מחבר מחירון היהלומים העולמי: "פוצצתי את בועת היהלומים"

מרטין רפפורט, האיש שמכריז על עצמו שהוא "לוי יצחק הבינלאומי של היהלומים", מתגלה כיהודי אמריקאי טיפוסי, שמתבל כל משפט בסיפור עם מוסר השכל. "אתם יודעים למה בני ישראל הלכו 40 שנה במדבר?", הוא שואל - "כי דור שלם שהיתה לו מנטליות של עבדים היה צריך למות לפני שיגיעו לארץ המובטחת. אותו הדבר נכון גם בענף היהלומים. דור שלם של יהלומנים חשב שצריך את ענק היהלומים דה בירס שישמור עליהם, ועכשיו, אחרי המשבר, צריך לשנות את דפוסי החשיבה. בתעשיית היהלומים יש עדיין כאלה שמסרבים להבין שהעולם משתנה".

רפפורט (57) מכהן כנשיא "רפפורט גרופ", שמוציאה לאור מדי שבוע את מחירון היהלומים הפופולרי ביותר בענף. הוא יליד מיאמי ביץ', ומנהל את ענייניו בארץ ממשרדו שבדירה פרטית בירושלים, כשהוא לא נמצא על הקו לניו יורק או לאחד מסניפי החברה שלו בעולם - מדובאי ועד הודו.

ב־1976 החל את צעדיו הראשונים בתחום היהלומים, אז הקים חברה לתיווך יהלומים בניו יורק. את מחירון היהלומים הראשון הוציא ב־1978. "גיליתי שכל התחום של תמחור יהלומים פרוץ, והבנתי שחייבים מחירון שייקבע לפי צבע, ניקיון וגודל", הוא מספר. מאז נהפך המחירון לפריט חובה בקרב אנשי תעשיית היהלומים בעולם, מה שלא חסך מרפפורט ביקורות. "בהתחלה רצו להרוג אותי. לא התלהבו בכלל מהרעיון. בשנות השמונים זרקו אותי מכל בורסות היהלומים. השתמשו במחירון שלי כי לא היתה ברירה אחרת", הוא מספר.

הערכה פסימית במיוחד

מלון וולדורף אסטוריה בניו יורק, ספטמבר 2008 - שבוע לפני קריסת בנק ליהמן ברדרס, כנס היהלומנים השנתי של רפפורט. הוא עולה על הבמה וחוזה כמעט במדויק את הקריסה הכלכלית, ואת מה שהגדיר כ"צונאמי הכלכלי שבדרך". "כבר ביולי 2008 הזהרתי מפני המצב. כתבתי ליהלומנים - 'הזמנים קשים וכסף אין. אתם לא יכולים להמשיך ולהתנהל כפי שעשיתם עד כה'. הבנתי שזה הולך לקרות כי פשוט לא היתה ברירה אחרת. מחירי הסחורות עלו כל הזמן, וכך גם מחירי הנפט. זה ספג את כל הכסף שלנו והבנתי שלא יהיה מנוס מקריסה", הוא אומר.

לדברי רפפורט, "בזמנים של משבר כלכלי גלובלי, הרווחה הכלכלית של אנשים יורדת וזה משפיע על הביקוש ליהלומים. אנשים שהרגישו שהם עשירים הפסידו את כל הונם במניות, ונהפכו להיות שמרניים בהשקעה שלהם".

"שוק היהלומים", אומר רפפורט, "גלגל ב־2007 סכום של 72 מיליארד דולר, מחציתם בארצות הברית". באשר ל־2008, רפפורט מצהיר כי הוא מחזיק באחת ההערכות הפסימיות ביותר בנוגע לנתוני המכירות (שיתבררו רק אחרי שתושלם ספירת מכירות חג המולד). "אנו עתידים לראות ירידה של כ־20% במכירות יהלומים, מגמה שתתחיל להשתפר להערכתי רק במחצית השנייה של 2009".

