צילום: גלעד קוולרציק
דירוג מכון הריטג' ו"וול סטריט ג'ורנל": החופש הכלכלי בישראל עלה מדרגה ב־2008
ציונה של ישראל בדירוג העולמי השנתי של הגופים, הבוחן קריטריונים כמו מיסוי, מדיניות מוניטרית וסחר חוץ, השתפר ב־1.3% לעומת 2007, והיא מדורגת במקום 42 מתוך 179 מדינות. הונג קונג תופסת את המקום הראשון. בין המסקנות על ישראל: מס ההכנסה ומס החברות גבוהים; האינפלציה הנמוכה - הישג
ישראל מדורגת במקום 42 מתוך 179 מדינות במדד החופש הכלכלי של "וול סטריט ג'ורנל" ומכון הריטג'. ישראל אמנם עלתה בארבעה מקומות לעומת 2007, אך עדיין אינה משחזרת את ההישג של מקום 36 שתפסה לפני שנתיים, לא כל שכן מקום 29 שבו דורגה לפני חמש שנים.
מכון הריטג', המפרסם את הדירוג שלו זו השנה ה־13 ברציפות, בוחן מדי שנה את החופש הכלכלי במדינות שונות לפי עשרה קריטריונים שונים. הציון המשוקלל שקיבלה ישראל בסיומה של 2008 - 67.6 נקודות - הוא שיפור של 1.3% לעומת השנה הקודמת. מחברי הדו"ח קובעים שהשיפור הוא חלק מתהליך מתמשך של הורדת מיסוי, הורדת חומות מכס, הקלות במס רכב וכדומה. עורכי הדירוג הדגישו שבחמש השנים האחרונות הכלכלה הישראלית מראה צמיחה חיובית של 3.5% בממוצע. עובדה זו פותחת הזדמנויות חדשות רבות בפני משקיעים מקומיים וזרים.
את הציון הגבוה ביותר, 90 נקודות, קיבלה הונג קונג, שמובילה בדירוג מאז הושק המדד ב־1995. אחריה מדורגות סינגפור, אוסטרליה, אירלנד וניו זילנד. ארצות הברית מדורגת שישית עם ירידה קלה של 0.3% בציון. זוהי השנה השלישית ברציפות שבה הציון של ארה"ב יורד - בעיקר בגלל עלייה במעורבותה של המדינה בכלכלה, עלייה בנטל המס וקושי בגיוס מימון וקבלת אשראי בנקאי.
עוד התברגו בעשירייה הפותחת של המדינות החופשיות מבחינה כלכלית: קנדה, דנמרק, שוויץ ובריטניה. צ'ילה, שדורגה לפני שנה במקום השמיני, הידרדרה אל מחוץ לעשירייה הפותחת, למקום 11. סוגרות את הרשימה אפגניסטן, איראן, סודאן וליכטנשטיין, שסירבו לשתף פעולה עם עורכי הדירוג. את הציון הנמוך ביותר קיבלה צפון קוריאה: 2 מתוך 100.
ישראל שנייה מבין מדינות המזרח התיכון. היא הפסידה את הבכורה לבחריין, שמדורגת במקום 16 עם ציון של 76.4.
ישראל מדורגת בין טרנידד וטובדו לעומאן. היא החלה את דרכה בדירוג בציון של 61.5 נקודות ב־1995, זינקה במהירות לציון של 68 נקודות, ומשם הידרדרה עד שהחלה שוב להשתפר ב־2004.
באופן כללי ניתן לומר שמאז החל מכון הריטג' לפרסם את הדירוג, נעשה העולם חופשי מעט יותר - הציון הממוצע עלה ב־2.6 נקודות. אך יש מדינות שדווקא נהפכו לפחות חופשיות. אחת מהן היא רוסיה, שציונה ירד מ־51.1 לפני 13 שנה ל־50.8 כיום. היא היחידה מבין מדינות הגוש הקומוניסטי שהידרדרו במידת החופש הכלכלי שלהן בשנים האחרונות: רוב שכנותיה הוסיפו בין 10 ל־20 נקודות לציונן ומדורגות במקום גבוה הרבה יותר ממנה.
