קרדי סוויס בתחזית קודרת ל-2009: בורסת רוסיה תרד בעוד 22%

תושבי רוסיה חזרו היום (א') לעבודה מלאה לאחר עשרה ימי חופשת החורף, שבמהלכה ציינו את ראש השנה האזרחי ואת חג המולד האורתודוקסי. אך בעוד הרוסים נחים, אנליסטים במערב המשיכו לפרסם סקירות לא מחמיאות על הכלכלה שלהם, הנמצאת, להערכתם, על נתיב בטוח להתרסקות. בקרדי סוויס מעניקים לרוסיה ציון שלילי וצופים כי ב־2009 המפולת בבורסת מוסקבה תימשך.

על פי התחזית של קרדי סוויס, יירד השוק הרוסי בשנה הקרובה בעוד 22%, אחרי שהבורסה התרסקה ב־75% ב־2008, זאת על רקע הוזלת הסחורות, התייקרות האשראי ומחנק הנזילות שעמו עדיין מתמודדות מרבית החברות המקומיות.

בקרדי סוויס גם מזכירים את חוסר הנכונות של הממשלה לבצע רפורמות במדיניות המוניטרית. 50 מיליארד הדולר שהקצה ראש הממשלה ולדימיר פוטין כסיוע לחברות נראים לאנליסטים כטיפה בים לנוכח החובות העצומים שנצברו.

כלכלנים לא ממליצים לרכוש נכסים ברוסיה עד שלא יתרחש אחד האירועים הבאים: פיחות ניכר ברובל או עלייה במחיר הנפט והתאוששות בשוק הסחורות - אירועים שיגדילו את ההכנסות של יצואני הסחורות, שהם העוגן של הכלכלה הרוסית. עד אז, הם ממליצים למי שעוד מחזיק במניות של חברות רוסיות לממש אותן תוך ניצול של העליות המקומיות בבורסה. שוק ההון המקומי יתחיל להניב רווחים רק במהלך 2010, אז הוא צפוי לעלות בכ־16%.

דווקא האפשרות של פיחות הרובל נראית היום ממשית יותר. הבנק המרכזי של רוסיה פיחת את הרובל ב־1.5% ביחס ליורו ולדולר, עם חזרתו לעבודה לאחר החופשה הממושכת. הרובל נחלש מאז נובמבר, אז הוחלט בבנק המרכזי לפחת אותו ב־14% לעומת סל המטבעות המורכב מיורו ודולר (ביחס של 45% ו־55%).

עם פתיחת המסחר הבין־בנקאי הגיע שערו של המטבע האמריקאי ברוסיה ל־30.55 רובל לעומת דולר אחד. היורו טיפס לשיא של כל הזמנים: 41.14 רובל עבור יורו אחד. במקביל לפיחותים, הבנק המרכזי של רוסיה מכר בדצמבר 57 מיליארד דולר.

אף על פי שזו הפעם ה־13 בתוך חודשיים שהבנק הרוסי מפחת את המטבע המקומי, פקידי הבנק מסרבים בתוקף לכנות את המהלכים שבהם הם נוקטים פיחות ברובל. לטענתם, כל מה שהם עושים הוא הרחבת רצועת האלכסון שבה מתנייד הרובל. "אני משוכנע כי מדובר בתנודתיות גבוהה ולא בפיחות", אומר סגנו של הנגיד הרוסי אלכסי אולוקייב, שהשקיע קרוב ל־170 מיליארד דולר בתמיכה מלאכותית בשער המטבע. בבנק סוסייטה ג'נרל הצרפתי מעריכים כי רק במהלך ינואר יאבד הרובל 10% ביחס לדולר וליורו ומתריעים מפני השפעה הרסנית של הפיחות.

לבנקים המקומיים התחייבויות קצרות טווח בהיקף של 65 מיליארד דולר ולחברות המקומיות חובות של עוד 38 מיליארד. 80% מההתחייבויות הללו הן כמובן במטבע זר - כך שפיחות משמעותי עלול להביא לגל של קריסות ופשיטות רגל. אך מה שמדאיג עוד יותר הוא מעורבותה של המדינה בכלכלה. מאחר שהממשלה מחזיקה ברזרבות המט"ח בהיקף של כ־450 מיליארד דולר, היא נהפכה לאחרונה לשחקן החזק בשוק - מה שמגדיל את הסכנה הממשית לקיומם של חברות פרטיות ושוק חופשי.