אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
5 מגזרים על המוקד צילום: shutterstock

5 מגזרים על המוקד

חמישה אנליסטים מובילים מנסים לחזות מה יקרה בשנה הבאה בחמישה מגזרי השקעה פופולריים

28.12.2008, 11:46 | תומר קורנפלד

פעם, ממש לא מזמן, היו צצים חדשות לבקרים מגזרי השקעה חדשים ולוהטים, שמיקדו את תשומת הלב של התקשורת ושל המשקיעים. הנפט, הטכנולוגיות הירוקות, הסחורות - כולם הופיעו על פני השטח כשהם מבטיחים להיות הבוננזה הבאה. בצלו של הטרנד המשיכו להתנהל בנחת המגזרים הוותיקים, שתמיד הציעו השקעה סולידית יחסית. כך התנהלו הדברים עד לפרוץ המשבר הנוכחי: נראה שזה הסיט הצדה את החיפוש אחרי הטרנד הבא, וכולם עברו לעקוב בדאגה אחרי המגזרים הוותיקים, כשהם ותוהים מאין תבוא המכה הבאה. 5 אנליסטים מובילים התבקשו לנסות ולחזות מה יקרה בשנה הקרובה במגזר אותו הם סוקרים. להלן התוצאות.

|| תקשורת ||

הרשת של פלאפון תעורר את התחרות

"שוק התקשורת בישראל נחשב לדפנסיבי, וזה נובע מתזרים מזומנים חזק ומתשואת דיבידנד גבוהה", אומר אנליסט התקשורת אורי ליכט מבית ההשקעות אי.בי.אי. בשנה האחרונה הצליחו מניות התקשורת להישאר יציבות נוכח גל הירידות ששטף את העולם. החברות הגדולות, ובראשן בזק, סלקום ופרטנר, הציגו תשואה עודפת הן בהשוואה למדדים והן בהשוואה למתחרות בעולם. מנגד, חברת התקשורת הקטנות, דוגמת אינטרנט זהב, 012 סמייל ונטוויז'ן, נחלשו על רקע החששות כי החברות הגדולות יפלשו לתחומן.

מגזר התקשורת, צילום: shutterstock מגזר התקשורת | צילום: shutterstock מגזר התקשורת, צילום: shutterstock

שיעור ההוצאה על תקשורת מתוך התוצר עומד בישראל על 4.4% ומסתכם ב־30 מיליארד שקל בשנה. זהו שיעור הוצאה כפול מאשר בארצות הברית (2.2%) וגבוה משיעור ההוצאה במדינות האיחוד האירופי (2.5%). להערכת ליכט, שיעור ההוצאה הגבוה בישראל מעיד על כך שמשקי הבית, ואפילו חברות שיחליטו להדק חגורות, לא יוכלו להימנע מלטפל גם בסעיף התקשורת - שהוא חלק נכבד מהוצאותיהן.

במקביל להאטה הכלכלית, חברות התקשורת סובלות מרגולציה לוחצת שמהדקת את הפיקוח על המחירים ומעודדת תחרות. "אנו מעריכים שב־2009 נראה הגברת מאמצים מצד החברות בניסיון לזכות בנתח שוק על חשבונה של בזק בתחום הטלפוניה הפנים־ארצית", אומר ליכט. "נראה שהחברות מתחילות תהליכים כדי להפוך למפעיל וירטואלי בתחום הסלולר, וללא ספק נראה את המשך המאמצים להפוך לקבוצות תקשורת שמספקות מכלול שירותים".

לשנה הקרובה ממליץ ליכט על מניית HOT. ליכט מעריך שלמרות אובדן צפוי של 130 אלף מינויי טלוויזיה, שייגרם לחברה אם תעבור הצעת החוק לחבילת הערוצים הצרה, מניית החברה נסחרת בדיסקאונט. עוד מניות מומלצות הן אינטרנט זהב, 012 סמייל ונטוויז'ן.

מנגד, חברות הסלולר סלקום ופרטנר זוכות מליכט להמלצה ניטרלית, אף על פי שהתמחור של המניות הוגן, מאחר שלטעמו יש אלטרנטיבות השקעה טובות יותר. עם זאת, ליכט מעריך שפריסת הרשת החדשה (UMTS) של פלאפון תעיר את התחרות המנומנמת בענף הסלולר.

