צילום: רון רוזן
מומחה לתכנון אקולוגי: "אין בנייה אקולוגית בארץ"
האדריכל רון רוזן, מהבולטים בתחומו בארץ, מותח ביקורת חריפה על תכנון הבניינים בישראל, שאינם מתאימים לסביבתם. "אני נגד אדריכלות עיוורת", הוא אומר, "בענף הבנייה הישראלי יש בינוניות מחשבתית שצריך ללמוד להתמודד איתה"
"אין כזה דבר אדריכלות אקולוגית", אומר האדריכל רון רוזן, מהמומחים הבולטים בישראל בתכנון אקולוגי, העומד מאחורי תכנון יישובים כמו אשלים ובאר אורה עם שותפו איתי ליננברג. לאחרונה משך רוזן אש בשוק הנדל"ן המקומי כשאמר בכנס של חברת קליל לאדריכלות ירוקה ובנייה אקולוגית: "לא קיימת אדריכלות אקולוגית אלא אדריכלות לא אקולוגית, שמתממשת כיום בגלל אמצעים טכנולוגיים כמו שימוש במזגנים ללא הגבלה, שמאפשרים לצנן מבני ענק שנבנו בצורה בלתי ידידותית לסביבה".
רוזן סבור כי מזג האוויר במזרח התיכון, שגורם למתגוררים בו לרצות לצאת מחוץ למבנים, הוא שצריך להיות הבסיס לתכנון בארץ. לכן הוא מותח ביקורת על תכנון בניינים מערביים שהחלונות בהם לא נפתחים לעולם. "תסתכל על בניין חיל האוויר בקריה. קיימות שם בעיות חמורות של כאבי ראש כי אין במבנה תחלופה של אוויר. כבר עשר שנים נושמים שם את אותו האוויר. תכנון כל מבנה חייב להתבצע בהתאם לסביבה שבה הוא נמצא. אני נגד 'אדריכלות עיוורת'", הוא אומר.
יתרון כלכלי נטו
לדברי רוזן, בתכנון המתאים לאזור יש קודם כל יתרון כלכלי נטו וחיסכון גדול באנרגיה. למשל, קיר זכוכית שפונה לכיוון דרום יוצר בזבוז משווע של אנרגיה, מכיוון שמערכות המיזוג של הבניין יצטרכו לעבוד בלי הפסקה כדי לצנן את החום שהקיר מייצר. כמו כן, יש לכך ערך מוסרי לאור התחממות כדור הארץ, וערך תרבותי שקשור לשימור הבנייה כפי שהיתה נהוגה בעבר.
לפי רוזן, רעיון האדריכלות שנקראת היום אקולוגית התממש בכל בניית בית מגורים סטנדרטי עד לתקופה שלפני מאה שנה. בימים ההם לא היתה קיימת טכנולוגיה, והבנייה הירוקה היתה האופציה היחידה. "המצב הטבעי ביותר היה לחפש אלטרנטיבות. המים מהמרזבים נאספו ונעשה בהם שימוש להשקיה, בחצר נחפרו בורות חלחול, ועוד. הדיאלוג עם הסביבה היה קיים. בספרד, למשל, בחלק גדול מהבתים היה בכניסה פטיו עם מזרקה. היום כשעוברים ומסתכלים על זה אומרים רק 'איזה יופי', אבל למזרקה היה תפקיד מרכזי בקירור החלל הפנימי של הבית".
אם לקוח יבקש ממך לתכנן לו בית ללא היבטים אקולוגיים, תסכים?
"תמיד אתכנן באופן אקולוגי, כי לא מדובר בתכנון יוצא דופן. זו דרך התכנון שמתאפיינת במחשבה על היבטים שמעבר. במתנ"ס שכונתי שתכננו המלצנו לעשות חור בגג שישחרר את האוויר החם ויסייע בקירור המבנה. הבעיה היא שבענף הבנייה הישראלי יש בינוניות מחשבתית שצריך ללמוד להתמודד איתה. לעתים קרובות האחראים לפרויקטים נרתעים מהפתרונות הפשוטים שנראים להם מוזרים. הכי פשוט מבחינתם לפנות לפתרון המוכר - התקנה של עוד כמה מזגנים שיקררו את המבנה".
