צילום: אוראל כהן
"תקציב הפיתוח של ואוליה כפול מתקציב הסביבה של ישראל"
אורי שטרקמן, מנכ"ל ואוליה ישראל, חושב שאנחנו לא מעצמה בתחום המים, שהאמריקאים לא מבינים כלום באיכות הסביבה, ושאנרגיית תירס זה שטויות. הוא כן מאמין בתחום הסולארי ובמימן. בראיון ל"כלכליסט" הוא מסביר איך שמר השנה על מחזור של 1.5 מיליארד שקל וגייס עוד 700 עובדים, ומה לנפוליאון ולכל זה
לאורי שטרקמן, מנכ"ל ואוליה ישראל, לא היתה שנה טראומתית כמו להרבה מנכ"לים אחרים. למרות הצניחה הדרמטית במניית החברה העולמית השנה, הוא מצהיר כי ואוליה במצב מצוין - מספר העובדים בארץ עלה ב-2008 מ-1,800 ל-2,500 - עלייה של 38%, והיא שמרה על מחזור של 1.5 מיליארד שקל. "יש לנו מחזור מובטח של 1.5 מיליארד שקל ל־10.5 עד 12 שנים", הוא אומר. "זה לוקסוס שאין להרבה חברות, מה גם שהלקוחות שלנו משלמים, לא כולם בזמן, אבל הכסף מגיע".
ואוליה ישראל שייכת לתאגיד ואוליה העולמי שהוקם ב-1853. במשרדו של שטרקמן בהרצליה פיתוח תלוי מסמך היסטורי - העתק של האישור של נפוליאון השלישי מ-1853 להקמת חברה. ואוליה פועלת כיום ב-105 מדינות ומעסיקה 310 אלף עובדים. החברה עוסקת בארבעה תחומים: מים, איכות סביבה, תחבורה ואנרגיה. ב-1993 הוקם הסניף הישראלי על ידי שטרקמן. עסקי החברה בארץ כוללים את מתקן ההתפלה באשקלון (העובד בשיטת האוסמוזה ההפוכה, והוא הגדול מסוגו בעולם). כמו כן שותפה החברה בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים ובתחנת מעבר הפסולת בחירייה. תחתיה פועלות ארבע חברות: אמניר, שאוספת אשפה ביתית ותעשייתית מ-48 רשויות מקומיות; קונקס - שלה 200 אוטובוסים באשדוד, יבנה, טבריה ומודיעין; אקוסול, שמפעילה את המשרפה לחומרים מסוכנים ברמת חובב; וליפודן, שעוסקת באיסוף שפכים שומניים ובטיפול בהם. הלקוחות של חברות אלו - עיריות, ממשלה ונוסעי אוטובוס - הם העומדים מאחוריי הצהרתו של שטרקמן כי הלקוחות שלו משלמים, מתישהו.
"המניה לא אומרת כלום"
בדיוק לפני שנה, בסוף 2007, סיימה ואוליה את השנה הטובה ביותר מבחינתה. מחיר המניה, שנסחרת בבורסות בניו יורק (NYSE) ובפריז (CAC-40), הגיע ל־66 יורו, והחברה הודיעה כי היא צופה ש-2008 תהיה טובה לפחות כמו 2007 ואף תעלה עליה ב-10%. אלא שבשנה החולפת המשבר הכלכלי העולמי היכה גם בואוליה, שמנייתה נפלה ב-71% מינואר עד סוף אוקטובר. מאז חלה התאוששות משמעותית במניה, שזינקה מ-27 באוקטובר ב-38.5%.
בין אלו שמכרו מניות של ואוליה בחודשי הירידות היה גם עידן עופר, מבעלי חברה לישראל, שמימש חלק מאחזקותיו בחברה. "כשאתה מוכר בהפסד, זה אומר שאין לך תקווה שהכסף יחזור", אומר שטרקמן. "אני מצטער בשבילו כי אני יודע שהוא מכר במחיר לא טוב, אבל מבחינתו היו לו סיבות טובות. זה כסף פרטי שלו, ואני לא אגיד לו מה לעשות".
