ביהמ"ש: פלסטינים לא יוכלו לתבוע את אונר"א על רשלנות רפואית

בית משפט השלום בירושלים קבע שלשום בפסק דין עקרוני, כי הפליטים הפלסטינים לא יוכלו לתבוע את אונר"א על רשלנות רפואית, היות שזו מוגדרת סוכנות של האו"ם, וככזו היא נהנית מחסינות מפני תביעות ומפני פעולות משפטיות.

אונר"א מחזיקה 122 מרכזים רפואיים המצויים בתוך ומחוץ למחנות הפליטים, ומעניקה שירותי רפואה לאוכלוסיית הפליטים הפלסטינית, בין היתר, שירות רפואי בסיסי, רפואת משפחה ופיקוח על מחלות ומניעתן.

התובעת, ילדה כבת 8, נולדה בבית החולים ליולדות דג'אני בירושלים, וביקרה במרפאה לטיפול באם ובילד בירושלים המזרחית בסמוך למקום מגוריה, שאותה הפעילה אונר"א. אלא שלאחר לידתה התברר כי היא סובלת מחלת CDH - פריקה מולדת של מפרקי הירך משני הצדדים. התובעת טענה כלפי אונר"א כי אם זו לא הייתה מתרשלת ודואגת לבדוק האם היא סובלת מהמחלה, הייתה מאובחנת, מקבלת טיפול ומבריאה.

במקומה של אונר"א, שלא הגישה כתב הגנה, התייצב היועץ המשפטי לממשלה שפירט בעמדתו כי אונר"א היא סוכנות של האו"ם לסעד ולתעסוקה לפליטי ארץ ישראל והיא הוקמה על פי החלטת העצרת הכללית של האו"ם בשנת 1949, ולפיכך מדובר בגוף של האו"ם.

בתשובתו, טען היועץ המשפטי לממשלה, שהתייצב לאחר פניית אונר"א למשרד החוץ, כי אונר"א נהנית מחסינות לה זוכה ארגון האומות המאוחדות במשפט הבינלאומי וכי חסינות זו היא מוחלטת ובלתי מוגבלת. היועץ המשפטי הוסיף כי עמדה זו חלה גם במשפט הפנימי הישראלי וזאת לאחר שהמדינה אימצה את האמנה בדבר זכויות יתר וחסינויות לאומות המאוחדות שנחתמה ביום 12.2.1946.

בית המשפט דן בשאלה מהו מעמד אונר"א, האם יש לראות אותה כחלק מארגון האומות המאוחדות ולהחיל עליו על כללי החסינות החלים על האו"ם, והאם החסינות מהם נהנים האו"ם ואונר"א היא חסינות מוחלטת מפני הגשת תביעות או שהחסינות היא חסינות יחסית.

בהחלטתו קבע השופט ארנון דראל, כי בניגוד לחסינותו של הריבון הזר, הנשענת על המשפט הבינלאומי המנהגי, חסינותו של האו"ם מבוססת על המשפט הבינלאומי ההסכמי ועל האמנה בדבר זכויות יתר וחסינויות לאומות המאוחדות מ 1946, וכי במשפט הישראלי הוכרה חסינות האו"ם, לאחר שישראל הפכה צד לאמנה והאמנה אומצה לתוך המשפט הישראלי.