אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"גלולת הרעל" - תרופת נגד להשתלטות עוינת צילום: אוראל כהן

"גלולת הרעל" - תרופת נגד להשתלטות עוינת

ההשתלטות העוינת של קרן וקטור על חברת אלדין שלשום היתה עשויה להימנע אם בעלי המניות המקוריים של אלדין היו מפעילים מנגנון הגנה, שהופך להיות היום רלבנטי יותר מתמיד

14.01.2009, 07:42 | תומר קורנפלד

שלשום (ב') נרכשה חברת פתרונות אבטחת התוכנה אלדין תמורת 160 מיליון דולר לאחר מאבק שליטה ארוך שנמשך חצי שנה. לחברת אלדין לא היה מנגנון נגד השתלטות עוינת, וייתכן שאילו היה קיים - היה מייסד החברה ינקי מרגלית מצליח למנוע את ההשתלטות על ידי קרן וקטור.

 

הירידות האחרונות בשוקי העולם הפכו חברות נוספות יעד להשתלטות עוינת מצד חברות גדולות יותר המוצאות בהן טרף קל לטובת הגדלת נתח השוק שלהן. בדיוק לשם כך החלו יותר ויותר חברות לאמץ מנגנון נגד השתלטות הקרוי "גלולת רעל".

מנגנון הגנה מפני השתלטות עוינת חברות ישראליות שאימצו את פתרון הגלולה לא הרבה חברות ישראליות מאמצות מנגנון של גלולת רעל, אולם אתמול הצטרפה לרשימה חברת און טראק המנוהלת על ידי עודד בשן. צעד זה בא לאחר שבשנה האחרונה צנחה מניית החברה ב־57% לשווי של 30 מיליון דולר תומר קורנפלדלכתבה המלאה

המנגנון מופעל ברגע שמשקיע חיצוני רוכש מניות של החברה וחוצה רף מסוים שנקבע (בדרך כלל 15%). אז, באופן אוטומטי, מופעלת הנפקת זכויות לבעלי השליטה הקיימים, דבר המדלל באופן ניכר את חבילת המניות שרכש הגורם העוין.

קיומו של מנגנון גלולת הרעל משדר למשתלטים הפוטנציאליים את המסר הבא: "כל ניסיון לרכישת החברה צריך להתבצע בצורה מסודרת מול הנהלת החברה ולא באמצעות איסוף מניות בשוק". גופים המנסים לבצע השתלטות עוינת על חברה מודעים למנגנון המחמיר - ולכן נמנעים מלעקוף את הרף שמפעיל את מנגנון גלולת הרעל. על אותם גופים חל איסור לאחד כוחות עם בעלי מניות נוספים כדי להשתלט על החברה - כיוון שאז מוגדרים כולם כ"קבוצת רוכשים" וגלולת הרעל פוגעת בכולם כאילו היו גוף אחד.

עו"ד עודד ערן, מראשי משרד עורכי הדין גולדפרב, מסביר: "הנהלות החברות מניחות שבתנאי השוק הקיימים - חברה נעשית אטרקטיבית בזכות קופת המזומנים. גלולת הרעל מנסה למנוע את הגישה לנכסי החברה. לאחר שדירקטוריון החברה מחליט שבעל מניות מאיים על החברה - מופעלת הנפקת זכויות בחברה. כל בעלי המניות האחרים מקבלים זכות לקנות מניות נוספות במחיר מופחת למעט הגוף המנסה להשתלט. המשמעות היא שחלקם של האחרים בחברה עולה בעוד הגוף המנסה להשתלט מדולל באופן משמעותי".

מנגנון גלולת הרעל כמעט שאינו מופעל. עם זאת, בתחילת ינואר התרחש אירוע נדיר בחברה אמריקאית קטנה בשם Selectica שהפעילה מנגנון של גלולת רעל נגד השתלטות מצד שלוש חברות שאיחדו כוחות והגיעו לאחזקה של 15% בחברה. שלושת הגופים הוגדרו על ידי החברה כ"קבוצת רוכשים" ובעקבות הפעלת מנגנון גלולת הרעל הידלדל חלקם ל־4.99% בלבד.

לא כל גלולות הרעל מתבצעות באותו האופן, אך המטרה של כולן ברורה - לחסל אפשרות של השתלטות. מנגנון מורכב נגד השתלטות קיים בחברת הביוטכנולוגיה האירית אלאן (Elan) שפיתחה את תרופת הטיסברי המיועדת לטיפול בטרשת נפוצה (ומתחרה בקופקסון של חברת טבע). לשם כך נעזרת אלאן בחברת הביוטכנולוגיה ביוג'ן המשווקת את הטיסברי.

הנכס העיקרי של חברת אלאן הוא אותה התרופה - ולכן היא מהווה יעד מתמיד להשתלטות. כדי למנוע זאת, נחתם בין אלאן וביוג'ן הסכם על פיו במקרה של תהליך השתלטות - תוכל ביוג'ן לרכוש את כל הזכויות לתרופת הענק, מהלך שאם ייצא לפועל, יותיר את אלאן עם מחקרים קליניים ונכסים שלא שווים יותר מדי. באותו הקשר, חברת אלאן מוגנת גם מפני השתלטות מצד ביוג'ן בעקבות הסכם בין השתיים על פיו ביוג'ן לא תגיש הצעת רכש לפני 2010.

תגיות