המלצה ניטרלית ליכט מעניק גם לבזק. לדבריו, פרט לתחרות מצד החברות על השיחות הפנים־ארציות - אין טריגר אמיתי שיכול לדחוף את המניה בשנה הקרובה. כמו כן, מספר רב של מניות בזק עשויות להציף את השוק - החל במניות זאבי שמוצעות למכירה, עבור באופציות שיממשו עובדים וכלה במניות קבוצת השליטה אייפקס־סבן־ארקין (הקבוצה ניצלה אופציה לרכישת עוד 10% בחברה, אך לפי הפרסומים מעוניינת כעת למכור אותם).

|| טכנולוגיה ||

תמשיך לדשדש לעומת מגזרים אחרים

דניאל מרון, האנליסט הראשי של בנק ההשקעות RBC (שותפו האסטרטגי של תמיר־פישמן), מעדיף להיות זהיר מאוד בבואו לצפות את תוצאותיהן של חברות הטכנולוגיה ברבעון הרביעי של 2008 ובשנת 2009 כולה. רק לאחרונה ערכו בבנק סקר בקרב מנהלי טכנולוגיית מידע (IT), והוא לא חוזה למגזר עתיד ורוד במיוחד.

ממליצים על צ ממליצים על צ'ק פוינט | צילום: עמית שעל ממליצים על צ

לדברי מירון, מעבר למחנק האשראי, היחלשות המטבעות הבינלאומיים המובילים לעומת הדולר תפגע בהכנסות של חברות הטכנולוגיה הישראליות שמוצריהן נמכרים ביורו (וכתוצאה מכך ההכנסות במונחים דולריים יקטנו). מנגד, התחזקות הדולר לעומת השקל עשויה להקל מעט את הקשיים החמורים שמהם סבל הענף במחצית הראשונה של 2008 בעקבות התחזקות השקל, שהגדילה את הוצאות החברות (בעיקר על שכר).

"חברות הטכנולוגיה פגיעות לצמצומים בהוצאות ברחבי העולם, ולאור זאת ייתכן שביצועי המניות שלהן ימשיכו להזדחל ביחס לכלל השוק", אומר מירון. לכן, הוא מקפיד לציין, המניות שעליהן הוא ממליץ עשויות להציג תוצאות טובות יותר משאר מניות הטכנולוגיה - אך לא בהשוואה למניות ממגזרים אחרים. גם לאחר הורדת התחזיות ל־2009, המניות שעליהן הוא ממליץ כעת הן אמדוקס, נייס, NDS וצ'ק פוינט. לדבריו, התמחור הנוכחי של אותן מניות משקף לחברות מכפילי רווח עתידיים של 8–12 בלבד, כך שהן מהוות הזדמנות קנייה.

פרט לכך, מירון ממליץ על כמה מניות "בסיכון גבוה" - כאלו שעשויות לדשדש אך אם תנאי השוק ישתנו, הן עשויות לזנק. בין אלו הוא מציין את קומברס, המדורגת על ידיו ב"תשואת יתר", ואת אלווריון וסרגון, המדורגות על ידיו ב"תשואת שוק" לאור הסיכון בשווקים המתפתחים, שהם מנוע צמיחה עבורן ועיקר פעילותן מרוכז שם.

מנגד, להערכת מירון יסודות השוק של חברת התוכנה פאנדטק וחברת השבבים די.אס.פי.ג'י מוסיפים להיות רעועים, והתמחור, התחזיות והסנטימנט השלילי משתקפים בביצועי המניות. מצבים אלו, מציין מירון, גורמים לחברות רבות להיסחר בשווי שוק הקרוב לקופת המזומנים שלהן. "ייתכן שהסיכון שהחברות הללו יירדו עוד מוגבל, אך בשוק יורד מחיר נמוך אינו זרז לעליות", הוא אומר.

|| כימיה ||

המחצית הקריטית של מכתשים אגן

2008 היתה שנה תנודתית עבור חברות הכימיה כיל ומכתשים אגן. עד יולי נהנו השתיים מנסיקת מחירי הסחורות, ששברו שיאים, ובעקבותיהם השקיעו החקלאים ממון רב בחומרי ההדברה והדשנים שמייצרות החברות. במחצית השנייה של השנה המגמה התהפכה, ומחירי הסחורות החקלאיות צנחו ב־50%-60%.

תקופה קריטית - אברהם ביגר יו"ר מנכ"ל מכתשים אגן, צילום: סיוון פרג תקופה קריטית - אברהם ביגר יו"ר מנכ"ל מכתשים אגן | צילום: סיוון פרג' תקופה קריטית - אברהם ביגר יו"ר מנכ"ל מכתשים אגן, צילום: סיוון פרג

האנליסטית לימור גרובר מפסגות מעריכה שהירידה החדה במחירי הסחורות תגרום לירידה לא מהותית בהיקף שטחי הזריעה, אך השימוש בתשומות חקלאיות, כלומר בדשנים ובחומרי הדברה, יירד משמעותית. "מחירי המניות כעת מגלמים תרחיש פסימי במיוחד, שסיכוייו להתגשם קטנים", מציינת גרובר. "בטווח הארוך יותר, ההערכות בענף החקלאות הן שהירידה בתשומות ובשטחי הזריעה תוביל לכך שהיקפי התפוקות החקלאיות יירדו בקצב מהיר יותר מהירידה בביקוש (שעתידה להיות נמוכה), מה שיוביל לירידה במלאי ובסופו של דבר לעלייה מחודשת במחירי הסחורות".

המשמעות, אומרת גרובר, היא שכל עוד סין והודו אינן עוברות לצמיחה שלילית לנפש, שעלולה להוביל לירידה ברמת החיים - שנת 2009 תהיה ככל הנראה בסימן ירידה, אך מיד לאחריה תבוא עלייה.

"עבור מכתשים אגן, המחצית הראשונה של 2009 היא קריטית", אומרת גרובר. החברה, המייצרת חומרי הדברה, צברה מלאי שהיא מצפה למכור באירופה ברבעון הראשון והשני. בשלב זה האינדיקציות מהמפיצים באזור חיוביות, ולא נראה כי צפויה ירידה בכמויות הנמכרות. "אם תחזיות הביקוש לא יתממשו, אנו עלולים להיות עדים לירידות מחירים, מה שכמובן יפגע ברווחיות ובתזרים המזומנים של מכתשים אגן. המחצית השנייה תמיד מאופיינת במכירות מוגברות לברזיל, והתוצאות יהיו תלויות בכיוון שאליו ינועו מחירי הסחורות".

באשר לכיל אומרת גרובר כי "אנו מצפים לירידה במחירי הדשנים שמייצרים מהכימיקלים שהיא כורה. מחירי הפוספט כבר רושמים ירידות, ואי אפשר יהיה להתחמק מירידת מחירי האשלג. נוסף על כך, סביר להניח שנראה ירידה בכמויות הנמכרות באירופה ובברזיל. מחירי המניות של חברות הדשנים מגלמים תרחישים פסימיים במיוחד, של חזרה למחירי דשנים נמוכים מאלה של 2007, אף על פי שמחירי הסחורות החקלאיות עדיין גבוהים ממחיריהן לפני העליות החדות. להערכתי, כיל תציג ירידה ניכרת בהכנסות וברווח בשנה הבאה, אך אנו מצפים להמשך תזרים חזק".

|| בנקים ||

צפויות מחיקות וצעדי התייעלות

 

האנליסט אלון גלזר מלידר שוקי הון צופה שנה קשה לבנקים, על רקע המשבר העולמי שהחל במגזר הבנקאות. "הפגיעה בבנקים תהיה גם תוצאה של ירידה בהיקפי הפעילות, על רקע ההאטה במשק, וגם - ובעיקר - של עלייה משמעותית בהיקף החובות הבעייתיים ובהפרשות לחובות מסופקים, על רקע הפגיעה בשורה ארוכה של חברות מקומיות הפועלות בישראל ובחו"ל. נוסף על כך, קיים חשש שהבנקים ייאלצו למחוק עוד סכומים על השקעותיהם בחו"ל, אם כי אנחנו מעריכים שרוב המחיקות כבר בוצעו ב־2008". 

כמה ימחקו הבנקים בתקופה הקרובה? כמה ימחקו הבנקים בתקופה הקרובה? כמה ימחקו הבנקים בתקופה הקרובה?

למרות החשש ממחיקות, גלזר מציין לחיוב כי הבנקים בישראל מגיעים אל המשבר הנוכחי עם תיק אשראי במצב טוב יחסית. לדבריו, כיום ברוב המקרים קיימים ביטחונות מספקים כנגד החוב הבנקאי, לאחר שהבנקים למדו את לקחי המשבר של 2001–2002 (שבו התפוצצה בועת ההייטק) והקטינו את החשיפה לאשראי בעייתי.

מנגד, לדברי גלזר יש לזכור כי אנחנו במשבר בסדר גודל שלא הכרנו, וברחבי העולם נפלו גופים שאיש לא שיער שיש סכנה ליציבותם. מסיבה זו, הוא אומר, נראה שאף על פי שהבנקים הגיעו מוכנים יחסית למשבר, הפגיעה בהם עדיין תהיה גדולה. גלזר מעריך שאף שלבנקים בארץ יש קושי לבצע קיצוצי שכר משמעותיים (בגלל ועדי העובדים) - הם אכן יבצעו מהלכי התייעלות בסופו של דבר. "ככל שהמשבר יחריף, כך נראה את הבנקים פועלים להקטנת הוצאות, וסביר שגם ארגוני העובדים יבינו שיש מקום להתגמש בימים אלה", הוא אומר. "הערכתנו היא כי רוב הבנקים יעדיפו לבצע הפחתת שכר ולא לפטר".

למרות הכל, גלזר מציין שמערכת הבנקאות הישראלית נהנית מיציבות בגלל שתי סיבות מרכזיות: רגולציה חזקה, שבימים אלו מוכיחה את עצמה, וכן העובדה שבניגוד לבנקים בעולם, שהעניקו אשראי בלתי מרוסן, הבנקים הישראליים היו שמרנים באופן יחסי. עם זאת, גלזר אומר כי "ברור שככל שהמשבר יחריף אנו עתידים לראות פגיעה בהון הבנקים, ואיתה עלייה בחשש לחוסנם. הבנקים הישראליים נהנים מהלימות הון גבוהה יחסית, ונכון לעכשיו אין חשש ממחיקות בסדר גודל שימוטט את הבנקים. חשוב לזכור שהממשלה לא תיתן לאף בנק ליפול או אפילו להתקרב למצב כזה, ומסיבה זו אפשר להיות רגועים".

ומה יעשו מניות הבנקים? לדברי גלזר, "להערכתנו, המחירים שבהם נסחרים היום הבנקים המקומיים משקפים הערכות שהם ייאלצו לבצע מחיקות ענק לחובות מסופקים, ויסבלו בשנים הקרובות מתוצאות חלשות מאוד. רוב הרע הצפוי כבר מגולם ברמות המחירים הנוכחיות, אך חשוב לזכור כי שוקי המניות תמיד מגיבים ראשונים. ברגע שנראה סימנים לסוף המשבר סביר שנראה גם תיקון בשוקי ההון. במקרה כזה, מניות הבנקים אמורות להיות בין הנהנות הגדולות".

|| קמעונאות ||

הבעיות של שטראוס ורבוע כחול

 

"ההאטה הכלכלית תגרום לצרכן לצמצם את ההוצאות בתחום המזון", אומר האנליסט ערן יונגר מהראל פיננסים. "כתוצאה מכך, אנו עשויים לראות זליגה אטית של צרכנים למוצרים ולרשתות הזולות יותר". יונגר מעריך שהמשבר הכלכלי יוביל לצמיחה ריאלית של 1.1% בלבד בצריכה הפרטית ב־2009, לעומת צמיחה של 6.7% ו־4.7% בשנים 2007 ו־2008 (בהתאם). לדבריו, ענף המזון, הנמצא בבסיס פירמידת הצריכה, יהיה הנפגע האחרון מהמשבר. 

מוצרי היסוד יקבלו עדיפות בענף - גזי קפלן מנכ"ל אסם, צילום: עמית שעל מוצרי היסוד יקבלו עדיפות בענף - גזי קפלן מנכ"ל אסם | צילום: עמית שעל מוצרי היסוד יקבלו עדיפות בענף - גזי קפלן מנכ"ל אסם, צילום: עמית שעל

יונגר טוען כי אסם, שעיקר צמיחתה אומנם נובעת ממוצרי טבעול וצבר, נהנית מעוגן יציב בשל העובדה שמרבית מוצריה הם מוצרי יסוד. 

לעומת שטראוס, שאמנם פעילותה בתחום הקפה היא מנוע צמיחה חשוב, "אך היא עשויה להיות גורם המעלה את רמת הסיכון של החברה בימים אלה".

בנוגע לקמעונאיות המזון, יונגר מציין כי בשנים האחרונות אנו עדים להתחזקותה של שופרסל על חשבון רבוע כחול, מפעילת המותג מגה. "צמיחת שופרסל הושגה לאחר מהלך רה־ארגון שכלל כינוס מותגים, יצירת פורמט דיסקאונט והשקת מותג פרטי", הוא אומר. "רבוע כחול עמדה מנגד לנוכח מהלכי המתחרה, הפסיקה את פעילות המותג הפרטי וכתוצאה מכך איבדה נתחי שוק. כמו כן, חילופים תכופים בהנהלה הבכירה של החברה ורכישת AM:PM לא היטיבו איתה". יונגר מעריך שפעילותה של רבוע כחול בתחום חנויות המזון האורגני (רשת עדן) היא דווקא גורם הממתן את הצמיחה בתקופת מיתון.

לדבריו, שופרסל ערוכה טוב יותר מאשר רבוע כחול להתמודד עם מיתון בשנה הקרובה, ולכן המלצתו למניית שופרסל היא "תשואת יתר", בעוד שזו עבור רבוע כחול היא "תשואת שוק". התאוששות רבוע כחול תלויה בהצלחת מהלך הרה־ארגון שהיא עורכת בימים אלה, הכולל השקת פורמט דיסקאונט חדש (מגה בול), השקת מותג פרטי, וארגון הרשתות שברשותה (נעמן, ששת, ורדינון כפר השעשועים ועוד).

תגיות