אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: המלחמה ותקציב המדינה צילום: עמית שעל

במת כלכליסט: המלחמה ותקציב המדינה

עלייה מסוימת בחוב הלאומי או הורדת דירוג אשראי אינן אסון. ואולם עודף הנפקות אג"ח ממשלתיות עלול לגרום למשבר פיננסי

04.01.2009, 07:53 | יורם גבאי

המלחמה בדרום נמצאת, ככל הנראה, בשלב הראשוני שלה. לכן קשה עדיין לאמוד את השלכותיה התקציביות והכלכליות. עם זאת, ההשוואה בין מלחמה זו למלחמת לבנון השנייה מעלה מסקנות מדאיגות: העלות התקציבית של מלחמת לבנון השנייה הסתכמה בכ־10 מיליארד שקל, והשפעתה על התוצר נאמדה ב־0.9%. אולם, כבר בזמן המלחמה, ובוודאי לאחריה, הואצה הפעילות הכלכלית במשק כמו גם עלייה בהשקעות חו"ל.

התוצאות הכלכליות החיוביות של מלחמת לבנון השנייה נגזרו מכך שבאותה שנה נהנתה מדינת ישראל מעודף תקציבי של כ־19 מיליארד שקל. מחציתו האחת נובעת מתת־ביצוע בצד ההוצאות, ומחציתו השנייה מעודף הכנסות ממסים. כך שכל מימון המלחמה נעשה ללא לחץ הנפקות ממשלתיות למימון ההוצאות, במשולב עם המשך הירידה בחוב הלאומי ביחס לתוצר.

זיכרונות מהמשבר הפיננסי משנת 2003

 

המלחמה הקודמת התקיימה בתוך גאות כלכלית בעולם. ברור היה שישראל יוצאת מן המלחמה ללא קשיים פיננסיים, ולכן ההשקעות בה גדלו. המלחמה הנוכחית בדרום פרצה על רקע של משבר כלכלי בינלאומי, כאשר גם לישראל צפויות בעיות תקציביות לא קלות בשנה הקרובה.

הגירעון התקציבי בשנת 2009 נאמד כבר עכשיו בהיקף של כ־3%-4% תוצר, משום שצפוי פיגור של כ־17 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממסים. זאת עוד לפני מימוש תוכניות הרחבה תקציביות, והדרישות הקואליציוניות לאחר כינון הממשלה החדשה. ניתוח מאקרו־כלכלי מראה שגירעון תקציבי כזה לא יביא לקשיים במימון הגירעון בשל הביקוש הגדול לאיגרות חוב ממשלתיות ומכיוון שלא צפויות הנפקות של הסקטור העסקי. גלישה ל־5%-6% גירעון עתידה להביא לסיכון היציבות הפיננסית של מדינת ישראל.

דוגמה לכך ניתן לקחת מהמשבר הפיננסי בשנת 2003, אשר נבע מכך שהגירעון התקציבי הגיע ל־6% תוצר. שוק ההון לא יכול היה לקלוט היקף אדיר של הנפקות, ולממשלה ממילא לא היו מקורות למימון הוצאותיה השוטפות. המסקנה של שרון ונתניהו היתה ברורה: בקשת ערבויות דחופה מארצות הברית וקיצוץ תקציבי מסיבי בהוצאות הממשלה. כך המשבר נרגע.

מלחמה ממושכת תעמיק את המשבר הכלכלי

 

המסקנות הנוכחיות מן המלחמה גם הן ברורות למדי: אם זו תימשך יותר משלושה חודשים, הגירעון יגדל באחוז נוסף של תוצר (כ־500 מיליון שקל בשבוע). אז הממשלה תצטרך לעצור כל הגדלה נוספת בצד ההוצאות, כדי למנוע סיכון פיננסי חמור. הקפאת הוצאות פירושה עצירת התוכניות הכלכליות להגדלת תשתיות ותעסוקה, בחינה מדוקדקת של ערבויות מדינה לסקטור העסקי, ובוודאי הימנעות מהרחבת תקציב למימון הסכמים קואליציוניים.

נציין, ככלל, שההשפעות המאקרו־כלכליות הריאליות של עימותים צבאיים בצפון או בדרומה של ישראל הן מצומצמות בדרך כלל. זאת משום שעיקר הפעילות הכלכלית העסקית ממוקדת בגוש דן. לעומת זאת, האינתיפאדה שמוקדה בטרור בגוש דן וירושלים הביאה להפסד תוצר כולל של כ־9% - פי עשרה ממלחמת לבנון השנייה.

לפיכך, הסכנות התקציביות הנגזרות מן המלחמה הנוכחית נראות חמורות בהרבה מאלה של מלחמת לבנון השנייה. נוצר חשש מהותי ביחס ליכולת הממשלה לממן הוצאות הקשורות לטיפול במשבר.

עלייה מסוימת בחוב הלאומי אפשרית, אפילו הורדת דירוג אשראי אינה אסון. אולם ראוי לזכור כי עודף הנפקות עלול להביא למשבר בשוק איגרות החוב הממשלתיות, ומשם למשבר פיננסי.

הכותב הוא יו"ר פעילים ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה

תגיות