אתה חושב שעופר עשה טעות כשמכר את המניות?
"ברור".
אם המצב כל כך טוב, איך הגעתם לקריסה כזו של המניה?
"המניה לא אומרת שום דבר. חשוב להבין את ההיסטוריה של החברה. ב-1998 החליט המנכ"ל ז'אן־מרי מסייה שהעתיד זה אינטרנט. הוא לקח הלוואות וקנה חברות (בשנה זו החברה, ששמה המקורי היה Générale d’Entreprise Automobiles, ערכה שינוי מבני, ותחת השם ויוונדי הוקמו שתי קבוצות: ויוונדי איכות סביבה וויוונדי יוניברסל, הבעלים של חברת המוזיקה הגדולה בעולם, יוניברסל מיוזיק - ג"ש). ב־2001, עם התפוצצות הבועה, מניית ויוונדי התחילה ליפול ואנחנו נפרדנו מהם (מויוונדי יוניברסל) והקמנו את ואוליה. היה לנו חור במזומנים של 50 מיליארד דולר, והבנקים הסכימו לתת לנו כסף רק בתנאי שניכנס לבורסה. עם פרוץ משבר הסאב־פריים, מכרו קרנות מניות בהיקף גדול. אנליסטים ראו שהחוב שהיה לואוליה, אף על פי שצמצמנו אותו בשני שלישים (החוב של 50 מיליארד דולר - ג"ש), לא נעלם, וגם זה גרם למכירות המניה. בחודש האחרון המניה עלתה בצורה משמעותית. לחברה העולמית יש כיום הזמנות בשווי 500 מיליארד יורו, עם חוזים ל־10.5 שנים".
איך תיראה השנה הקרובה?
"2009 תהיה שנה בהקפאה. לא יהיו פרויקטים גדולים, ובואו נעבור אותה. יש לנו תוכניות, אבל זה תלוי במצב הכלכלי בשוק ואם יהיה כסף לפרויקטים. נעשה מה שאפשר, ונחכה כמו כולם. אין לי סגירה פיננסית שמצריכה קבלת מימון לפרויקטים, וזה מזל, כי התנאים של היום לא מאפשרים לאף אחד לעשות סגירה פיננסית גם כשזוכים במכרז".
אחד הפרויקטים המתוכננים של החברה הוא הקמת מתקן הפסולת הגדול בעולם. בשנה החולפת ניגשה ואוליה לשני מכרזים גדולים: הקמת תחנה סולרית באשלים שבנגב והקמה של מתקן התפלה בשורק.
"לא מפטרים עובדים"
אתם מעסיקים כיום 2,500 עובדים, ובעבר הודעתם כי אתם צופים שעד 2012 תצמחו ל-6,000. לשם כך הקמתם ברופין מכללה ללימודי סביבה. האם במצב כיום יש מקום להכשרת עוד כוח אדם?
"אין לנו תוכנית לפטר עובדים. במכללת רופין נעביר הכשרה לעובדים שלנו, ואני מניח שעד שכולם יסיימו ייקח שנתיים וחצי. נמשיך לקלוט עובדים, אבל לא בקצב שחשבנו. לפני שאקלוט מישהו חדש, אנסה לקחת מישהו ממחלקה חלשה ולהעביר אותו הכשרה".
מה אפשר לעשות כדי להיחלץ מהמצב הכלכלי?
"הבורסה היא הצורה היחידה היום להתקדם בתעשייה ובמסחר. במשבר הזה הבורסה בגדה במשקיעים. צריך להחזיר לאנשים את הביטחון שבורסה זה מקום טוב להשקיע בו, כי אם לא, נהיה בצרות צרורות. בנוגע לתשתיות, מדינת ישראל צריכה לתמוך, אם באמצעות ערבויות ממשלתיות או על ידי מענקים. אין ספק שצריכה להיות הידברות בין התעשיינים לאוצר בנושא הזה".
מה למדת מהמשבר הזה?
