אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אלי אל־על, מנכ"ל חברת שווי הוגן: "הגיע הזמן לחוקק חוק מעריכי שווי בישראל" צילום: shutterstock

אלי אל־על, מנכ"ל חברת שווי הוגן: "הגיע הזמן לחוקק חוק מעריכי שווי בישראל"

אל־על קורא להפוך את מעריך השווי למקצוע רשמי כדי לאזן את הנטייה הטבעית שלו לעבר הלקוח. בינתיים הוא צופה גל נוסף של מחיקות שווי בדו"חות החברות הציבוריות

25.01.2009, 11:18 | עומרי כהן

"ברבעון השלישי היינו עדים למחיקות שווי ענקיות בחברות הציבוריות, אבל עכשיו אנחנו מגיעים לדו"חות השנתיים, ושם נראה גל מחיקות גדול עוד יותר". כך מעריך רו"ח אלי אל־על, שמנהל כיום את חברת הערכות השווי 'שווי הוגן'. לדבריו, קיים "הבדל דרמטי" בין דו"חות סקורים שמפורסמים אחת לרבעון לבין דו"חות מבוקרים שמפורסמים בסוף כל שנה.

אל־על, בעל תואר ראשון ושני בכלכלה וחשבונאות, ובעברו מרצה לחשבונאות וביקורת ראיית חשבון באוניברסיטת בן־גוריון, מסביר כי תקציבי הבדיקה של רואי החשבון שונים לחלוטין כאשר מדובר בדו"חות כספיים שנתיים. "האחריות שלהם הרבה יותר גדולה, וכפועל יוצא, גם הקפדנות שלהם גדלה. לכן, אני אהיה מאוד מופתע אם אנחנו לא נהיה עדים להמשך מגמת ההפחתות בביקורת השנתית של 2008. צריך להבין שהערכות השווי הן סיכון הביקורת מספר אחת עבור רואי חשבון, וחמשת משרדי רואי החשבון הגדולים יודעים זאת", אומר אל־על.

בישראל אין חוקים ותקנות בתחום הערכות השווי

הערכות השווי הולכות ותופסות מקום של כבוד בדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות בישראל, בעקבות המעבר לתקן החשבונאי הבינלאומי (IFRS), שמחייב לרשום נכסים לפי שוויים ההוגן. למרות זאת, בישראל עדיין אין חוקים ותקנות הקובעים את מעמדם של מעריכי השווי. רשות נייירות ערך מנסה לעמוד בפרץ, אולם בהיעדר חוק המגדיר את מקצוע מעריך השווי, גם היא אינה מצליחה למנוע את שטף ההערכות ההזויות שמקבלים המשקיעים מדי רבעון.

בשבוע שעבר דרשה הרשות מחברת סקיילקס לאשר מחדש החלטה על רכישה עצמית של מניותיה מחברה אחרת בקבוצת החברות של אילן בן־דב, טאו תשואות. זאת לאחר שהתברר כי הדירקטורים של סקיילקס אישרו את עסקת הרכישה בלי לדעת שהערכת שווי שהזמינו מחברת גיזה־זינגר־אבן התבססה על הערכת שווי מוקדמת שהכין אותו מעריך לטאו תשואות רק חודש אחד קודם לכן. על פניו, מדובר לכאורה בחוסר גילוי נאות מצד גיזה, שלא עדכנה בכך את הדירקטורים ובעלי המניות של סקיילקס.

עם סיום שנת הכספים 2008 ולקראת פרסום הדו"חות השנתיים המבוקרים, דורש אל־על להגדיר את מעריך השווי כמקצוע, בדיוק כמו רואה חשבון, שמאי, עורך דין או מנהל תיקי השקעות. הוא גם מתרעם על עמיתיו המקומיים למקצוע הערכת השווי, שחורגים מהכללים המקובלים בחו"ל. לדבריו, הוא "מנסה לקחת את העבודה מאוד ברצינות", ורומז שלא יהיה מוכן לקבל הנחיות ממזמין העבודה לגבי השווי הרצוי לו.

להסדיר את שיטת הביצוע של הערכות השווי

לאחרונה מונה אל־על לחבר בוועדה של לשכת רואי חשבון בישראל שהקים נשיא הלשכה, ראובן שיף, כדי לבחון את הסדרת תחום הערכות השווי. הוועדה תתכנס לראשונה השבוע, ואל־על מקווה שהיא תדון בנושאים של תנאי כשירות, אתיקה וקביעת סטנדרטים מקצועיים. תנאי הכשירות יכולים לכלול דרישות להשכלה אקדמית מסוימת, מבחני הסמכה והתמחות אצל איש מקצוע ותיק. הנושאים האתיים יכללו כללי התנהגות מקצועית, ניגוד עניינים, גילוי נאות, הסתמכות על מומחים אחרים (שמאים, אקטוארים, הנהלה) ועוד.

בתחומי הסטנדרטים המקצועיים תוכל הוועדה לבחון את שיטות המדידה, שימוש בנתונים כלכליים שונים ואת בדיקות הסבירות שמבצעים מעריכי השווי.

