אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טכנולוגי על הבוקר: "מפעל השוקולד" של גוגל יורד בדירוג צילום: בלומברג

טכנולוגי על הבוקר: "מפעל השוקולד" של גוגל יורד בדירוג

סין רצינית מאד במלחמתה בפורנוגרפיה, פייסבוק הופכת אושיית-רשת לספאמר, בארץ ממשיכה בניהול קשוח של יאהו, ובאינדונזיה הרשת היא מחסה לאתאיסטים

26.01.2009, 10:17 | יוסי גורביץ

הקסם מתחיל להתפוגג

גוגל הרוויחה ביושר את כינוי הלעג – "מפעל השוקולד" – שספקני-גוגל מרבים להשתמש בו: ענקית הפרסום טרחה ליצור מכונת יחסי ציבור משומנת, שתסביר לכל העולם כמה כיף לעבוד בה. לארי וסרגיי לא בחלו בשום שיטה למשיכת עובדים מיומנים, כולל מטבח שהגיש ארוחות משובחות בשעות אסטרטגיות, כדי לשכנע את העובדים לעבוד שעות ארוכות יותר (ארוחת ערב יוצאת דופן) ולהגיע מוקדם יותר (בומבה של ארוחת בוקר).
העובדים כבר לא כל כך מרוצים. מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, צילום: בלומברג העובדים כבר לא כל כך מרוצים. מנכ"ל גוגל, אריק שמידט | צילום: בלומברג העובדים כבר לא כל כך מרוצים. מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, צילום: בלומברג

השנה האחרונה היתה רעה מאד למפעל השוקולד. לא רק שהמניה איבדה 47% מערכה, לא רק שהאופציות של רוב העובדים מסתכלות על המימוש מלמטה, גוגל גם קיצצה בשיטתיות בהטבות של העובדים, והחלה בהטבות המזון שלהם.

על כן אין פלא שבדירוג "החברה הטובה ביותר לעבוד בה" של המגזין פורבס, גוגל שוב איננה מחזיקה במקום הראשון; הוא שמור לחברת NetApp. גוגל עצמה הידרדרה למקום הרביעי (!). וכמו לבזוק מלח על הפצעים, משעשתה גוגל את הפיטורים הראשונים בתולדותיה, עטו על המפוטרים עייטי-הגיוס של פייסבוק, שהודיעו למפוטרים בעליצות שפייסבוק עדיין צומחת. נראה שבמשמרות הקרובות במפעל השוקולד ייצרו בעיקר שוקולד מריר.

מסע הצנזורה של סין

 

סין פתחה בחודש שעבר במאבק נוקשה מול מה שהיא מכנה "זוהמה": אתרים פורנוגרפיים, בעיקר, אבל גם כאלה שמזהמים את החשיבה של התושבים ברודנות ההרמונית. עד כה סגרה סין כ-1,200 אתרים, ועצרה – על פי נתונים רשמיים, ועל כן לא אמינים – 41 אזרחים.

כפי שכבר דיווחנו כאן, תחת מסך העשן של "מאבק בזוהמה" ובפורנוגרפיה – במסגרתו כבר הורידה סין את באידו וגוגל על ברכיהן, וסחטה מהן התנצלות רשמית – משמש גם למאבק בדעות שהמשטר לא אוהב לשמוע. הצנזורה הסינית מכחישה בתוקף – אלא מה – וטוענת שהמאבק שלה איננו שונה מזה של ארה"ב או מדינות אחרות בפורנוגרפיה; אבל ארגוני זכויות אדם מציינים שסין מכבידה את ידה על פעילי זכויות האדם שם, ושהממשלה נאבקת להשתיק כל ביקורת – במיוחד השנה, שבה (לא) תציין סין 20 שנה לטבח כיכר טיאננמן והדיכוי שבא יחד איתו. תירוץ נהדר, פורנוגרפיה: כולם מהנהנים ועוברים הלאה.

לא כדאי להיות פופולרי בפייסבוק, כי...

 

...הרשת החברתית הגדולה בעולם עשויה להחליט שאם יש לך יותר מדי חברים, אתה ספאמר. זה מה שקרה לג'ואל קום, אושיית-רשת אמריקאית מקליבר בינוני. קום פרסם כמה ספרים (אחד מהם הפך לרב מכר), מכר כמה מוצרים, והוא הפך לדמות מוכרת בקרב הטכנוראטי האמריקאיים.

