גלעד שליט - במקום הפלירטוטים עם אסד

בשבוע שבו תפחנו מסופגניות, התחרשנו מתרועות הפסטיגלים והשמים הואילו להמטיר רביבים של חורף אמיתי, בא השכן המשופם מהצפון עם קולות של פיוס. כל זאת קצת לפני שפתיתי לובן בתוליים כיסו את ההר המשותף לנו ולו.

ברגעים כאלה לא נותר לנו אלא לגייס את כל מנגנוני ההגנה לעזרתנו. מה שלום, איזה שלום, אסד לא שמע שאנחנו באמצע הדרך לעזה? ואחר כך יש אצלנו בחירות ועוד איזה שתי תוכניות ריאליטי חדשות והכנרת מתייבשת. הוא לא רואה מתחת לאף שלו את הקו השחור? את המיתון? בסוריה לא היו חשופים למשבר הכלכלי העולמי, למאדוף? זה לא שאנחנו נגד שלום. דקה אחרי שהפצצנו בקיץ את הכור הסורי כבר רצינו שלום, אבל עכשיו אנחנו עסוקים בניסיון להרגיע את החברים המתלהמים שלו מהדרום. גם איתם אנחנו רוצים שלום. הנה, אפילו שחררנו להם 40 משאיות של מזון, והם בתמורה ממשיכים לשחרר עלינו קסאמים.

בקיצור, הטיימינג של המהלך הסורי לא בא לנו טוב. אפילו בשלום עכשיו הופתעו מהחיבוק של אסד הבן. הם עוד לא הספיקו לסגור את הרשימה המשולבת עם מרץ, וד"ר בשאר אל-אסד בא להתחבק.

אסד. הטיימינג שלו לא בא לנו טוב | צילום: אי פי אי

רק אולמרט נראה חזק בעניין. נדמה שהנסיעה שלו לאנקרה הסתדרה בלוח הזמנים של מסיבות הסיום שהוא עורך, כי אחרת קשה להבין מה יש לראש הממשלה לחפש בחורף בטורקיה, לבד מהעובדה שלא היה לו מה לעשות בארץ בזמן שכולם מתעסקים בבחירות.

ועדיין, השאלה המתבקשת היא: אם אולמרט הרגיש צורך לקראת שלהי הקדנציה שלו למתוח את האצבעות עד דמשק, למה הוא לא בחר להתמתח לכיוון עזה? בשני המקרים אין קונצנזוס בציבור למהלך, אבל השבתו של גלעד שליט הביתה היתה לפחות סוגרת מעגל שהחל בקדנציה שלו. יש שיאמרו שמהלך כזה היה מביא לרגיעה יחסית בדרום אם היו בו, לצד חיוכי הרוצחים המשתחררים, גם התחייבויות מצריות ובינלאומיות לשמירה על רגיעה. אבל אולמרט, מסיבותיו הוא, החליט להניח אבן פינה שאין בה ממש ויש בה הרבה חשש.