על תחזית הצמיחה החדשה: נתון אחד המעיד על הכלל

על טיבו ואיכותו של המסמך שניפק היום (א') בנק ישראל אפשר ללמוד מנתון אחד המעיד על הכלל. ב־20 בנובמבר 2008 העריך בנק ישראל כי התוצר העסקי יגדל ב־2009 ב־1.8%. היום, 66 יום בלבד אחרי אותה תחזית, העריכו מומחי הבנק כי לא רק שהתוצר העסקי לא יצמח השנה, אלא הוא אף יצטמק ב־0.9%.

הפער בין שתי התחזיות מסתכם בלא פחות מ־2.7%, ובכסף מדובר בסכום של כ־14 מיליארד שקל שפשוט התאדו באוויר. האם מישהו בבנק ישראל חושב שכך בונים תחזית רצינית? ספק גדול. מה יודעים היום כלכלני בנק ישראל שחמק מידיעתם לפני חודשיים? הנה ניחוש: בפעם הקודמת הסביר לנו הבנק שהקטנת תחזית הצמיחה מתחייבת ממהלך דומה שביצעה אז קרן המטבע הבינלאומית ביחס לתחזית הצמיחה הגלובלית. ביום רביעי צפויה קרן המטבע לעדכן שוב כלפי מטה את תחזית הצמיחה העולמית.

בעדכון הקודם "חתכה" הקרן את היקף הסחר העולמי בחצי, ובנק ישראל הזדרז להקטין את תחזית הצמיחה שלו בשיעור דומה. אולי סטנלי פישר ידע כבר אתמול את מה שקוראי העיתונים בכל העולם יידעו רק ביום שלישי, והזדרז להקדים תרופה לתחזית?

במקביל אפשר להניח שלבנק ישראל נמאס להיות זה שכבר שלוש שנים רצופות מפספס את הנושא היחיד שנתון לטיפולו, יעד האינפלציה, והוא מנסה הפעם לנקוט מהלכים נמרצים שימנעו ממנו להתבזות גם השנה.

כמה מאות מטרים מלשכת הנגיד בירושלים שוכנת עוד לשכה, זו של שר האוצר. בסביבתו של בר־און מעדיפים אסטרטגיה אחרת כדי להתמודד עם המציאות המורכבת. וכך, כבר כמה חודשים שאיש באוצר אינו מוכן לעדכן את תחזית הצמיחה הממש לא רצינית שנקבעה לפני חודשים רבים - 3.5%. זה הרגע שבו כל קורא צריך לעשות את חשבון הנפש האישי שלו: מה עדיף לנו בימים של אי־ודאות - חזאי שלא פוגע או חזאי שלא חוזה.