"מה שאנחנו רואים במשבר זה שאי אפשר להעריך חברות לפי הערך הבורסאי שלהן, כי זה לא אומר דבר. מה שהולך לקבוע זה כמה כסף יש לחברות בקופה. מי שיהיה לו כסף מזומן יהיה מלך, ומי שלא, עומד לעבור ימים קשים".
איזה שינוי אתה מרגיש כמנהל בנושא קבלת החלטות על רקע המשבר?
"אם בעבר קונסורציום היה צריך להביא הון עצמי של 25%-20% כדי לקבל אשראי, היום דורשים ממנו 45%-40%. בסיטואציה כזאת, התשואה חייבת להיות גבוהה יותר. בעבר התשואה שדרשו היתה בשיעור של 12%; היום הדרישה היא לפחות 17%-15%. בתנאים שנוצרו אני אקח פרויקטים שארוויח עליהם 30% ולא 10%".
"אירופה הכי מתקדמת"
האם ישראל ממוקמת גבוה בתחום איכות הסביבה?
"אני הולך להגיד משהו לא יפה, אבל אני מוכרח להגיד את זה. ישראל היא לא מעצמה עולמית בתחום המים. אנחנו מדינה קטנה עם כמה הצלחות ענקיות כמו השבת מי קולחין, שם אנחנו המובילים בעולם. תקציב איכות הסביבה בישראל, כולל קלינטק, יותר קטן מתקציב הפיתוח של ואוליה, וכשאני אומר יותר קטן, אני מתכוון בחצי. זה אומר הכל".
מי כן מוביל בתחום?
"אירופה מקדימה את העולם ב-20 שנות אור".
וארצות הברית?
"ארה"ב עובדת באיחור של 50 שנה. הם מבינים בקלינטק כמו שאני מבין סינית. עובדים שם עם מכונות ישנות ואין להם מושג באיכות סביבה. ראיתי מטמנות בארצות הברית וזו בושה".
באיזה תחום קלינטק אתה מאמין?
"אני מאמין בתחום הסולרי. יש לנו את המעבדה הכי טובה בעולם בנגב, ויש לנו אנשים טובים. העתיד לדעתי זה מימן, אבל עדיין לא יודעים איך לטפל בזה. התחום נמצא בשלב האוניברסיטה".
מה דעתך על האנרגיות המתחדשות של ביו-דיזל, רוח וגיאותרמי?
"ייצור דלק מתירס זה לדעתי שטויות - לעשות חשמל מאוכל של אנשים. אנרגיית רוח, פרט לבעיות, יוצרת אחוז מאוד קטן מהאנרגיה החלופית - אז בשביל מה להשקיע מיליארדים? צריך להשקיע בתעשייה שתביא תשובה של 20% מכלל האנרגיה, למשל הפתרון הגיאותרמי".
האם חשבתם להיכנס לתחום של התקנת פנלים סולריים על גגות?
"ואוליה מטפלת במאקרו ולא במיקרו. פרויקט מסוג זה לא מתאים לנו. אני מאמין בייצור חשמל סולרי במערכות גדולות".
הראיון עם שטרקמן נערך בימים הראשונים של מבצע "עופרת יצוקה", וכבר אז הוא הספיק לבקר את עובדיו (כ-600) במתקנים בדרום. "אני לא יכול לחיות בהרגשה שיש לי שם עובדים ואני לא איתם".
איך משפיעה המלחמה על הפעילות?
"בינתיים כולם עובדים. הפגיעה היחידה היא בירידה של 30% בנסיעות בקווי התחבורה הציבורית שלנו בדרום".
כמי שחי שנים בצרפת ועובד עם מאות אנשי מקצוע בעולם, שטרקמן מרגיש שיש לו תפקיד: "יש לי כבוד ומזל להיות אחד המגשרים בין ישראל וצרפת. "ב-17 השנים האחרונות הגיעו מאות מהנדסים לארץ, והם יכולים להגיד שישראל זה לא מה שרואים בטלוויזיה, ולהפך".
מה אתה מאחל לעצמך ל-2009?
"בריאות, ואני רוצה גם שלום בישראל. בתחום העסקי אני מאחל שבשנת 2009 יחזירו לאנשים את הביטחון בכלכלה ובתעשייה".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה