אסור לממן את המלחמה באמצעות קיצוץ בתקציב

לאחר ההתרגשות הראשונית סביב פתיחת המבצע המלחמתי בדרום, מגיעים החישובים: כמה זה עולה לנו. מהר מאוד מגיעות המסקנות ולפיהן העודפים שנצברו בתקציב הביטחון לא יספיקו, ויהיה צורך בתקציב נוסף.

השלב הבא הוא מימון הגירעון. ההצעה הראשונה שנזרקת לחלל האוויר היא קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים האחרים.

על רקע המשבר העולמי, כבר עסקנו בצורך במדיניות מרחיבה, עליה ממליצים טובי הכלכלנים בעולם ואותה נוקטים כל קברניטי הכלכלות הגדולות. בשורות הבאות נתמקד בעיקר בהרסנות הרבה שיש בהצעות לקיצוץ תקציבי כמקור למימון המלחמה.

המשבר הכלכלי גורם לצמצום הביקוש עקב גורמים אובייקטיביים - ירידה בביקוש לייצוא הישראלי, וגורמים פסיכולוגיים - תחושה שהרע עוד לפנינו. תחושה זו גורמת לכך שכל אחד מנסה להגן על מקורותיו העצמיים: צרכנים מקטינים את הצריכה, מפעלים מצמצמים את ההשקעות ובסך הכל רמת הביקוש יורדת. כל צמצום פירושו עוד עובדים מפוטרים ופחות כוח קנייה, וחוזר חלילה.

המלחמה פירושה הוצאה על תשלום לחיילי מילואים. ואולם המשמעות אינה הגדלת כוח הקנייה של החיילים, שכן התשלום מחליף משכורת ומהווה פיצוי חלקי למעסיקים. בדרך כלל הנזק שנגרם למעסיקים גדול יותר מעלות השכר.

סעיף אחר הוא חידוש מלאי הנשק והתחמושת באמצעות יבוא מחו"ל ורכישה מספקים מקומיים. הייבוא מחו"ל אינו תורם מאומה לביקוש המקומי. התוצאה היא, שאם נקצץ בתקציב עקב יבוא נשק, צמצמנו את הביקוש המקומי כנגד תרומה למשק האמריקאי, המספק לנו את רוב הציוד.

מרכיב הרכישות בארץ אכן תורם תרומה קטנה לביקושים, אך יש לזכור כי זהו הסעיף השלישי בחשיבותו בהוצאה הביטחונית, לאחר כוח האדם והרכישות מחו"ל.

הקטנת הביקושים על ידי הממשלה (קיצוץ תקציב רוחבי) בזמן שהמשק נכנס למיתון והצריכה הפרטית יורדת, דומה להכאת אדם חולה. זו אינה הדרך לסייע לכלכלה.

אין לשכוח כי קיצוץ רוחבי יפגע במאות ספקים שכרתו חוזים עם הממשלה, ואשר יעמדו מול שוקת שבורה עקב הפסקה או צמצום של התקשרויות. המשמעות לעסקים רבים היא הרסנית.

זאת ועוד, חלק גדול מהגירעון התקציבי ייגרם מכך שהמשק יצטמצם, וגביית המיסים תפחת. גם במקרה דנן, הפתרון של חלק מחכמינו הוא לייצר "קיצוץ רוחבי". הפתרון הזה יחמיר את המצב, שכן כל קיצוץ פירושו עוד ועוד עסקים מפסידים ופחות מסים. כך גם קיצוץ בשל הוצאות המלחמה - הביקושים המקומיים יעלו במעט כתוצאה מהמלחמה, אך יירדו בשיעור חד עקב הקיצוץ התקציבי. התוצאה תהיה החרפת המשבר.

לכל אלה הדואגים לדירוג הבינלאומי של ישראל, נזכיר רק כי ארה"ב כבר חתמה על התחייבויות שמשמעותן היא גירעון תקציבי של יותר מ-8% ב- 2009 (הרבה מעבר לגירעון שאנו דנים עליו). אבל האמריקאים, שמסבירים לכל העולם כיצד לנהוג, למדו לפחות דבר אחד ממשברים קודמים: כאשר יש מיתון והאטה, יש לנקוט מדיניות מרחיבה, גם אם איננו רוצים לתת על כך קרדיט לג'ון מיינרד קיינס.