באופן מפתיע נרשמו גם ירידות בציונן של צרפת ויוון, חברות האיחוד האירופי. עם ציונים של 63.3 ו־60.8 בהתאמה, הן זכו למקומות 64 ו־82 בדירוג, הרבה יותר נמוך מזה של שכנותיהן לאיחוד.
המסקנות על ישראל: מחמאות להורדות המסים ולבנק ישראל
ישראל שיפרה את ציוניה בארבע מתוך עשר הקטגוריות שנבדקו - המסים, המדיניות המוניטרית, הפיקוח על המערכת הפיננסית ומידת השחיתות. בשלושת המדדים האחרונים היא נמצאת הרבה מעל הממוצע הכלל עולמי. בתחום הפיסקאלי חל אמנם שיפור, אך ישראל עדיין זוכה לציון נמוך בשל מס הכנסה ומס חברות גבוה יחסית למדינות העולם.
בשלוש קטגוריות ישראל שמרה על ציוניה מהשנה שעברה - גודלו של המגזר הציבורי, החופש למשקיעים והשמירה על זכויות הקניין. לעומת זאת, מדיניות הסחר, השמירה על זכויות העובדים ומידת החופש לניהול עסקים הם מדדים שחלה שבהם הרעה, כך גורסים מחברי הדו"ח.
אם כן, מה טעון שיפור, לפי מכון הריטג'? כדי לפתוח עסק בישראל דרושים 34 יום - משך זמן דומה לממוצע הכלל עולמי (38 יום). גם הביורוקרטיה שבה כרוכה קבלת היתרי פעילות שונים הנה סבירה ודורשת 18 פעולות שעורכות בממוצע 225 יום.
מה שהוריד מאוד את הציון בתחום הזה הוא כל הקשור בפשיטות רגל וסגירת עסקים. אלו פרוצדורות יקרות ונסחבות בישראל, מה שהופך אותה לפחות אטרקטיבית ליזמים. גם מדיניות הסחר דורשת שיפור משמעותי לפי הדו"ח. הגנות המכס והסובסידיות של מוצרים מקומיים, מכסות ואיסורים על ייבוא סחורות, תווי תקן מחמירים על מוצרי יבוא ותעריפים גבוהים של סחורה חקלאית מייקרים את הסחר עם ישראל.
גם חוקי העבודה בישראל יכולים להתגמש ולהשתפר כדי להגדיל את רמת התעסוקה ואת פריון העבודה. בעוד עלותו של העובד למעסיק נמוכה מדי (השכר הממוצע נמוך מדי), עלות פיטורי העובד גבוהה, מה שיוצר עיוות בשוק. הדו"ח מרמז גם על האיסור לעבוד בשבת, שהופך את שבוע העבודה לבלתי גמיש.
ואילו תחומים זכו למחמאות? המהלך של הורדת המס השולי ל־47% והנכונות להמשיך ולהוריד אותו ל־44% בהמשך זכו לשבחים רבים, וכך גם הכוונה להוריד את מס החברות ל־26%. גם שיעור המס מתוך התוצר, שעומד בישראל על 36.8%, נראה למחברים כשיפור משמעותי. גם בנק ישראל זוכה לשבחים בשל הצלחתו לשמור על רמת אינפלציה נמוכה בשלוש השנים האחרונות. גם האוצר שהצליח באמצעות סובסידיות לשמור על רמת מחירים אחידה של מוצרים מוזכר לחיוב.
גם במלחמה בשחיתות חל שיפור, משום שישראל מנסה להתמודד עמה גם בדרגים הפוליטיים הבכירים. הרפורמות במגזר הפיננסי מקבלות חיזוק ממחברי הדו"ח והציון בקטגוריה זו עולה בהתאם. אמנם מגזר הבנקאות עדיין סובל מריכוזיות רבה ומוחזק בידי חמש קבוצות עיקריות, אך חלו בו תמורות חיוביות.
המגזר הפיננסי מעניק את כל השירותים הדרושים לפעילות עסקית ומגוון ההלוואות ואמצעי המימון גבוה. מבחינת הדו"ח, רפורמת בכר נותנת את פירותיה ומגדילה את החופש הכלכלי. לעומת זאת, המגזר הציבורי בישראל גבוה יחסית ואחראי ל־46.5% מהתמ"ג וישראל זוכה לציון נמוך בשל כך.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה