דגמי הדגל של סאן יאנג עברו מתיחת פנים בלבד

קטנועים, קטנועים ועוד קטנועים. זה מה שאתה רואה כשאתה נוסע לראשונה בכבישי טאיפי. וגם אם לעתים נראה שמדובר באשליה אופטית בגלל הג'ט לג, עם הנתונים הרשמיים ממשרד התחבורה הטייוואני אי אפשר להתווכח. במדינה שבה חיים 23 מיליון תושבים רשומים כ־14 מיליון כלים דו־גלגליים, מה שמעמיד את הממוצע המקומי על כ־0.6 קטנוע לראש, לא כולל הכלים הנעים בכפרים המרוחקים מהרשויות.

בכבישי ישראל, לעומת זאת, ינועו ב־2009 כ־100 אלף כלים, ובכלל יש הבדלי גישות עקרוניים בין המדינות. בישראל של השנים האחרונות, כמו גם באירופה, השוק מתחזק באמונתו בכלים הגדולים, הנוחים ומדושני הפלסטיק, ובמיוחד בסגמנט הפורח של קטנועי המנהלים והספורט. כך שניתן לראות על כבישי ציון לא מעט כלים שההספקים של מנועיהם הניעו פעם מכונית עירונית קטנה. בטייוואן תתקשו למצוא קטנועים בנפחים הגדולים מ־125 סמ"ק, והדגמים הפופולריים כרגע, לפחות על פי אנשי המכירות של חברת סאן יאנג, הם ה־110 סמ"ק הזריזים ודקי הגזרה (הסיבה לכך נעוצה בחלקה בהכוונה של הממשלה הטייוואנית; על הכוונה ישראלית דומה אין מה לדבר).

שדרוג בקטנה

 

בסאן יאנג מנסים לשלב בין שתי התפיסות האלו. מחד הם ממשיכים לייצר כלים קטנים ופרקטיים המיועדים בעיקר למדינות המזרח הרחוק הצפופות, שבהן קשה לעתים למצוא חניה גם לקטנוע דל סמ"ק (בטאיפי למשל יש מגרשי חניה בתשלום המועדים לכלים דו־גלגליים); מאידך הם נשמעים לנטיות הלב האירופיות (והישראליות) לכלים גדולים יותר, אוטומטיים ומרווחים שיגמעו בנוחות עשרות קילומטרים ביום, מהפרברים לתל אביב ובחזרה.

הם מבטיחים לייצר בעתיד (אבל מעדיפים להשאיר את התאריך בערפל) קטנוע בנפח שבין 400 ל־600 סמ"ק. רמז לכך ניתן היה לראות באולם הכניסה למפעל שבו ניצב בגאון אב הטיפוס ל־GT500, שנראה קצת כמו ג'וי מקס מנופח. נראה שקשה לאנשי הפיתוח של הקונצרן הטייוואני להוציא תחת ידיהם כלי מנהלים שיתחרה ביאמהה מג'סטי וסוזוקי בורגמן, למשל, אבל גם הם יודעים שקפיצת המדרגה הזו חשובה למיצובם כחברה שמוכרת לצד היעילות גם פינוק וגימור מוקפד, גם אם אלו באים על חשבון המחיר הסופי.

אבל בחברה מנסים לרגש כבר בהווה ומציגים שדרוג, אם כי יחסית קטן מהמצופה, של שני קטנועי המנהלים שלה, שהם גם הדגמים המובילים בישראל: הג'וי רייד (200 סמ"ק) והג'וי מקס (300 סמ"ק). הדגמים זכו למתיחת פנים שהופכת אותם למעט יותר חלקים למראה. הפנס הקדמי המוזר שהוצמד לג'וי מקס הנוכחי הוחלף בדגם המשופר בזוג פנסים מלוכסנים וספורטיביים המזכירים מאוד את הפרונט המרשים של המג'סטי של ימאהה. גם הוספת הכפתור המאפשר לפתוח את מושב הנהג מהכידון היא שיפור נעים ומבורך. מנועי שתי הסדרות זכו להזרקת דלק שהופכת את הנסיעה הנוחה המוכרת למעט יותר חלקה ושקטה. הג'וי מקס פונק גם במנוע המתקדם ביותר של החברה, שעד היום הוצמד רק לסיטיקום, הקטנוע העירוני גדול הגלגלים של החברה שהושק השנה, ובינתיים עוד לא משחזר את ההצלחה של אחיו השמנמן לחברה.

ולגבי העתיד של שני הכלים? גם כאן אין מקום להפתעות. הרי האמינות שאפיינה את שתי הסדרות לא השתנתה, והשיפורים החדשים הם רק עוד דובדבן המתווסף לעסקה. בהנחה שהמחירים לא יעלו, במטרו (יבואנית סאן יאנג) יכולים להמשיך וליהנות מהובלת טבלת המסירות.

הכתב היה אורח החברה בטייוואן