אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
1.3 מיליארד דולר לא טועים צילום: עמית שעל. עיבוד מחשב: אורן שירי

1.3 מיליארד דולר לא טועים

משקיעים זרים מחזקים את אחיזתם בשוק הסטארט-אפ הישראלי. דווקא עכשיו, כששוק ההייטק נמצא על השולחן במחירי הזדמנות, כדאי שגם הישראלים יעשו זאת

22.01.2009, 15:05 | אסף גלעד
אלה לא חדשות רעות, אבל זה משהו שצריך לדעת: משקיעים זרים קונים את תעשיית הטכנולוגיה הישראלית, בקצב הולך וגובר.

חברת מחקר ההון סיכון IVC פרסמה השבוע את סיכום שנת 2008 בהייטק הישראלי. הרבעון האחרון של השנה הוא גם הרבעון הראשון של המשבר: ירידה של 22% בהשקעות לעומת התקופה המקבילה ב־2007, ואפס הנפקות.

אבל חרף הרבעון הרע, וכיאות לערב קריסה, שנת 2008 היתה השנה הטובה ביותר של ההייטק בעשור הנוכחי. חברות הייטק פרטיות גייסו בה 2.08 מיליארד דולר, סכום שלא נראה כאן מאז שנת 2000 העליזה, שבה גויסו 3 מיליארד דולר. וזאת אף שקברניטי ההייטק הישראלי המתינו למשבר מאז אמצע השנה.

אלא שקריאה נוספת בדו"ח IVC מגלה שרוב המימון ב־2008, ומאז 2005 בכלל, מגיע מקרנות הון סיכון זרות. ב־2005, על כל דולר שהשקיעו קרנות ישראליות השקיעו הזרות 1.04 דולר. ב־2006, על כל דולר שניהלה קרן ישראלית, ניהלו קרנות זרות 1.49 דולר, ב־2007 - על כל דולר בניהול ישראלי ניהלו הזרים 1.59 דולר, והשנה - עמד היחס על 1.66 דולרים זרים לדולר ישראלי. 780 מיליון דולר הושקעו ב־2008 על ידי קרנות הון סיכון ישראליות, ו־1.3 מיליארד על ידי זרות. קרנות ההון הישראליות אמנם מגדילות את השקעותיהן מדי שנה, אבל הזרות מגדילות אותו הרבה יותר. ההייטק הישראלי אטרקטיבי, אבל המשקיעים הזרים משיגים את הישראלים בתחרות.

יש חשיבות גם ליד שמנהלת את הכסף. נציגי קרנות זרות בישראל במפגש במערכת "כלכליסט", צילום: עמית שעל. עיבוד מחשב: אורן שירי יש חשיבות גם ליד שמנהלת את הכסף. נציגי קרנות זרות בישראל במפגש במערכת "כלכליסט" | צילום: עמית שעל. עיבוד מחשב: אורן שירי יש חשיבות גם ליד שמנהלת את הכסף. נציגי קרנות זרות בישראל במפגש במערכת "כלכליסט", צילום: עמית שעל. עיבוד מחשב: אורן שירי

קרן קיינן האמריקאית השקיעה בישראל שמונה פעמים בסך הכל - שש מהן ב־2008. גריילוק - תשע השקעות ב־2008 מתוך 16 בסך הכל. מיקרוסופט ארה"ב הובילה סיבוב השקעה של 24 מיליון דולר ביצרנית מסכי המגע הישראלית אנטריג. מלבדה השקיעו בחברה עוד חמש קרנות זרות, ורק קרן ישראלית אחת - אוורגרין. הקרן הגדולה ביותר שהשקיעה השנה בישראל היא סקויה, ששמה 200 מיליון דולר על חברות מקומיות. כל אחת מהקרנות הישראליות הצליחה לגייס רק 150 מיליון דולר או פחות. גם את האקזיטים הובילו קרנות השקעה פרטיות זרות, רעבות ומלאות מזומנים: וקטור האמריקאית רכשה את אלדין, לידס אקוויטי רכשה את אקס־ליבריס.

אינני קסנופוב. אני לא מפחד מכסף זר. סחר בינלאומי הוא הזרז החשוב ביותר של הקידמה. ומלבד זאת, גם מקורם של כספי הקרנות הישראליות הוא במשקיעים זרים.

אבל יש חשיבות ליד שמנהלת את הכסף. ולראיה: 2008 היתה שנה שבה חברות שעשו אקזיטים מופתיים בעבר נסגרו באחת בידי בעליהן הזרים. סטרייקר סגרה את סייטליין הישראלית ופיטרה את כל עובדיה; זנגו האמריקאית סגרה את הוטבר; נטאפ סגרה את טופיו. יש יתרון להשארת הניהול בידיים ישראליות, ויש יתרון להשארת ההון בידיים ישראליות. שוק ההייטק שלנו, כמו שוק ההייטק העולמי בכלל, נמצא על השולחן במחירי הזדמנות. כדאי שננצל את ההזדמנות הזאת.

תגיות