כיצד אפשר לדעת אם הדירה שאני שוקל לרכוש היא דירה "ירוקה"?
"צריך לבדוק עד כמה הבית מאוזן עם הסביבה. להתחיל במעגלים החיצוניים סביב הבית - זוויות שמש, רוחות, עצים וגם רעש וזיהום. צריך להסתכל על ייעודו של כל חדר. לדוגמה, חדר נטול אור לא ראוי למגורי ילדים. יש לבדוק את העמדה האופטימלית של הבית לניצול השמש והאור, ניצול משטר הרוחות שעוטף את הבית ועוד".
"ירוק" זה לא רק עצים
כמה עולה לבנות בית בבנייה ירוקה?
"בניגוד למה שמקובל לחשוב, ההתאמה אינה כרוכה בתוספת כספית. כשמסתכלים על תכנון של מגדלי יוקרה רואים שכל הצדדים תוכננו אותו הדבר, אבל בכל דירה יש איכות חיים אחרת לגמרי. יותר מ־70% מההחלטות של תכנון בית אינן כרוכות בעלות נוספת. באמצעות תכנון נכון אנחנו מצליחים לחסוך 30% מהוצאות התחזוקה והאנרגיה של פרויקטים ושל בתי מגורים.
במדבר, למשל, אנחנו מתכננים פרויקט תיירות בתמנע, שבו ההוצאה הגדולה ביותר אחרי משכורות היא על אנרגיה. שם מדובר בגורם משמעותי שעשוי לקבוע אם פתיחת בית מלון תהיה רווחית".
האם התקינה הירוקה תבטיח לנו בית אקולוגי?
"לכל מדינה יש תקן ירוק אחר - אירופי או אמריקאי. התקינה הירוקה בישראל עדיין רחוקה מהמצב שיש להגיע אליו. למשל, התקן הטרמי הוא ברמה כל כך נמוכה ובסיסית, שגם אם הוא ימומש במלואו הבית לא יהיה חסכוני באנרגיה. יש עוד בעיה: כל מי שרוצה לקרוא לעצמו 'ירוק' יכול לעשות זאת. נתקלנו במקרה שבו יזם ירושלמי שיווק את הפרויקט שלו כ'ירוק' רק כי היו סביבו עצים. התקינה חייבת למנוע מקרים כאלו. מצד שני, התקינה הישראלית אוסרת שימוש במים אפורים (מים ממוחזרים ממכונות כביסה, מרזבים וממקלחות המשמשים להשקיית הגינה - ד"ל) בבתים פרטיים וזה הגיוני, כי אם אדם ללא ניסיון מתכנן מערכת כזו בביתו זה עלול ליצור מפגע סביבתי".
מאילו ארצות כדאי לקחת דוגמה?
"אוסטרליה ומערב אירופה הן המובילות בתחום. ההבדל בינינו לבינם הוא בתפיסה. הבעיה בישראל היא שחושבים שמדובר בבזבוז כסף. גם קבלן בדנמרק חושב על מקסום רווחים, אבל הסף התרבותי שלו הרבה יותר גבוה מזה של הקבלן או היזם הישראלי".
מיהו הצרכן הישראלי של אדריכלות אקולוגית?
"אפשר לחלק את האנשים שמגיעים אלינו לשניים: בעלי מודעות סביבתית גבוהה שממחזרים את הפסולת הביתית שלהם ושומרים על הסביבה, ומנגד לקוחות שחיים בתנאי אקלים קיצוניים (בארץ הכוונה היא למדבר) וחייבים תכנון אקולוגי כדי לשרוד. כך, את היישוב באר אורה שממוקם בערבה תכננו מתוך מחשבה שילד שיוצא מהבית והולך ברחבי היישוב תמיד ילך בצל".
10 תגובות לכתיבת תגובה