צילום: אוראל כהן
תעשייה תחת מתקפה: "אנחנו לא מייצרים דבר - וזה נזק כלכלי אדיר"
הקסאמים והגראדים אינם המכות הראשונות שניחתות על תעשייני הדרום. "יש כאן מצוקה מצטברת של ירידת הדולר, משבר כלכלי, מחנק אשראי - ועל זה מתווספת הלחימה", אומרים שם. "מי היה מאמין שנתגעגע לייצור בצל אזעקות"
אזורי התעשייה בטווח הרקטות, שבהם נמצאים כ־250 מפעלים, היו אתמול כמעט ריקים מאדם, אך מלאים בתסכול. גם במפעלים המרוחקים מקו הירי הראשון (שבהם הורה פיקוד העורף על הפסקת הפעילות במוצאי שבת) נרשמה היעדרות מסיבית של עובדים, 20%-30% לפחות בכל מפעל, קווי הייצור פעלו במתכונת חלקית, הזמנות מחו"ל בוטלו, והמרמור -ובעיקר חוסר הוודאות - ניכרו בכל שיחה עם התעשיינים.
"איך אנחנו מרגישים היום? איך אפשר להרגיש בכלל משהו כשבשבוע האחרון של השנה סוגרים לך את המפעל?", שאל גרשון גולדנברג, מנכ"ל תעשיות לכיש, יצרנית מערבלים, אחת החברות הגדולות באזור התעשייה של שדרות. החברה, המעסיקה כ־80 עובדים באופן ישיר ומספר זהה של קבלני משנה, סגרה אתמול את שעריה. "אנחנו מפעל ש־100% מתוצרתו הוא ליצוא", מסביר גולדנברג. "ובוטלו לנו הזמנות מחו"ל. כרגע אנחנו לא מייצרים דבר - וזה נזק כלכלי אדיר. מי היה מאמין שנתגעגע לימים של ייצור בצל אזעקות? מרבית העובדים שלי הם תושבי שדרות, ומעבר לחששות הקיומיים לביטחוננו יש עכשיו חששות מהותיים גם לפרנסתנו".
חשבתם לעזוב את שדרות?
"זו שאלה שאנחנו מתלבטים בה זמן רב. נשוב ונשקול ברגע שהמצב יירגע".
בניגוד לתעשיות לכיש, במפעל של אסם בשדרות נמשכה אתמול הפעילות כרגיל, מכיוון שהוא הוגדר מפעל חיוני. אלא שגם שם, כמו במפעלים רבים אחרים, הצביעו העובדים ברגליים נגד העבודה בצל הקסאמים. "אנחנו משתדלים לעבוד כמעט כרגיל, אבל ההיעדרות של העובדים גדולה ב־10% מהמקובל", אמר יעקב דגן, מנהל המפעל, המעסיק 480 עובדים. "רדיוס המותקפים גדול יותר הפעם", אמר דגן. "יש לי לא מעט עובדים שלא מתגוררים בשדרות, וזו הפעם הראשונה שהם חווים מתקפה על בתיהם. הוראות פיקוד העורף לא היו ממש ברורות, וגם זה מגביר את חשש העובדים".
למרות הצו, העובדים הגיעו
אבי ברססט, מנכ"ל מפעל יצרנית המזרנים הולנדיה, שבעבר נשא את דגל נטישת העיר, נשמע אתמול מפויס יותר. "המחשבה לעזוב את שדרות ירדה מהפרק", אמר ברססט, "אף על פי שהנזקים הכלכליים הם פשוט בלתי נסבלים. מרבית העובדים שלי הגיעו לעבודה היום, אף שלא פתחנו את המפעל, כי את הצו קיבלנו מאוחר מדי. נדהמנו לראות שמצב הרוח שלהם היה דווקא מרומם. לראשונה זה תקופה אנשים הרגישו גאווה, הם הרגישו שלא מובילים אותנו באף - ואז אנחנו מוכנים לספוג יותר. אבל בצד האופטימיות הגדולה יש גם נזק מסחרי ניכר. אתמול היינו אמורים להוציא הזמנה גדולה מאוד לארצות הברית, ולא עמדנו במועד השילוח. היום נפתח את המפעל גם אם ההוראה תהיה אחרת, אין לנו ברירה. אי אפשר לסגור את המפעל וללכת הביתה, אנחנו חייבים לעמוד בהזמנות שלנו".
דיברת בעבר על עזיבת שדרות.
"נכון, לתקופה מאוד קצרה. רציתי לעזוב בגלל העובדים, אבל הם חיזקו את ידיי להמשיך".
