ארבע הבטחות ישראליות מתחום הקלינטק

האצה שתייצר "ניילון" מהטבע

החברה הממשלתית רותם תעשיות

לפני שבע שנים גילה דודיק אברהם, ראש היחידה למחקר סביבתי בקריה למחקר גרעיני בדימונה, שכמה צמחים באזור הכור התייבשו מסיבה לא מוסברת. כעבור שנה התחולל שיטפון באזור. "הופתעתי לגלות שכמות המים בשטח היתה גדולה פי עשרה מהממוצע. משהו מנע מהם לחלחל. בדקתי תמונות לוויין, וראיתי שבאדמת האזור יש כתם", הוא אומר.

הסיבה לתופעות לא היתה תקלה בכור אלא בקטריה בשם אצה כחולית שהפרישה באזור דבק עדין שהדביק את גרגירי הקרקע. "למעשה, נוצר על הקרקע קרום אטום, עמיד וחזק, בעובי של כמה מילימטרים", אומר אברהם. "זהו קרום ביולוגי, שעמיד יותר מכל יריעת פלסטיק, ומתקן את עצמו כשהוא נקרע. עד היום חשבו שקרומים כאלה נוצרים במשך מאות שנים, אבל גילינו שאפשר להאיץ את צמיחת הבקטריה לשנתיים במעבדה, ואז לפזרה בשטח - ידנית, באמצעות טרקטור או מהאוויר".

אברהם החל לעבוד על הפרויקט במסגרת החברה הממשלתית רותם תעשיות, שמשווקת בעולם מוצרים על בסיס ידע שהצטבר בקמ"ג. בשנת 2007 עמדו הכנסות החברה על כ־70 מיליון שקל. בעוד כחודשיים וחצי תחל לפעול המעבדה לגידול האצה הכחולה.  

 

ומה תעשו עם זה?

"אפשר לכסות עם הקרום הזה אתרי פסולת באופן יעיל יותר מאשר באמצעות יריעות פלסטיק, שמחזיקות רק כ־30 שנה, ושנוטות להיקרע. אפשר לייצב איתו את הקרקע בצדי כבישים - וכבר חתמנו על חוזה עם חברת שביל ירוק שעוסקת בכך. אפשר גם להגן איתו על לוחות סולריים מאבק, וכך להאט את הבלאי שלהם. אנחנו לא נייצא אצות, אלא ניסע להיכן שצריך, ושם נגדל את הקרומים הביולוגיים. רשמנו את הקרום כפטנט בישראל, בארצות הברית ובאירופה. אין לו מתחרים". לדברי מנכ"ל רותם תעשיות דן פאר, הקרומים יהיו חלק מהתחנות הסולריות שיוקמו בפארק לאנרגיות מתחדשות של החברה.

הלוויין שימפה את הזיהום העולמי

פרופ' איל בן־דור (52) מאוניברסיטת תל אביב, במסגרת פרויקט של סוכנות החלל הגרמנית

בסוף 2011 תשגר סוכנות החלל הגרמנית לוויין שיפיק מפות מדויקות של זיהום האוויר בעולם. הניתוחים, שיתבצעו באמצעות מדידות מורכבות של צבעי הקרינה באטמוספירה, יתייחסו לכל מרכיביה, מאדי המים שעולים מהים ועד שכבת האוזון. נוסף על כך הם גם יעבירו מידע על מצב הזיהום בקרקעות ובצמחייה של כדור הארץ. שעתיים מרגע הצילום הם יועברו בו־זמנית למרכזי מחקר באוניברסיאות ברחבי העולם. הפרויקט, שממשלת גרמניה משקיעה בו 150 מיליון יורו ושקרנות מחקר ישראליות תרמו לו 10 מיליון שקל, יוצג לראשונה בכנס מדעי שאוניברסיטת תל אביב תערוך בחודש מרץ.

מי שגאה במיוחד בפרויקט הגרמני הוא פרופ' איל בן־דור (52) מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, שפיתח את שיטות הפענוח שתשמש את הלוויין. "כיום הבדיקה של זיהום אוויר נעשית באמצעות תחנות ניטור קרקעיות, שנותנות תוצאות מקומיות שיש בהן מרכיב גדול של הערכות וחישובים. הלוויין שישתמש בשיטה שלנו יציג לראשונה את רמת הזיהום בכל השטח שנקלט בתמונה שלו. זו קפיצת דרך גדולה במחקר של הבעיות הללו ובטיפול בהן", הוא אומר ל"כלכליסט".  

"הטכנולוגיה הזאת משמשת במטוסים כבר 20 שנה, ותמיד חשבו לעבור גם לחלל. אבל המחיר הגבוה הרתיע מדינות מלהרים את הכפפה. גם ממשלת גרמניה חיפשה פרטנרים לפרויקט, אבל אחרי שאף מדינה לא הצטרפה אליה, היא החליטה לצאת לדרך לבדה. זה עורר התרגשות גדולה בקהילה המדעית. כולם דרוכים עכשיו".

מה השלב הבא?

"התחלנו לעבוד על יישומים שמחברים בין דיסציפלינות כגון ארכיאולוגיה, גידולי שדה, איכות מים, רפואה, מדעי המזון, שינוי אקלים ועוד. בכל פעם שאני מתבונן בנתונים, צצים עוד רעיונות לניתוח שלהם ולשימוש בהם. כבר היום אפשר לראות כניסה של חברות פרטיות לתחום של ניתוח אקולוגיה, ושיגור הלוויין הגרמני לחלל בוודאי יקדם אותו. אין גבול למה שהטכנולוגיה יכולה לעשות".

החיידקים שיהפכו ביוב לחשמל

חברת אמפסי של איתן לוי ורונן שכטר

איתן לוי (45) ורונן שכטר (44), יוצאי כיל, אורמת ולשעבר מקימי חברת טיהור המים אקוויז, מפתחים את שיטת המיחזור האולטימטיבית: הפקת חשמל ממי שפכים. הסטארט־אפ הקטן שלהם, אמפסי, מעסיק באזור התעשייה של קיסריה שישה עובדים שיוצרים טכנולוגיה להפקת אנרגיה ממים מזוהמים - באמצעים ביולוגיים. עד כה הושקעו בחברה מיליון דולר מהמדען הראשי של משרד התמ"ת ומקרן ההון סיכון איזראל קלינטק ונצ'ר.

"החשמל יופק במכון טיהור, שבו יש אזורים עם חמצן ואזורים בלי חמצן. חיידקים אלקטרו־גנים, שנמצאים בשפכים בכמות קטנה, יזוזו בתוך המים בחיפוש אחר האזורים עם החמצן. הם יפרקו את החומרים האורגניים במים, וישחררו אלקטרונים. האלקטרונים האלה יעברו אל חוטי חשמל שנמצאים במערכת השפכים", אומר לוי. "עד היום, טיפול בשפכים היה תחום לא רווחי, שעלה כסף לרשויות מקומיות. המוצר שאנחנו מפתחים יהפוך אותו לעסק רווחי שיגלגל מיליארדים. הוא גם ייצר חשמל נקי שחוסך פליטה של גזי חממה, גם יוזיל את עלות הטיפול בשפכים, ש־40% ממנה היא על חשמל, וגם יצמצם ב־80% את כמות הבוצה שהטיפול יוצר".

"כבר מאה שנה יודעים שיש חיידקים שיכולים לייצר חשמל, וזה נחקר רבות", מוסיף לוי. "אני ורונן רק חיפשנו את פריצת הדרך המעשית, והגענו אליה בחודשיים של ניסוי וטעייה".

מי המתחרים שלך בעולם?

"אנחנו חברה חלוצה בתחום. יש בעולם עוד טכנולוגיה להפקת חשמל ביולוגי, מחיידקים שפולטים תערובת גזים של פחמן דו־חמצני ומתאן, אבל בקושי משתמשים בו".

מה השלב הבא?

"השלמת סבב גיוס של 5 מיליון דולר".

המשבר לא מפריע?

"למרבה ההפתעה, לא. למרות המשבר, הטכנולוגיה שלנו מעוררת עניין אצל הקרנות הגדולות בעולם, ואני מעריך שתוך שנתיים כבר נהיה בשוק ותוך חמש שנים נהפוך לרווחיים".