עם זאת, לדבריו, הביקוש ליהלומים לא נעלם לחלוטין, בעיקר משום ששני שלישים מהשוק הם ביקוש קשיח: "שליש מהשוק שלנו הוא טבעות אירוסין, ועוד שליש מתבצע באירועים מיוחדים כמו ימי הולדת, חתונות כסף ועוד. שם כמעט ואין כרסום במכירות. הפגיעה היא בשליש הנוסף - ברכישת היהלומים כמותרות. זה לא מנומס להחזיק יהלום בתקופת משבר, זה לא באופנה. לירידה בביקושים יש תגובת שרשרת - אם הביקושים יירדו ב־20%, התכשיטנים לא יחדשו מלאי, הרכישה שלהם תתבסס על צפי נמוך למכירות ואז הם יקנו מהדילרים שלהם רק 50% או 60% ממה שנהגו לקנות בעבר".

לדברי רפפורט, "יש היום בעולם גם בעיה של מימון שמשפיעה על היהלומים. שוק המימון הבנקאי לענף היהלומים הסתכם ב־15-14 מיליארד דולר מדי שנה, ועכשיו הבנקים פשוט לא רוצים לתת מימון. הם לא רוצים לממן מלאי, וכתוצאה מכך מחיר המלאי יורד".

"דה בירס יצרו בועה"

לרפפורט יש בטן מלאה על סינדיקט היהלומים המשמעותי בענף - דה בירס. לטענתו, שיטת הקצאת הגלם של דה בירס הביאה לבעיה חמורה של מלאי עודף ויצרה בועה שכיום מתפוצצת לכולם בפנים. "יש בשוק חמש חברות שכורות יהלומים ושולטות ב־90%-80% מהגלם בעולם. הגדולה שבהן היא דה בירס. אם אתה בעל מפעל, אתה תלוי בהקצאת יהלומי הגלם הקבועה של דה בירס.

רפפורט. "בתעשייה תוקפים אותי כי הם בלחץ. אני לא כועס" | צילום: גיא אסיאג

אם היא תחליט לא לספק לך - אתה מחוץ לתמונה". לדברי רפפורט, "דה בירס הבינו שהם יכולים לשלוט בענף, ולקבוע מי יקבל גלם ובאיזה מחיר. אנשי דה בירס אמרו לעולם היהלומים - נמכור לכם רק אם תשווקו ותייצרו מותגים. אז יהלומנים עשו דילים עם תכשיטנים תמורת אשראי. כתוצאה משיטת ההקצאה של דה בירס, אנשים רצו רק למכור סחורה, וזה בנה מלאים גדולים. דה בירס המשיכה להעלות את המחירים, וכך נוצרה בועה של עודף סחורות ומלאים".

רפפורט מוסיף: "בדה בירס החליטו שהם יתמכו רק ביהלומנים הגדולים, שדווקא הם אלה שנופלים. הם לא הבינו שדווקא בימים קשים היהלומנים הקטנים הם אלה שיכולים לעזור לך לעבור את התקופה".

ולכן הם הסתכסכו עם לבייב?

"ללבייב היתה גישה לשוק הרוסי, דבר שלדה בירס לא היה, והוא התחיל לייצר שם. דה בירס לא רצתה שלבייב ימכור יהלומים, אבל הוא לא היה זקוק לה. הוא צדק במלחמה שלו נגדה, ולאורך שנים הוא בנה עסק טוב".

כשהחליט רפפורט לפני כמה חודשים להוריד את מחירי היהלומים בשל המשבר, תקפו אותו בענף. "ביקשו ממני להקפיא את המחירון, אפילו אבי פז, נשיא הבורסה בישראל, פנה אליי, אבל חשבתי שזה לא אתי", אומר רפפורט. "לבקש ממני לא להוריד מחירים היה רעיון מטומטם. אתה לא בונה מהימנות על ידי זה שתשקר לאנשים על מחיר היהלומים. אנחנו משפיעים על החיים של אלפי אנשים, ואין לנו ברירה אלא להיות הוגנים. עדיף לי להיות הוגן מאשר פופולרי".

לדברי רפפורט, "התפקיד שלי הוא לבוא ולשים מראה מול האנשים, לומר להם את הדברים בפרצוף. לפני שהורדתי מחירים באוקטובר הבורסות התרסקו, הכלכלה קרסה ואנשים איבדו את כל חסכונותיהם. אז איך אפשר לטעון שמחיר היהלומים לא ירד ב־5%? אני פוצצתי את הבועה". רפפורט מוסיף כי "אנשים נוטים לחשוב שמחירים גבוהים טובים לכולם, וזו תפיסה שגויה. מחירים גבוהים טובים רק לחברות הכרייה, לא ליתר השוק שחי על שולי רווחיות מאוד נמוכים".

