במת כלכליסט: רשת הביטחון האמיתית

הנתונים הסטטיסטיים השוטפים על הפעילות הכלכלית ברבעון האחרון של השנה מראים היטב, שהצמיחה בישראל מתאפסת בהדרגה עקב ירידה משולבת בהשקעות, ביצוא ואפילו בצריכה פרטית. מציאות זו, עם המשבר בשוק ההון, מביאה להעלאת הצעות שונות ומשונות בדבר רשתות ביטחון כלכליות וסוציאליות כמעט בכל תחום בחיינו - החל בחוסכים בקופות הגמל והפנסיה, עבור באיגרות חוב קונצרניות וכלה בסיוע לתחום המחקר והפיתוח של חברות ההייטק. עם זאת, רובנו מתעלמים מרשת הביטחון הסוציאלית האמיתית שנדרשת בימים אלה - רשת שתיתן הגנה לאותה אוכלוסייה שזקוקה לסיוע שוטף ברכישת מזון בסיסי, ביגוד, דיור, תרופות וטיפול רפואי.

תלויים במלכ"רים

כידוע, מדינת ישראל משופעת בעוני. כחמישית מאוכלוסיית המדינה נמצאת בקטגוריה זו ובתוך כך גם כשליש מילדי ישראל. רבים מאותם אזרחים מסתייעים בארגונים התנדבותיים הפעילים בתחומים אלה. ביחס לקבוצות האוכלוסייה העניות ראינו בשלוש השנים האחרונות שתי מגמות הפוכות - אחת חיובית ואחת שלילית.

בצד החיובי היינו עדים לגידול בשיעור התעסוקה של העניים והנזקקים. חלקם אף קיבלו קצבאות גדולות יותר, דוגמת השלמת הבטחת הכנסה לקשישים ולניצולי שואה.

ואולם, בצד השלילי ראינו את המשך המגמה שלפיה המדינה מגלגלת על הציבור בכלל ועל העניים בפרט יותר הוצאות בתחומי הרפואה, החינוך והשירותים החברתיים. כך, למשל, גדל משקלה של ההוצאה הפרטית על שירותים רפואיים בעשור האחרון מ־26% ל־35% מכלל ההוצאה הלאומית על בריאות. משקל ההוצאה הפרטית על חינוך גדל באותה התקופה מ־21% ל־23%. שינויים דומים ניתן למצוא גם במה שנוגע לשירותים חברתיים אחרים.

בימים אלה - תקופה של החרפת המשבר הכלכלי הריאלי - אנו עתידים לראות את הרע מכל העולמות. האבטלה שוב תגדל, הוצאות הקיום של הנזקקים יעלו ויכולת ההישרדות היומיומית שלהם תפחת. מציאות זו תדרוש מן המלכ"רים (מוסדות ללא כוונות רווח) להגדיל את הסיוע לקבוצות החלשות והנזקקות בהשגת מזון ובקבלת שירותי בריאות ומוצרים רפואיים. ואולם, מלכ"רים אלה נמצאים אף הם במצב של הידרדרות במשאבים הכספיים שברשותם, זאת בעיקר עקב הצמצום בהיקף התרומות שהם מצליחים להשיג. מתח זה - בין הביקוש לשירותי התנדבות וסיוע לבין ההיצע - יגדל מאוד ויסכן את יכולת הקיום של הנזקקים.

להקצות אשראי חרום

אני מודע לעובדה שממשלת ישראל לא תוכל לקחת על עצמה מחויבות חוקית ישירה לצרכים הפיזיולוגיים הבסיסים של האזרחים העניים. עם זאת, המדינה חייבת לדעתי להגדיל את הגיבוי התקציבי שהיא מעניקה לעמותות השונות שפעילות בשטח. את זה היא יכולה לעשות על ידי הקצאת אשראי חירום בערבות חלקית למלכ"רים אמינים או על ידי סיוע כספי ישיר לעמותות, לאחר קביעת קריטריונים ברורים לכך.

נתוני עמותת "לתת" שפורסמו לפני כחודש בדו"ח העוני האלטרנטיבי מראים שארבע מתוך חמש משפחות נזקקות לא מצליחות לממן הוצאות מזון בסיסיות הכרחיות. לפי הדו"ח, יותר ממחצית מהמשפחות נמנעות מרכישת תרופות הכרחיות ורק עשירית מהן יכולות לממן טיפולי שיניים בסיסיים. ב־2009, כאשר ההאטה הכלכלית תגבר, משפחות עניות רבות ייאלצו לוותר על איכות החיים שלהן ואפילו על הוצאות חינוך.

עם זאת, לא נוכל לתת להן לוותר על מזון ותרופות וחובתנו כמדינה וכחברה תעמוד בפני מבחן קשה. מדינת ישראל מחויבת קודם כל לספק רשת ביטחון סוציאלית לקבוצות הנזקקות. רק לאחר מכן היא מחויבת להעניק רשתות ביטחון אחרות, ראויות יותר או פחות, אך ספק אם הן הכרחיות.

הכותב הוא יו"ר פעילים והממונה לשעבר על הכנסות המדינה