החיידקים שיתנו אור ירוק לשתות מי ברז

חברת צ'קלייט של שמעון ונירית אליצור

הסטארטאפיסט שמעון אליצור יחגוג השנה את יום הולדתו ה־76. אליצור, מיקרוביולוג ימי שפרש לפני כעשור מהטכניון, ובתו הד"ר לביולוגיה נירית אליצור (46) יחלו בקרוב לשווק לרשויות מים בעולם מערכת ביולוגית לבדיקת טוהר המים, שתאותת על מידת הניקיון במים באמצעות אור. המערכת תימכר לרשויות מים בעולם, והיא תאותת על מידת הניקיון במים באמצעות אור. ככל שהמים נקיים יותר, כך יהיה אור חזק יותר. אלא שהמדידה לא תערב חומרים כימיים ומכונות מעבדה, ואת האור לא יפיקו מנורות. את כל העבודה יבצעו חיידקים, ששוהים בתמיסה מיוחדת, ושאחת מתכונותיהם היא הפצת אור.

"הרעיון להשתמש בחיידקים מאירים לגילוי זיהומים מוכר זה עשרות שנים", אומרת ל"כלכליסט" נירית אליצור. "יש גם כמה חברות שעוסקות בזה, אבל רק במי שפכים. אנחנו רצינו לעשות את אותו הדבר עם מי שתייה".

הלקוח הגדול הראשון של חברת צ'קלייט של אליצור ובתו היתה ממשלת ארצות הברית. ב־2001 פיתחה החברה ערכה ניידת לבדיקת זיהומים כימיים במים, בעלות של דולרים בודדים לבדיקה ועם תוצאות מיידיות שמגיעות בתוך כמה דקות. "הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה פנתה אלינו", מספרת אליצור. "זה היה אחרי הפיגועים במגדלי התאומים. העבודה עם הממשל סייעה לנו אחר כך במכירות".

בשבע השנים הראשונות של החברה נמכרה הערכה הניידת לבדיקת מי שתייה בכ־800 אלף דולר, בעיקר לסין, לאוסטרליה, לארה"ב ולאירופה. בשנה האחרונה השקיע המדען הראשי 600 אלף שקל בחברה, והחברה הישראלית White Water החלה להשקיע 3 מיליון שקל, לשם פיתוח המערכות לרשויות מים.

עוד רעיונות קלינטק ישראליים בפיתוח

 

מנוע חסכוני: חברת ניוטון טכנולוגיות הנעה פיתחה מנוע לכלי רכב גדולים כגון מטוסים ואוניות, המשלב שריפת דלק עם טורבינת גז. עודד חרמוני, סמנכ"ל פיתוח עסקי: "המנוע רועש פחות, מזהם פחות, ומכיל פחות חלקים, דבר שמוזיל את הייצור והתחזוקה". השקעות: כ־3.2 מיליון דולר בשני סבבי גיוס.

טיהור שפכים ומים בעזרת חיידקים ופלסטיק: חברת אקוויז של איתן לוי ורונן שכטר מאמפסי פיתחה שיטה לטיהור מים באמצעות חתיכות פלסטיק המשמשות מצע לגידול חיידקים המפרקים את החומר האורגני שגורם לזיהום המים. הטכנולוגיה פועלת בישראל, באיטליה, בספרד, בארה"ב, בדרום אמריקה ובאסיה.

טיהור מים באור אולטרה סגול: חברת אטלנטיום פיתחה טכנולוגיה לטיהור מים באמצעות אור אולטרה סגול, המוקרן על המים בעודם עוברים בצינור. לדברי החברה, הטכנולוגיה תאפשר לטהר מים לשתייה, בריכות שחייה, תעשיות מזון וחקלאות ימית. עם לקוחותיה נמנות קוקה־קולה, קרלסברג ותנובה. עם בעליה נמנות קרן ההשקעות אורום של מוריס קהאן וקרן ההשקעות אלרון של נוחי דנקנר.

גידול צמחים לדלק: חברת אבוג'ין, שהונפקה ב־2007, פיתחה שיטה לגידול חסכוני של צמחי הקיקיון, המשמשים לייצור דלק אורגני. לדברי החברה, צמחיה יכולים לשמש אלטרנטיבה לביודיזל היקר, שמיוצר מצמחים אחרים. בספטמבר 2007 החלה החברה לשתף פעולה עם חברת אורמת, ובספטמבר השנה חתמה על ההסכם להקמת מיזם בנמיביה, בשיתוף אורמת וקבוצת לב לבייב. ב־2007 עמד היקף מכירותיה על כ־5 מיליארד דולר.