ביהמ"ש: חשש שמגדל הזוהר של אפל וחטר-ישי הבריחה נכסים

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, קיבלה היום (ג') את בקשת בנק דיסקונט, לפרק את חברת מגדל הזוהר, שבשליטת עו"ד דרור חטר-ישי והקבלן דודי אפל. זאת, תוך שהשופטת קובעת כי לפנים משורת הדין ובכדי לאפשר לחברה להימנע מהליכי פירוק, ניתנת לה אפשרות לשלם בתוך 7 ימים סך של 6.5 מיליון שקל לבנק דיסקונט, המהווה את רכיב החוב לגביו קבעה כי הוא אינו שנוי במחלוקת.

בנק דיסקונט הגיש בקשת פירוק כנגד החברה, באמצעות עורכי הדין אמנון לורך, יובל שלהבת ומיקה בנקי, ממשרד יגאל ארנון ושות', בנימוק כי החברה חייבת לו 14 מיליון שקל. מגדל הזוהר טענה כי הבנק טועה בחישוב ולמעשה החוב מסתכם בסך של 9 מיליון שקל לכל היותר וכי לא סופקו לה מסמכים הנוגעים לחישובי עמלות אשר עשויים להפחית את החוב משמעותית, עד כדי איפוסו.

אלשיך קבעה בהחלטתה כי הנקודה המרכזית אותה יש לבדוק בכדי להכריע בבקשה היא האם עלה בידי החברה לעמוד בנטל הוכחת "מחלוקת כנה" אודות החוב. לדברי השופטת לא נמסרה לה ולו ראשית גרסה שתסביר כיצד ניתן להביא את החוב הניתן "לגדר איפוס או אף קרוב לכך".

עוד קבעה השופטת כי החברה התחמקה מתשלום חובותיה לבנק ומתחה ביקורת על התנהלות על עדותו של היועץ המשפטי שלה, עו"ד זכריה קורוליק, וציינה כי תוכן עדותו יצר רושם כי הוא בוחר לענות על השאלות הנוחות לו, מתחמק פעם אחר פעם וזאת "באורח המעורר תמיהה נוכח מהות תפקידו כיועץ משפטי של החברה".

אלשיך הוסיפה כי הראיות מעידות על חשש משמעותי להברחת נכסים וכספים, לאחר שהסתבר כי החברה משתמשת בחברה בבעלות זרה כ"צינור" להעברת כספים, וכי מגדל הזוהר לא העבירה דו"חות כספיים ולא דיווחה על מינוי דירקטורים.

לדברי השופטת, החברה יצרה מנגנון תמוה לפיו דמי שכירות המשולמים בגין דירות בבעלותה נגבים ע"י חברה קשורה שהיא למעשה חברת חוץ ואשר היועץ המשפטי של החברה מסר כי "אין לו הסבר לכך", מלבד העובדה כי "זו היתה דרישה של אחד הבנקים". לדברי אלשיך "אם מצב דברים זה אינו יוצר חשש מהותי לריקון והברחת נכסים, לא אדע חשש מהותי מהו".

מההחלטה עולה כי בדו"חות הכספיים של החברה נצברו הפסדים, שהגיעו בשנת 2002 ל-73 מיליון שקל ועל הון עצמי שלילי. לדברי השופטת לשאלתה האם משהו השתנה מאז 2002, שכן החברה לא טרחה להגיש דוחות משום שלטענתה הבנק לא ביקש, נענתה בתשובה כי "החברה משלמת את חובותיה כסדרם במשך כל השנים".

בסופו של דבר קבעה אלשיך כי החברה חדלת פירעון או קרובה מאוד לחדלות פירעון וכי אין מנוס מלקבוע כי צו הפירוק יכנס לתוקף בתוך 7 ימים. החברה חויבה עוד בתשלום 50 אלף שקל הוצאות.