשבון חיצוניים ובלתי תלויים, שנעשו בשנת 2003 ובשנת 2007, הגיעו במשרד למסקנה כי נקודת האיזון של התאגיד ביכולת שלו לאסוף את הבקבוקים מחד גיסא ולהפעיל את המערכת בצורה לא גירעונית מאידך, עומדת על איסוף של 66% מהבקבוקים המיוצרים.

עוד הסבירו הנציגים, כי הואיל והחוק אינו מטיל אחריות ישירה על היצרנים לגבי איסוף הבקבוקים - אם תאגיד המחזור ייקלע לגירעון ויקרוס - לא יהיה גוף שיעסוק באיסוף ומחזור הבקבוקים.

יצרני ויבואני הבקבוקים מעבירים לתאגיד את דמי הפיקדון שהם גובים. ההכנסות של התאגיד נובעות מהפער שבין דמי הפיקדון שהועברו מהיצרנים והיבואנים לבין אלה שהשיב לצרכנים שהחזירו את הבקבוקים. ולכן ככל שמספר הבקבוקים שמקבל התאגיד למחזור נמוך יותר - כך הכנסותיו גבוהות יותר.

"התאגיד אינו ממלא את תפקידו"

עו"ד גלעד אוסטרובסקי, מעמותת אדם טבע ודין, תקף בדיון את המשרד להגנת הסביבה ואת תאגיד המחזור ואמר כי "הפחתת היעדים משמעותה פגיעה אנושה בציבור. זהו אישור בדיעבד של אי איסוף ומחזור של 100 מיליון בקבוקים בשנת 2008 בלבד שמשמעותה ויתור על 50 מיליון שקלים, שהם כספי הקנס שהיו אמורים להיות משולמים לציבור אבל בפועל נשארים בכיסי התאגיד. במצטבר, כ-600 מיליון מיכלי משקה לא נאספו בשנים האחרונות, וזהו נזק סביבתי חמור ביותר לציבור".

"אסור לזרות חול בעיני הציבור", אמר אוסטרובסקי, "התאגיד אינו ממלא את תפקידו. ואם הוא אינו יכול לעשות זאת, שיפנה את מקומו למי שטוב ממנו. ישנם יזמים שמשוועים שיתנו להם לפעול בתחום איסוף ומחזור הבקבוקים".

נחמה רונן, יו"ר תאגיד המחזור, ביטלה את הביקורת שהוטחה בתאגיד. "הדיון היום הוא בהסדרת הורדת אחוזי המחזור על איסוף בקבוקי המשקה הקבועים בחוק. החוק הזה קבע שמיכלי משקה קטנים ייאספו וימוחזרו ועליהם חל הפיקדון. קבעו יעדים בחוק שתאגיד המחזור לא יכול לעמוד בהם. קיימנו על זה אין סוף דיונים. גם אם זה לא היה התאגיד הזה אלא תאגיד אחר, המציאות הייתה זהה. אנחנו עושים את הכי טוב שאפשר. בדקו אותנו חברות ייעוץ שקבעו שיכולת ההתייעלות שלנו מעוררת התפעלות. ההישגים שלנו בקרב בתי ספר ומחנות צה"ל היא בלתי רגילה. צריך לראות גם את הדברים הטובים".

במקביל, על שולחנה של הכנסת מונחת הצעת חוק ממשלתית, שתרחיב את חוק הפיקדון הקיים כך שייכללו בו גם בקבוקי המשקה הגדולים, בנפח של 1.5 ליטרים. מדובר בהצעת חוק שאושרה בקריאה ראשונה לפני כשנתיים, אולם מאז הדיון בה הוקפא לבקשת השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא. היועצת המשפטית לוועדת הכלכלה, עו"ד אתי בלנדר, קראה לממשלה הבאה ולשר הבא להגנת הסביבה לגבש בהקדם הצעת חוק חדשה, או לשוב ולדון בהקדם בהצעת החוק הקיימת.

יצויין, כי על פי נחמה רונן, בשנת 2008 עלה שיעור איסוף המיכלים הגדולים באופן וולונטרי לכדי 27% מכלל המיכלים הגדולים.