לדברי אל־על, הנושא החשוב ביותר להסדרה הוא הטכניקה של הערכת שווי. "צריך להתאים את הטכניקה למה שקורה בחו"ל, בדגש על ארה"ב, שם עובדים בעיקר עם אמות מידה פיננסיות (בנצ'מרק) ועם סכמות של פעולה. בספרות האמריקאית למשל יש נתונים על איזו פרמיה או הנחה צריך להצמיד לשיעור ההיוון של כל תעשייה בנפרד, וזה על בסיס נתונים מאז 1926. בלי זה אין השוואתיות, ולכן חייבים לייצר גם בישראל בנצ'מרק לכל ענף", מדגיש אל־על.

אל־על מסביר כי מבנצ'מרק אפשר לסטות, אבל אז צריך להסביר למה. "בארה"ב צריך להסביר כל סטייה ולקשור אותה למצב בשוק, ומכיוון ששיעור ההיוון נקבע על פי נוסחאות, לא נשאר למעריך השווי שם הרבה שיקול דעת".

אל־על מוסיף: "ביום פרסום הערכת השווי צריך לבדוק אם ההנחות שעליהן היא מבוססת הן סבירות או לא. אפשר להניח הנחות סבירות על העתיד, ולבחון מתודולוגיה מסודרת ורציפה".

לדברי אל־על, "הערכת שווי בנויה מתחזיות של תזרימי מזומנים מהוונים ומשיעור ההיוון. העובדה שמדובר בתחזיות בלבד באה לידי ביטוי בשיעור ההיוון, שמשקף את הסיכון שהתחזית לא תממש. המספרים שמופעים במודל, כמו המכירות למשל, צריכים להציג את התוחלת של כל המצבים האפשריים, ולא את ההערכה הטובה ביותר של מעריך השווי. יש נוסחה ברורה לחישוב שיעור היוון, וצריך לדרוש ממעריך השווי שיסביר על פיה כיצד הוא קבע את שיעור ההיוון. כמו כן, ככל שלחברה יש פחות היסטוריה, התחזיות לגביה יהיו יותר תנודתיות, ולכן מעריך השווי נדרש להצמיד לה שיעור היוון גבוה יותר".

אבל מחיר ההיוון לא מצליח להתמודד עם מקרי קיצון, למשל עם מקרה שאין בכלל מכירות.

"כל אלו הן שיטות, אבל אנחנו עדיין יודעים שמדובר בתחזיות. כשמישהו קונה נכס וכשמישהו מוכר אותו, הם עושים את זה על סמך העתיד".

כך אתה רואה זאת כאיש המקצוע, אבל לאדם הפשוט יש תפיסה שונה לחלוטין של המוצר הסופי שנקרא הערכת שווי.

"לכן צריך לטפל בפער הזה. חוץ מזה, בהערכת שווי חייבים לקרוא גם את ההסתייגויות".

אתה מדבר על נוסחה אחידה בארצות הברית, אבל שתי הערכות שווי שנעשו שם עבור הקרקע של נוחי דנקנר ויצחק תשובה בלאס וגאס הראו תוצאות שונות לחלוטין. איך מסבירים זאת?

"אלו עבודות של שמאים ולא של מעריכי שווי".

הנטייה הטבעית היא לעבר הצד של הלקוח

נושא חשוב עוד יותר לדעת אל־על הוא שכר הטרחה שמקבלים מעריכי השווי מהלקוח. לדבריו, רואי החשבון, שגם הם מקבלים את שכר הטרחה מהלקוח, עומדים מול רגולציה נוקשה שנועדה לאזן את הנטייה הטבעית שלהם לעבר הלקוח. לגבי מעריכי השווי אין בישראל כללים, ולכן אין איזון לנטייה שלהם לעבר הלקוח. לדברי אל־על, "הנושא הזה ידוע לרשות ני"ע וללשכת רואי חשבון, ורואים שהם עושים הרבה מאוד במסגרת הכוח שלהם. אבל מי שיכול לסגור את הפערים זה המחוקק, שגם קבע את הכללים לגבי רואי החשבון בחקיקה ראשית ומשנית".

כמה הערכות שווי הזויות שפורסמו בשנים האחרונות, לצד זיגזג של מעריכי שווי בהערכות שסיפקו לחברות, הציגו את הענף באור שלילי. איך אתם מתמודדים עם זה?

"הדרך לפתור את הנושא היא באמצעות קביעת כללים וסטנדרטים מחייבים. רשות ני"ע עושה כל מה שהיא יכולה בעניין הזה, אבל עוד שחקנים צריכים להתערב. הראשון שבהם הוא המחוקק. בארץ אין היום אפילו קורס למעריכי שווי".

האם מעריכי חשבון כמו גיזה־זינגר־אבן למשל, שקיבלו 60 אלף דולר מהחברה של כרמל ורניה ומתי קרפ תמורת הערכת השווי של נגבטק, יכולים בכלל לספק הערכה ששונה מציפיות הלקוח?

"אני לא מכיר את המקרה הספציפי ואני מתכוון ללמוד אותו, אבל התשובה לדעתי נעוצה בשאלה - לפני איזו ענישה ניצב אותו מעריך שווי. בינתיים הוא לא מסתכן באיבוד הרישיון שלו, אבל הגיע הזמן לחקיקה בהתאם".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות