אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

השעון הדובר

מתי הרבסט, יזם ישראלי שחי בניו יורק, מייצר את השעון־טלפון הסלולרי הישראלי הראשון, עם 7 עובדים בשלוש יבשות. איך עושים את זה? ישיבות וירטואליות שלא מתארכות מעבר ל־20 דקות, ומפעל בסין

08.01.2009, 14:45 | אסף גלעד

בשנה שעברה ניגש רוכל סיני לישראלי שטייל בשוק בהונג קונג והציע לו לקנות טלפון סלולרי שמעוצב כשעון יד. המכשיר היה מכוער, לא ידידותי, והסאונד שלו היה מתכתי ולא נעים. זה היה טלפון סיני שיוצר מחומרים ירודים, אחד מאלפי גאדג'טים שמתגלגלים בשוקי הפשפשים של אסיה. הישראלי הוא היזם מתי הרבסט (33), מייסד קומפיומט, שנמכרה בשנת 2004 לחברת המחשוב הישראלית EDP, וכיום בעלי חברת הרבסט הולדינגס. הרבסט קנה את המכשיר, וכעבור כמה שבועות הציג אותו לשני מהנדסים ישראלים שאתם הוא מיודד, וביקש מהם לבנות כזה בדיוק - אבל בגימור מוקפד יותר.

התוצאה, הטלפון הסלולרי פנום פון (Phenom Phone), יצא השבוע לשוק האמריקאי, ונמכר באתר החברה של היצרנית הרבסט, PhenomWatchPhone.com. פנום פון הוא טלפון קטנטן בדור 2.5 שמחובר ברצועה לפרק היד ונראה כשעון דיגיטלי מעוצב, ויש בו מצלמה פשוטה ונגן מוזיקה. לדברי הרבסט, הוא מיועד בעיקר לילדים, שאינם זקוקים לפונקציות מתקדמות במכשיר הטלפון, לספורטאים שרוצים לדבר בטלפון בזמן הריצה ולחובבי גאדג'טים למיניהם.

בהרבסט הולדינגס עובדים שבעה אנשים, מהם ארבעה ישראלים או ישראלים לשעבר: שני מהנדסים פרילאנסרים מעמק חפר, ישראלי אחד שעובד בסין כמנהל אופרציות, והרבסט עצמו. שלושת העובדים הנותרים עוסקים בשיווק, והם אמריקאים המתגוררים בניו יורק. הייצור נעשה בסין. מספר המדינות שבהן מתוכנן ומיוצר הפנום פון, אם כן, אינו רחוק ממספר העובדים בחברה.

ביקורת מכשיר מעניין, אבל לא נוח איכות הקול של הפנום פון מעולה, אבל המכשיר מסורבל והממשק בעייתי אסף גלעד, תגובה אחתלכתבה המלאה

איך מנהלים עסק רב־לאומי זעיר?

"האתגר הראשי הוא הפרשי שעות", מסביר הרבסט. "סין נמצאת 13 שעות קדימה מניו יורק, וישראל שבע שעות קדימה מניו יורק, אז לא ישנים הרבה בלילה. עוד נושא קריטי זה שיתוף נתונים. יש נוהלי עבודה מאוד חשובים של עדכון הדדי. אנחנו מקפידים מאוד על שיחה של 10–15 דקות אחת לשלושה ימים, שתכלול את כל האנשים בחברה. יותר מאשר בחברה רגילה, חשוב להקפיד על ישיבות ממוקדות: להעביר את כל החומר הרלבנטי מראש לפני הישיבה ולעולם לא לעשות ישיבה של יותר מ־20 דקות. עוד דבר: כל הישיבות וירטואליות. לא צריך לשבת סתם יחד. אני ממש הוצאתי פיזית את הכיסאות מהחדר ישיבות, שלא נתפתה לישיבות ארוכות ולבזבוז זמן".

איך זה לעבוד עם סינים?

"עשינו אאוטסורסינג של הייצור למפעל סיני. המפעל עושה מוצרים רק עבורנו, והמגמה הסופית היא לרכוש אותו, כי לעבוד עם סין זה דבר קשה ומורכב מאוד. צריך המון סלבנות, התמדה, גישור על פני פערים של שפה ומנטליות באופן יומיומי. סיני לעולם לא יגיד לך לא. תמיד יאמר לך כן, ואז אתה צריך לברר מה הכן הזה אומר, למה בדיוק הוא התכוון, מה היו לוחות הזמנים. נוסף על כך, הם עדיין רחוקים מלהטמיע נוהלי עבודה בסטנדרטים בינלאומיים, מבחינת חוקיות המוצר. הם הרבה פחות רגישים להפרת פטנט וסימן מסחרי, וצריך מאוד לשמור על זה.

צריך לשמור על המוטיבציה שלהם כל הזמן. הם צריכים לדעת ממך שהעסק מתרומם כל הזמן וגדל. סין היא אתגר מורכב, ואני לא ממליץ לאף אחד להיכנס לסין, אם אין לו אורך רוח. אני נמצא שם שנה, אבל מנהל האופרציות שלי נמצא שם קרוב לחמש שנים, ודובר סינית. הוא ישראלי".

