3 חברות ישראליות נפלו לתרמית בה הקרקע פולנית, העו"ד ישראלי והעוקץ קלאסי

המשרד הפשוט והבניין המוזנח שברחוב הירדן 91 ברמת גן אינם מסגירים את עסקאות המיליונים שגלגל עורך הדין החרוץ משה טייטלבאום במזרח אירופה. בשבועות האחרונים התברר שמדובר בעסקאות עוקץ שהשאירו לא מעט אנשי עסקים, ולפחות שלוש חברות ציבוריות, עם חור בכיס בהיקף כולל של 31 מיליון שקל.

אתמול (ג') דיווחו החברות הציבוריות גירון פיתוח ובנייה (שבשליטת אבי רויכמן ואריה עובדיה) ואורתם סהר (שבשליטת אמיר נחום וחברת דוראה) כי הן נפלו קורבן לעוקץ שטמן להן טייטלבאום הפעיל בשוק הנדל"ן בפולין. הן לא היחידות: גם חברת אלוני מיתר שבשליטת אריה וובר דיווחה בשבוע שעבר על הסתבכות בעסקה שביצעה עם עו"ד טייטלבאום, ידיעה שפורסמה בהבלטה ב"כלכליסט".

גירון ואורתם - שראו את הפרסומים בתקשורת, ואת הדיווחים של אלוני מיתר לבורסה - הסיקו שהן נעקצו כנראה. החברות החלו לבדוק את מידת החשיפה שלהן לטייטלבאום, הפועל בקרקוב באמצעות חברת IZPOL המעסיקה עשרות עובדים.

גורם המקורב לעסקאות אמר כי "בשבועות האחרונים עלו בתוהו כל הניסיונות ליצור קשר עם טייטלבאום. הוא אינו משיב לטלפונים, מסרונים או מכתבי דואר אלקטרוני, ולא הגיע לישראל במשך תקופה ארוכה - כנראה בשל חשש מנושים". גורם אחר העלה השערה כי טייטלבאום הסתבך כספית, "וזה מה שגרם לו לחצות קווים אדומים". ל"כלכליסט" נודע כי טייטלבאום מנהל בימים אלו פגישות עסקים בורשה בירת פולין.

"יש לו חזות משכנעת"

איך עבדה השיטה? מתברר שאת שלוש החברות עקץ טייטלבאום בצורה דומה: הוא מכר להן חלקים מקרקעות בפולין, אך שעבד את הקרקעות במלואן לבנקים לצורך קבלת הלוואות לעסקיו הפרטיים.

טייטלבאום (ששמו מופיע בפנקס עורכי הדין של אתר לשכת עורכי הדין) הוא בנו של עורך הדין המנוח ישראל טייטלבאום, שהיה אף הוא נוטריון ודמות מוכרת מאוד ברמת גן. גורם המצוי זה כמה שנים בקשרים עסקיים עם טייטלבאום סיפר ל"כלכליסט" כי עורך הדין עקץ באופן דומה גם משקיעים פרטיים שביקשו לעשות דרכו עסקאות בפולין.

"יש לו חזות משכנעת מאוד, אדם דתי עם כיפה על הראש, עורך דין ובן של עורך דין. הוא מאוד חלקלק והצליח לגרום ללא מעט אנשים לחתום על מסמכים, תוך שהוא מסביר שמדובר מסמכים פרוצדורליים בלבד להשלמת עסקאות, אבל ככל הנראה הוא עשה במסמכים שימוש אחר. עד כמה שידוע לי, שלוש החברות הללו הן החברות הישראליות הציבוריות היחידות שנפלו קורבן למעלליו, אבל גם משקיעים ישראלים פרטיים וגופי השקעות זרים נפלו קורבן".

באתר של IZPOL (שמידת מהימנותו אינה ברורה) מצוין שהחברה קיימה או מקיימת קשרים עסקיים גם עם חברת בסר אירופה שבשליטת נחשון קוויתי ועם חברת אנגל שבשליטת שעיה בוימלגרין. עד לרגע סגירת הגיליון אי אפשר היה להשיג את תגובת החברות.

גירון ואורתם סהר (שחשיפתן קטנה יחסית ומסתכמת בכ־11 בלבד מיליון שקל) נכנסו להשקעה בפולין באמצעות חברה־בת משותפת בשם גירתם, שבה הן מחזיקות בחלקים שווים. בסוף 2004 רכשה גירתם 45% מקרקע שהחזיקה חברה של טייטלבאום - שהמשיכה להחזיק ב־10% מהקרקע. מדובר בשטח של 10.5 דונם בקרקוב (ובה זכויות בנייה ל־14 אלף מ"ר) שלפי הערכות שווה כ־6 מיליון יורו.

שעבוד על שעבוד

לפי חשד ראשוני, מכיוון שטייטלבאום טיפל במסמכי העברת הבעלות בעבור גירתם, היה בידיו ייפוי כוח לפעול בשמה. לפי ממצאי הבדיקה הראשונית של החברות, מתברר כי טייטלבאום חידש על דעת עצמו את ייפוי הכוח שקיבל מגירתם, ובאמצעות מסמך מזויף זה שעבד את הקרקע לבנק כנגד הלוואה שקיבל מאותו הבנק בהיקף של 2 מיליון יורו.

נוסף על כך במהלך 2005 רכשה גירתם מטייטלבאום 85% מקרקע ברחוב קפלנקה שבקרקוב, כאשר במקרה זה טייטלבאום נותר עם אחזקה בקרקע בשיעור של 15%. שווייה של הקרקע נאמד, לפי הערכות, בכמה מיליוני יורו. לפי החשד, טייטלבאום השתמש פעם נוספת בייפוי כוח שקיבל מגירתם כדי להסדיר את ענייניה בפולין. באמצעות מסמך זה, אשר לפי הערכות חודש ללא קבלת היתר מגירתם, הוא שעבד גם קרקע זו לבנק, וגייס בדרך זו הלוואה נוספת בהיקף של 1.4 מיליון יורו.

ההתנהלות של טייטלבאום מול אלוני מיתר, החשופה בכ־20 מיליון שקל, היתה דומה למדי. באפריל 2007 חתמה אלוני מיתר על הסכם לרכישת 30% מקרקע בפולין שמוחזקת על ידי משה טייטלבאום תמורת 3.9 מיליון יורו. מדובר בקרקע בשטח של כ־200 דונם באזור פיסאצ'נו, עם היתרי בנייה ל־130 אלף מ"ר.

טייטלבאום, המחזיק בקרקע באמצעות IZPOL, לא יכול היה להעביר את הבעלות על הקרקע, מכיוון שזו היתה משועבדת לבנקים. לכן בשלב הראשון העניקה אלוני מיתר לחברת IZPOL הלוואה בהיקף של 3.35 מיליון יורו, כדי שהמוכרת תוכל לפרוע את חובה, להסיר את השעבוד ולרשום 30% מהחברה על שם אלוני מיתר. אבל השלב האחרון לא נעשה עד היום, שכן לאחר שאלוני מיתר העבירה את הכסף לטייטלבאום, הסתבר כי קיימים על הקרקע שעבודים נוספים בשל חובות נוספים שלא כוסו.

אלוני מיתר מעריכה כי לפחות 2.35 מיליון יורו מהכספים שהעבירה לא ישובו, ולכן ביצעה הפרשה בהיקף זה בדו"חות הכספיים של הרבעון השלישי. אלוני מיתר הסתבכה בעסקה נוספת שביצעה במזרח אירופה, אולם עם גורמים אחרים שעד כמה שידוע אינם קשורים לטייטלבאום.