אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח בורנשטיין-שטוקהמר: אם יש גן עדן צילום: אוראל כהן

דו"ח בורנשטיין-שטוקהמר: אם יש גן עדן

בעוד הכלכלה העולמית מאיימת לשקוע, עדיין קיימים בה איים של שפיות אי שם בצפון אפריקה. שנת החזיר(הקפיטליסטי) ננעלת היום בתקווה לעתיד קצת יותר ורוד

31.12.2008, 08:57 | יואב בורנשטיין ואמיר שטוקהמר
1. זהו, זה נגמר. הטעות המצערת, שנקראת "שנת 2008", תושלך בחצות אחר כבוד לפח האשפה של ההיסטוריה ולא ייוותר ממנה אלא זיכרון עמום מבעד לאדי האלכוהול הזול, שבוודאי נשתה הלילה באיזו מסיבה יומרנית.

אם נותר בינינו מישהו שעדיין מאמין בכל לבו שסוף העולם קרוב, אז ממחר כדאי לו לשקול שוב את אמונתו זו. מי ששרד את השנה האחרונה ונותר שפוי, מועסק, ואפילו עם קצת כסף בכיס, יכול בהחלט לטפוח לעצמו על השכם: הוא כנראה יחיה לנצח. כי שרשרת האירועים שטלטלו את הכלכלה העולמית בחודשים האחרונים היתה כה יוצאת דופן, כל כך לא סבירה, עד שנדמה היה שזו רק שאלה של זמן עד שתפצה האדמה את פיה ותבלע את כולנו - זה לפחות הרושם שנוצר מקריאה עקבית של מדורי הכלכלה בעיתונות הבינלאומית.

בחודשים האחרונים הפכו כותרות שדיווחו על "כאוס כלכלי" גלובלי, תוכניות חילוץ בהיקף טריליוני דולרים, תחזיות צמיחה שליליות, מוסדות פיננסיים הקורסים כקוביות דומינו, שיאי אבטלה ופשיטות רגל - באופן פרדוקסלי, לשגרה. עורכי העיתונים ואתרי האינטרנט אימצו בחדווה ביטויים סופניים, השמורים בדרך כלל לסיקור מלחמות, כדי לתאר את התכווצות הונו של אוליגרך זה או אחר שאת שמו, מן הסתם, לא שמענו מעולם לפני כן.

אלא שלמרות הכל, נכון למועד כתיבת שורות אלו, השמים לא נפלו. אמנם מדדי הבורסות בעולם מאיסלנד עד ניו זילנד (לא כולל תוניסיה, ראו בהמשך) צללו, אך הכדור ממשיך להסתובב. בועות נדל"ן ממשיכות לפקוע, ועם זאת השמש ממשיכה להתעקש ולזרוח מדי בוקר מחדש. מנגד, תיאוריות כלכליות קיינסיאניות, הדוגלות בהתערבות ממשלתית, שחשבנו שעברו מהעולם לאחר שנדרסו תחת גלגלי ג'יפים נוצצים של בנקאי השקעות (שעשו מיליונים בשוק החופשי), קמו לתחייה לנגד עינינו המשתאות. כפרפרזה על שורותיו האלמותיות של ג'ון לנון, החיים זה מה שקורה לנו בשעה שהעיתונים הכלכליים עושים עבורנו תוכניות אחרות.

הבורסה ביפן, צילום: בלומברג הבורסה ביפן | צילום: בלומברג הבורסה ביפן, צילום: בלומברג

גם אם ישנם מי שיתקשו להודות בכך, חזון אחרית הימים הפיננסי טרם התגשם. בשלב הזה רובנו עדיין לא שמים פעמינו לבית התמחוי הקרוב. וגם אם כן, תמיד נוכל להתנחם בכך שאת התור נחלוק עם אותם חסרי מזל שממילא היו שם לפנינו ושימשיכו להגיע גם אחרינו, עם או בלי קשר לסאב־פריים.

2. מאחר שסיכומי שנה זה כל כך 2008, וקלישאות הן כל כך שלמה ארצי, נניח לכל אלו לעת עתה. ממחר, ואין כידוע תאריך הולם יותר לכך מיומה הראשון של שנה חדשה, אנו מתחייבים לשאת עיניים בתקווה, לא דרך כוונות. אז נכון שעד עכשיו היה רע, ואם להאמין לאלו שעדיין מרהיבים עוז לכנות עצמם בתואר "פרשן כלכלי", אז ב־2009 יהיה אפילו רע יותר. אולם אנחנו אומרים אדרבה, תנו לנו עוד שנה כזו.