הורדת המחיר תימשך?

"באמת קשה לדעת. כולם מחכים לראות איך יסתיים ינואר, לראות כמה סחורה תוחזר ממכירות חג המולד ואיך הבנקים יגיבו. אנחנו עכשיו בעין הסערה. עברנו את החצי הראשון שלה, אבל כשהסחורות יתחילו לחזור יהיה גל נוסף של הסופה. אם לבנקים לא יהיה אורך נשימה והם יחליטו למכור את הסחורה בזול, השוק ייפול".

התעשייה משתנה

כל הזמן מבקרים אותך, זה לא קשה?

"בתעשייה תוקפים אותי כי הם בלחץ נוראי. גם אבי פז. אבל אני לא כועס עליהם. הם מנסים לעשות את הטוב ביותר. מצב היהלומנים הישראלים עוד טוב לעומת המקבילים להם בעולם. אני לא מרגיש כמו נביא זעם, אבל אני זה שמביא להם חדשות לא טובות. אני חושב שהם מבינים שהבעיה היא לא רק אני, ושהמחירים באמת יורדים".

ויש תקווה?

"יש אנשים שעושים היום יותר כסף מבעבר. זה הזמן להזדמנויות הגדולות. אם תרשה לשוק להיות חופשי ולתקן את עצמו, דברים טובים יקרו. מחירים נמוכים מכניסים יותר שחקנים לשוק, וזה דווקא טוב. מי אמר שכל היהלומנים צריכים לקנות מדה בירס? אנחנו לא בעסק של להחזיק יהלומים, אנו כאן כדי לקנות ולמכור. אם המחירים היום גבוהים מדי, צריך ללכת הלאה ולהבין ולתת תגובה נאותה בצורת מחירים אמיתיים. בסופו של דבר, מה שחשוב הוא הרווח, ואנשים צריכים אסטרטגיה לתקופה שבה יש נפילת מחירים".

לדברי רפפורט, "תעשיית היהלומים משתנה היום. היא זזה, היא צפה, אבל כמו בים - יש גלים, והם גלים קשים. צריך לזכור שליהלומים יש ערך ותמיד ימכרו אותם. הבעיה היא שהם חשופים לתנודתיות מצד גורמי חוץ - הדולר, המשבר הגלובלי והתפתחות השווקים בהודו וסין.

"ליהלומנים הישראלים יש יתרון בהסתגלות למצב, כי הם דווקא מוכשרים וחכמים. אם הם לא יחיו בהכחשה ויקפאו בפחד, אז יהיה להם טוב בסוף. הרבה מהישראלים פה הם חברים שלי, ואני חש צער כלפי מי שכועס עליי ולא רוצה לעשות עסקים איתי. אני מרגיש את כאבם אבל אני חייב ללכת הלאה. זה המסר. לא לקפוא אלא לשנות את דפוסי החשיבה".

נשיא בורסת היהלומים אבי פז מסר בתגובה: "קיימתי עם מרטין רפפורט שתי פגישות ידידותיות בנוכחות אנשים נוספים מענף היהלומים. אחת מהן בנוגע להעלאת המחירים ב־25%, ובפעם השנייה כשהוריד את כל המחירים ב־5%. לא הבנתי את ההיגיון בהורדת המחירים באופן גורף. ביקשתי מרפפורט להיות גלוי ולהצהיר בפומבי שהוא מקפיא את המחירון עד סוף דצמבר. הוא בחר אחרת וזו זכותו".

ורדה שיין, מנהלת DTC מקבוצת דה בירס מסרה בתגובה: "התנהלות דה בירס היא בהתאם לרגולציה המקובלת בענף, והחברה נבדקת על ידי נציבות האיחוד האירופי ורגולטורים אחרים. מעולם לא נמצאנו כמי שמפרים חוקי תחרות. השוק שלנו תחרותי מאוד ואנחנו מקדמים זאת בברכה, כי זה מושך כשרונות וחדשנות לתחום היהלומים. דה בירס מנהלת תהליך בחירה של לקוחות מדי 3-2 שנים, שיוצר הזדמנויות להתחרות על הקצאות המבוססות על קריטריונים של הצטיינות".