אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכלכלה הפלסטינית: תיירות בימי כולירה צילום: יואב גלאי

הכלכלה הפלסטינית: תיירות בימי כולירה

המלחמה בעזה חיסלה את אחד הענפים המרכזיים של כלכלת הגדה, דווקא בתקופה הטובה ביותר. זה היה חג מולד מועט מבקרים, סיום עגום לשנת שיא של התיירות הפלסטינית

18.01.2009, 23:01 | דני רובינשטיין

המלחמה הזאת היא מלחמת חג המולד. המתקפה הקרקעית פרצה יומיים אחרי חג המולד הקתולי, המתקפה הקרקעית התנהלה על רקע חגיגות הארותודוקסים, ב־7 בינואר, וההכרזה הישראלית על הפסקת אש באה ערב חגם של הארמנים, שמצוין היום.

המלחמה הזאת הביאה לחיסול כמעט מלא של כלכלת עזה וגרמה נזקים לכלכלה הישראלית, אבל בכלכלת הגדה המערבית היא בקושי פגעה. רק נזק אחד נרשם שם, אבל הוא מיידי ובולט: את המחיר משלם כרגע ענף התיירות, שמפרנס אלפי משפחות פלסטיניות במזרח ירושלים, בית לחם ויריחו.

תיירות ומלחמה לא הולכים יחד. מי שיודע את זה טוב משאר הפלסטינים הוא סמי אבו דיה מבית ג'אלה, בן למשפחה שחולשת על כמה עסקי תיירות גדולים. בין השאר הוא מנהל את חברת הנסיעות הגדולה נט תורס, חברת אוטובוסים, בתי מלון ומסעדות, שכמעט כולם מתבססים על עולי רגל נוצרים. את העסקים בשנים האחרונות הוא מתאר כנסיעה ברכבת הרים, עם עליות ומורדות פתאומיות וחדות.

אחרי שאינתיפאדת אל־אקצה פגעה קשות בענף, ב־2007 החלה עלייה מרשימה במספר התיירים. 2008 היתה שנת שיא של כל הזמנים בתיירות הפלסטינית, והנה באה הנפילה.

בבית לחם סוגרים בלבד

בבית לחם, עיר המולד שכמעט כל פרנסתה נובעת מהתיירות, הימים העצובים של סוף דצמבר מעיבים על השנה המוצלחת, שבה נרשם השנה מספר שיא של כמעט 1.5 מיליון תיירים. לא כולם היו אזרחים זרים שבאו מחו"ל; כ־300 אלף היו ערבים ישראלים, רובם נוצרים, מהגליל, מחיפה ומיפו.

מיסת חג המולד בבית לחם. ימים עצובים בדצמבר, צילום: רויטרס מיסת חג המולד בבית לחם. ימים עצובים בדצמבר | צילום: רויטרס מיסת חג המולד בבית לחם. ימים עצובים בדצמבר, צילום: רויטרס

בסטטיסטיקה הפלסטינית הם רשומים כתיירים, מכיוון שרבים מהם בילו בעיר ימים אחדים ולנו באחד מ־22 בתי המלון הפזורים לאורך הכביש הראשי, מקבר רחל לכנסיית המולד. חצי מיליון לינות נרשמו השנה בבית לחם - עוד מספר שיא.

ינואר נחשב בכל מקרה לחודש חלש בתיירות עולי הרגל; עכשיו הוא חלש במיוחד. אם עד 27 בדצמבר, יום תחילת הלחימה, הרחוב הראשי של בית לחם היה עמוס בעשרות אוטובוסים, עכשיו עוברים בו רק שלושה־ארבעה אוטובוסים ביום. רוב החנויות שמוכרות מזכרות לתיירים, כמו גם רוב המסעדות בעיר, סגורות.

כמה בתי מלון נסגרו, וגם סמי אבו דיה סגר בשבוע שעבר את ריץ, אחד מבתי המלון שלו במזרח ירושלים ובו 104 חדרים. התיירים, הוא מסביר, מבטלים הזמנות; קבוצות מיוון, מספרד ומאיטליה שהיו אמורות לבוא למלונות של אבו דיה בתחילת החודש מיהרו לדחות את הביקורים לימים שקטים יותר. גם חגיגות ציבוריות ומשפחתיות, שמפרנסות את בתי המלון, האולמות והמסעדות, בוטלו, וכך גם חגיגות הסילבסטר.

תיירים בודדים בין קבוצות המפגינים

עולי הרגל המעטים שעדיין באים למזרח ירושלים ולבית לחם נתקלים בהפגנות נגד ישראל. מדובר תמיד במפגינים ספורים, כי הרשות הפלסטינית מונעת הפגנות המוניות. לפני ימים אחדים, למשל, ראיתי בבית לחם הפגנה של כמה עשרות נשים פלסטיניות. אל מול מצלמות צוות טלוויזיה זר הן נשאו שלטים, חלקם באנגלית, שקראו: "הפסיקו את השואה ואת הטבח בעזה". איש מבוגר צעד לעבר המצלמות וקרא: "כולנו חמאס, גם הנוצרים, לא נשקוט לנוכח מות החללים הקדושים בעזה".

צוותי הצילום הזרים האלה תופסים בינתיים את מקומם של התיירים בבית המלון אמבסדור בשכונת שיח ג'ראח במזרח ירושלים, שבבעלות אבו דיה. עכשיו הוא מחכה לימי האביב, לחג הפסחא. הזמנות התיירים לתקופה הזאת עדיין לא בוטלו, ואבו דיה אומר שיהיה בהחלט מרוצה אם ב־2009 יעמוד היקף התיירות בשטחים על 60% ממספרם בשנה שעברה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות