ירידה בהכנסות ב-2008? את המחיר נשלם ב-2009

שלל הנתונים שפרסם היום (ג') משרד האוצר מלמדים אותנו כמה דברים חשובים. הראשון הוא שרפורמת המסים של בנימין נתניהו תורמת אולי להגדלת ההכנסות רק בתקופות רגיעה. כאשר המשק נקלע למשבר, הפחתת שיעורי המס פועלת בדיוק בכיוון ההפוך. לדברי האוצר, הירידה החדה שנרשמה בשנה החולפת בגביית מס הכנסה מחברות נובעת "גם מהירידה בהכנסותיהן וגם מהפחתת מס החברות".

הדבר השני שלמדנו היום הוא שהאוצר התחכם פעם נוספת לכנסת, ויצר מנגנון "עוקף תקציב המשך". ללא תקציב מאושר לשנת 2009, מקבלים עכשיו משרדי הממשלה מדי חודש הקצבה בגובה 1/12 מתקציב 2008. כדי להקל עליהם, הקדים האוצר הוצאות מתוכננות מתחילת 2009 לסוף 2008, בהיקף כולל של כ־4.4 מיליארד שקל.

פעולות אלה יקטינו, מן הסתם, את הגירעון השנה, וכאן אנחנו מגיעים אל הדבר החשוב ביותר שמלמדים הנתונים שפורסמו: למרות התחכמות האוצר, הסיפור האמיתי יהיה גירעון המדינה ב־2009. אם מרבית הגירעון של 2008 נוצר בשלושת החודשים הראשונים של המשבר הכלכלי, לא קשה להעריך מה צפוי לנו בתחום זה השנה.

על פי הערכות שונות עלול הגירעון בתקציב להסתכם השנה ב־30-40 מיליארד שקל, לעומת יעד גירעון שאפתני למדי של 7.5 מיליארד שקל בלבד. השאלה המסקרנת היא מה תעשה הממשלה, אחרי המלחמה והבחירות, עם גירעון כל כך גדול.

תשובה אפשרית סיפק היום ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים, ד"ר מיכאל שראל, שכיהן עד לפני כמה שנים ככלכלן הראשי של האוצר. לדעתו, האפשרויות שיכול האוצר להציע לממשלה החדשה הן קיצוץ חד בתקציב, העלאת שיעורי המס וביטול פטורי מס קיימים, הטלת מלווה חובה (השקול למעשה למס) והגברת קצב הנפקות איגרות החוב הממשלתיות, מה שיביא לעליית הריבית לטווח ארוך.

בבחירה בין רע לרע יותר לא יצטרך שר האוצר הבא להתלבט יותר מדי. ההערכה הרווחת היא שהגירעון העצום שתגלגל השנה הממשלה לפתחו תחייב את האוצר לנקוט מהלך משולב - שיכלול את כל ארסנל המהלכים הלא משמחים שהוזכרו.