ענקית התוכנה אמדוקס מעסיקה בשדרות כ־450 עובדים, שקיבלו אתמול הודעת sms שבה נכתב לא להגיע לעבודה. למרות זאת, כ־50 עובדים לא קיבלו את ההודעה, הגיעו לעבודה בכל זאת והתבקשו ללכת הביתה. ל"כלכליסט" נודע שאמדוקס תשלם לעובדיה את מלוא השכר בגין ימי הלחימה. מאמדוקס נמסר: "החברה פועלת כדי להבטיח שלאירועים לא תהיה השפעה על הפעילות העסקית שלה".
"מרגישים כמו ביום כיפור"
למרות האישור שהעניק פיקוד העורף להמשך הייצור בנתיבות, קריית גת ואשקלון, רבים שם העדיפו לסגור את הקווים ולשלוח את העובדים הביתה. "במוצ"ש קיבלנו החלטה שלא לוקחים סיכון והורינו ל־170 מתוך 220 העובדים לא להגיע למפעל", אמר אתמול חיים ארזני, מנכ"ל רב־בריח באשקלון. "מחר אנחנו אמורים לחזור למתכונת עבודה רגילה, אבל עושים הערכת מצב כל שלוש שעות. השבתת קווי הייצור אתמול יוצרת נזק כבד. קיבלנו פניות מלקוחות בכל העולם שביקשו לדעת מה קורה אצלנו ובעיקר מתי הסחורה שלהם יוצאת".
גם בדיטרון תעשיות (לשעבר דויטש דגן), יצרנית מוצרים לתעשיית הרכב המעסיקה 130 עובדים, בחרו אתמול לסגור את המפעל, שנמצא באזור התעשייה הדרומי של אשקלון. דיטרון נרכשה לפני שנתיים על ידי אריאל זוכוביצקי, לשעבר בכיר באגף שוק ההון המשמש כיום כמנכ"לה. אתמול הוא נשמע מהוסס כשנשאל אם הוא מצר על ההחלטה להיכנס למפעל באשקלון.
"זה לא שאנחנו לא שמחים שרכשנו את המפעל", אמר, "אנחנו בעיקר לא שמחים מכל מה שקרה בהמשך. מפעלים מהסוג שלנו הם עמוד השדרה של התעשייה הישראלית, ואת זה ההנהגה שלנו לא מבינה. יש כאן מצוקה מצטברת של ירידת הדולר, משבר כלכלי עולמי, מחנק אשראי - ועל זה מתווספת הלחימה. החלטנו להדמים לשבוע ימים את המפעל, תוך שאנחנו שמים כרגע בצד את הנזק הכלכלי החמור. פנינו לקבל סיוע במסלול של נזק עקיף והיד היתה מאוד קפוצה".
"70% מהעובדים שלי הגיעו לעבודה, אבל גם מי שהגיע לא עובד", אמר יעקב בוארון, מנהל הסניף הדרומי של חברת האלקטרוניקה ח.מר באשקלון, המעסיק 40 עובדים. "התפוקה ירדה ב־50% לפחות ואנחנו לא עומדים בהזמנות השוטפות. התחושה כאן היא של מלחמת יום כיפור שתיים".
באינטל עובדים כרגיל
באזור קריית גת מעסיקה תעשיית ההייטק כ־4,400 עובדים בשני מרכזים עיקריים: מפעל אינטל ומפעל נומוניקס. יצרנית השבבים נומוניקס, המעסיקה כ־2,300 עובדים, מסרה כי היא ערוכה לכל תרחיש חירום אפשרי. "עובדי החברה ערוכים ומתורגלים להתנהגות בכל תרחיש", נמסר. "עד לרגע זה לא התקבלה כל הנחיה מפיקוד העורף להתנהלות שונה עקב המצב הביטחוני המיוחד והמפעל ממשיך בפעילותו כרגיל". מאינטל, המעסיקה כ־2,000 עובדים, נמסר: "מפעל אינטל בקריית גת עובד כרגיל וכל עובדיו באו לעבודה". גם מחברת האבטחה אלדין, המעסיקה עשרות עובדים בקריית גת, נמסר כי הסניף פועל כרגיל.
"אנשים לא מגיעים יותר לחנות המפעל שלנו בנתיבות", סיפר עמוס כהן, מנכ"ל אדירם תעשיות מתכת, המעסיקה 60 עובדים. "המכירות נפגעו באופן ניכר ועל הזמנות חדשות אין בכלל מה לדבר. העובדים פשוט מפחדים לבוא לעבודה. אנחנו אפילו לא יודעים איך להתחיל להעריך את הנזק".
תגובה אחת לכתיבת תגובה