תנו לנו עוד מדינה עצמאית שקמה מתוך האפר של מלחמה עקובה מדם (קוסובו, אם מישהו זוכר), תנו לנו עוד שנה של בחירות בארצות הברית, זה כידוע מתכון בדוק לתקווה בתקופה שבה היא הפכה למצרך נדיר. תנו לנו עוד שנה שבה ייחשפו תעשיות החיזוי הכלכלי ודירוג האשראי במערומיהן (זה עוזר להתמודד עם רגשי הנחיתות שאנו ממילא חשים מול המומחים למיניהם).

הבו לנו עוד שנה שבה ניוודע ל"קפיטליזם חזירי" מהסוג שבו יושבי הראש של ענקיות תעשיית הרכב מגיעים לקונגרס בוושינגטון במטוסים פרטיים (!), כדי להתחנן לסיוע כלכלי עבור החברות הכושלות שלהם. השליכו לזירה עוד איזה מאדוף שיגלם עבורנו שוב, במלוא קומתו הנמוכה, את כיעורה של תאוות הבצע האנושית חסרת הגבולות, ושיגרום לנו לתהות למה לעזאזל הוא לא לקח את הכסף ונמלט לאיזו מדינה אפריקאית. נמיביה, למשל. וכמובן, תנו לנו עוד הרבה רגעי נחת מהסוג של השלכת נעליים פומבית על מנהיגים שכשלו בתפקידם. זה כנראה העונש היחיד שהם לעולם יקבלו.

3. ולמי שעדיין מבכה בימים אלה את גורל תיק ההשקעות שלו: עשרות כלכלנים, מאות בתי השקעות, אלפי יועצים ומיליוני אנליסטים לא הצליחו לחזות את יעד ההשקעה הלוהט של שנת 2008 - תוניסיה. חפרנו בארכיונים, עברנו על ערימות של עיתונים, אבל אף אחד מהממליצים הסדרתיים לא הזכיר ולו במילה את הבורסה בתוניסיה. הכוכבות הגדולות - סין, רוסיה, הודו וברזיל - ירדו השנה בעשרות אחוזים. שוק ההון הזעיר של תוניסיה, ששווה 6.2 מיליארד דולר בלבד, עלה בכ־10%, בזכות רפורמות כלכליות מרחיקות לכת ומיליארדי דולרים של השקעות זרות (שצמחו ב־40% ב־11 החודשים הראשונים של 2008). לפני כשלוש שנים התחייב הנשיא הלא כל כך דמוקרטי של תוניסיה, זאין אל עלאבדין בן עלי, להכפיל את השכר הממוצע בארצו בתוך שנים ספורות, להוריד מאוד את שיעור האבטלה, לתת יותר שוויון לנשים ולהקים תשתית כבישים ואינטרנט מהיר.

למרבה הצער, לא קוימו כל ההבטחות, מה שלא עצר את זרימת ההון מאילי הנפט של המפרץ הפרסי. רק בשבוע שעבר אישרה ממשלת תוניסיה שהעמקת המשבר הכלכלי והירידה במחיר הנפט לא יעצרו או יעכבו את הפרויקטים שמתוכננים במדינה. כאילו אין משבר, בחודש ספטמבר השנה החלה חברת דובאי הולדינג לעבוד על הפרויקט הגדול ביותר בתוניסיה מאז ומעולם: שער לים התיכון.

תוניס, צילום: shutterstock תוניס | צילום: shutterstock תוניס, צילום: shutterstock

מדובר במפלצת נדל"ן בהשקעה של 25 מיליארד דולר, שתאכלס את המטות של חברות בינלאומיות, בתי מלון מפוארים ומתקני ספורט ופנאי. התוכנית עתידה ליצור 350 אלף מקומות עבודה. בכל שנה מגיעים לתוניסיה כ־7 מיליון תיירים המזרימים לכלכלתה כסף זר. בגלל גודלה המזערי, המסחר בבורסה של תוניס נערך שעות ספורות ביום בלבד. אנחנו מציעים לנצל את שאר היום ולערוך בה סיורים מודרכים. תוניסיה, גן העדן האבוד של הכלכלה העולמית.

התובנה:

חוץ מקריסות הבנקים, התמוטטות הבורסות והתפוצצות הבועות, תיזכר 2008, אולי יותר מכל, כשנה שבה התחולל שינוי תפיסתי, "צריבה תודעתית" אם תרצו. חמש שנים לאחר שהשקפת העולם הביטחונית של הניאו־שמרנים בארה"ב פשטה את הרגל בעיראק, בא תורה של התפיסה הכלכלית לפשוט את הרגל בניו יורק, תוך נעיצת המסמר האחרון בארון הקבורה של ה"יצירתיות הפיננסית", אשר תתחלף מעתה ברגולציה הדוקה ובפיקוח צמוד יותר. זה כמובן לא יעזור, אבל שווה לנסות. הלילה, כאשר שנת החזיר הקפיטליסטי תגיע לסיומה, תחל במקומה שנת ההתפכחות הכואבת - או סתם שנה כואבת בלי התפכחות.

תגיות