יש בשוק האמריקאי כבר כמה טלפוני־שעון שהגיעו מהמזרח, וחברת LG תשחרר בקרוב טלפון דומה. מה החידוש שלך?

"העיצוב הדק של המכשיר, האינטואיטיביות של השימוש בו, האפשרות להחליף בקלות כרטיס סים וזיכרון. אלה דברים קטנים, אבל הם הדברים שהופכים צעצוע קטן למכשיר מצליח. בכלל, אני לא רואה את עצמי כ'ממציא'. אני אינטגרטור, משביח ערך. אני לוקח מוצרים קיימים, לרוב מוצרי כלכלה ישנה, ומנסה לחבר אותם לשוק העכשווי".

מתרחק ממשקיעים

הרבסט מסביר שלא גייס השקעות לצורך פיתוח הפנום פון שלו. כל ההשקעה באה ממנו ומכמה שותפים, שחלקם הם גם עובדים בחברה. "זו קבוצה מצומצמת מאוד של אנשים שעובדים איתי", הוא אומר. "אנחנו משקיעים את הכסף שלנו בכל רעיון שאנחנו מפתחים, ולא מגייסים עד שאנו לא רואים את זה מתרומם".

מתי הרבסט מתי הרבסט מתי הרבסט

איך? ייצור המוני והחזקת מלאי עולים הרבה

"יש כל מיני דרכים לעשות עסקים, ולי יש דרך שמרנית מאוד, שלדעתי, הוכיחה את עצמה. אני עובד בקטן יותר, עם הרבה הסכמי שיתוף פעולה. יש מי שיאמר שאם הייתי מגייס כסף וכובש נתח שוק, הייתי מגלגל חצי מיליארד דולר. אבל גם היו מקרים שבהם יזמים שגייסו הון אדיר נשארו בסוף עם 3% בחברה של עצמם. הם עובדים קשה, ומישהו אחר נהנה מזה. אני מעדיף להסתפק בנתח שוק קטן יותר ולשמור על השליטה".

את החברה הראשונה שלו, חברת שירותי המחשוב לארגונים קומפיומט, הקים הרבסט כשהיה בן 20. "הקמתי אותה בהשקעה פרטית, קניתי ב־260 שקל פלטה גדולה מעץ שיהיה לי שולחן, וצבע לצבוע את המחסן הקטן ששכרתי, וזו היתה ההשקעה היחידה בחברה. במשך תשע שנים עבדתי 18–20 שעות ביממה, עד שמכרתי אותה". הרבסט מסרב למסור את סכום המכירה.

הרבסט מגיע ממשפחה של  יזמים. אביו, מרדכי הרבסט, היה ממקימי נמל אשדוד והקים מספר חברות, ביניהן 'פנורמה אשדוד'. דודו, איציק לויט, הוא מנכ"ל חברת התוכנה סי.די.איי. קרוב משפחה אחר, הוא היזם הסדרתי יעקב הרבסט, ממקימי חברת התוכנה FilesX שנמכרה בשנה שעברה ליבמ תמורת 70 מיליון דולר. "התכונה הטובה ביותר הכי גדול שקיבלתי בגנים, היא אי היכולת להתפשר, הפרפקציוניזם", אומר הרבסט.

העסק לפני המשפחה

 

הרבסט טוען שהוא עובד 18–20 שעות ביממה. "כשאני לא ישן, אני הולך עם טלפון אחד בכל אוזן — ועכשיו גם אחד על היד. ביזמות אתה חייב לשים את העסק שלך לפני המשפחה והחברים. זה משפט אכזרי אבל זה סוג החשיבה שנחוץ למי שרוצה להצליח. בתקופה של קומפיומט היה לי ולחברה שלי חוק, שלא מתקשרים אליי במשך היום. מקסימום שולחים sms".

ואיך היא הסתדרה עם החוק הזה?

"התחתנו לפני חצי שנה. אחרי שמכרתי את קומפיומט, לקחתי אותה לארצות הברית, לחופשה של שנה, לנקות את הראש אחרי עשר שנים של עבודה קשה".

בשנה הזאת גילה הרבסט שקשה לעזוב את עולם היזמות. "בשנת החופשה שלנו מצאתי את עצמי פתאום מוטרד. אני נוסע באוטו, ואף אחד לא מתקשר אליי או בודק מה קורה איתי. הטלפון שקט לגמרי. ואז, בערב אחד, מצאתי את עצמו יושב במלון בלאס וגאס ומתחיל להתקשר לעצמי לוודא שאין לי תקלה בטלפון. כך הבנתי שחופש זה לא בשבילי. חזרתי לניו יורק עם אשתי, והתחלנו לחפש רעיונות חדשים ליוזמות עסקיות. גם עכשיו אנחנו מחפשים".

תגיות