האם יוכלו תושבי הדרום לנכות את הוצאות השהייה מחוץ לבית כנגד הכנסתם?

"תושב הדרום, אשר במהלך המלחמה שהה מחוץ לביתו והוציא כספים לשם שהייה במקום חלופי והגנה על עצמו ובני ביתו מפני הטילים, רשאי לנכות את הוצאות השהייה לצרכי מס הכנסה, כנגד הכנסתו ממשכורת או הכנסתו מעסק". כך טוען עורך דין ורו"ח ג'ק בלנגה.

בלנגה סומך טיעוניו על סעיף 17(7) לפקודת מס הכנסה, המאפשר לנכות מהכנסתו של נישום, הן שכיר והן עצמאי, "הוצאות בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האויר".

בעקבות המלחמה בדרום, עסקים רבים העבירו עובדים - יחד עם בני משפחותיהם - מהדרום, לבתי מלון במרכז הארץ, על מנת להמשיך את תפעול העסקים מהמרכז ולהקטין את הפגיעה והנזקים הכלכליים.

לדעת בלנגה, מדובר בהוצאות המוכרות הן לעובדים והן למעבידים ואין לזקוף כל הטבה בגינם. אין מדובר בטובת "הנאה" של העובדים ואין צורך לגלם הוצאות אלה, שכן לא נוצרה כל טובת הנאה לעובדים. גם המע"מ ששולם בגין הוצאות אלו מותר ברובו בניכוי לעוסקים.

להתאים את הסעיף לאופי הלחימה העכשווי

עו"ד בלנגה מציין, כי אף שהפרשנות המחמירה של רשויות המס מכוונת להוצאות בעלות אופי הוני, כגון בניית מקלטים, נראה כי המציאות והכפפת הדין לשיטות המלחמה בנות זמננו, מחייבת פרשנות מרחיבה של הוראת החוק. לדעתו, הוצאות ואמצעים שנקטו תושבי הדרום, כולל משפחותיהם, מפני הגראדים והקסאמים ששוגרו מעזה, בהכרח מהוות משום הוצאות המותרות בניכוי לצרכי מס הכנסה וניתן לקזזם כנגד הכנסות הנישומים תושבי הדרום.

כנגד טענה אפשרית של רשויות המס, לפיה ההוצאות אינן מותרות בניכוי, טוען בלנגה כי אין חולק שלמען ולצורך המשך ייצור הכנסה, נאלצו שכירים ועצמאים רבים להשקיט את ליבם ומצפונם ולשלוח את משפחותיהם למלונות במרכז הארץ. לכן, מתקיימים הקשר והזיקה הישירה בין ההוצאה לבין ייצור ההכנסה.

נראה, כי מדובר בהוצאות בסכומים של אלפי שקלים ויותר למשפחה, אשר עשויות להניב החזרי מס מהותיים. בלנגה מסכם ואומר כי לדעתו, כל ההוצאות שהוצאו בגלל המלחמה בדרום או בעקבותיה, ע"י תושבי הדרום, כגון הוצאות בגין נסיעה, מזון, תרופות, לינה וציוד הגנה - יש להתירן בניכוי למס הכנסה, כנגד הכנסות מעסק ומעבודה.

רשות המסים בחרה שלא להציג את עמדתה לטענה זו.