בהתאם, היו לו המון "חברים" בפייסבוק, 4,999 ליתר דיוק – המקסימום המותר. אבל היו עוד ועוד אנשים שרצו להיות "חברים" שלו ולא הבינו מדוע הוא לא מאשר אותם. אז הוא התחיל לשלוח להם מיילים מנומסים, שמסבירים שהוא עבר את המכסה שלו, והזמינו אותם להגיע לדף המעריצים שלו.

וטראח. לפי שקום הספיק להגיד "זכאי עד שיוכח אחרת", פייסבוק הכריזה עליו כספאמר והקפיאה את החשבון שלו. עכשיו לא רק שהוא לא יכול לעמוד בקשר עם ה"חברים" שלו, הוא גם מנוע מגישה לתמונות וסרטי וידאו שצילם. מצד שני, בניגוד לרוב המשתמשים, הוא יכול לשכנע בלוגר-על כמו רוברט סקובל לכסות את המקרה שלו, אז סביר שבפייסבוק יבינו תוך זמן קצר שיש להם אסון יחסי ציבור שמחשב את פיצוצו לאחור, ויעשו משהו בנידון. סתם משתמש היה צריך לחכות שאנשי התמיכה של פייסבוק יחזרו אליו, בזמנם החופשי. סקובל, אגב, כותב על כך בהנאה בולטת, משום שאותו שטיק עצמו קרה גם לו לפני כשנה. הוא לא חזר מאז לפייסבוק, והסביר: "אני לא מוכן לתמוך בחברות שמוחקות את המידע שלי ללא רשותי. אני לא מכיר שום רשת חברתית אחרת שעושה זאת".

אשת הפלדה ממשיכה לבעוט

 

קרול בארץ, המנכ"לית החדשה של יאהו, ממשיכה לומר לעובדים דברים לא נעימים. בסוף השבוע, היא הודיעה לעובדים שהם יכולים לשכוח מהעלאת משכורת בשנה הקרובה – אם כי החדשות הטובות הן שיאהו לא תעבור בקרוב סבב פיטורים נוסף. בדצמבר פיטרה החברה כ-1,500 עובדים.

יאהו צפויה להודיע מחר (ג') על רווחיה ברבעון האחרון של 2008, והתחזית נראית עגומה למדי – זו היתה המשמרת האחרונה של ג'רי יאנג. אנליסטים מעריכים שתהיה צמיחה ביאהו, אבל צמיחה נמוכה מאד: הכנסותיה צפויות לעלות ב-1.5% בלבד. ויש תחזיות שחורות יותר, שמדברות על הפסדים.

בתוך כך, ממשיכה בארץ להיאבק במסורת ההדלפות מתוך יאהו: לאחר שאיימה "לבעוט מדליפים למאדים המזורגג", היא נזפה בעובדים שוב במזכר שבועי. המאבק בהדלפות הניב הצלחה חלקית בלבד: המסמך הודלף – אבל רק לאחר שבוע.

המפלט האחרון של חסרי האמונה

 

כמו בישראל, בתיאוקרטיה המוסלמית של אינדונזיה אין, רשמית, אנשים חסרי אמונה. תעודת הזהות שם, כמו בישראל, קובעת נחרצות שנושא התעודה הוא מוסלמי, נוצרי, בודהיסטי, קונפוציאני או הינדי. 90% מתושבי המדינה בת 234 מיליוני התושבים מוגדרים רשמית כמוסלמים. העיקר הראשון של האידיאולוגיה הרשמית של המדינה הוא אמונה באל אחד.

התוצאה היא שכמו האנוסים של פעם, האתאיסטים של אינדונזיה נאלצים לרדת למחתרת. הדרך שלהם ליצור קשר זה עם זה ולחזק זה את זה היא הרשת. האתאיסטים, שמספרם לא ידוע, עושים שימוש נרחב בכלים חברתיים כדי לציין את קיומם ולהפנות את הלא-מאמינים למאמרים בנושאי אתאיזם בשפות שונות, בעיקר אנגלית; באינדונזיה יש מאות שפות רשמיות.

המאמץ התחיל ב-2004, כשמורה אתאיסט – שמסיבות מובנות לא חושף את שמו – פתח רשימת דיוור, שכרגע מנויים עליה כ-350 בני אדם. ההשפעה שלהם על הסביבה, מודים שם, שולית; הסיבה לכך היא שכל זמן שהם ברשת, אומר אחד החברים, האנונימיות מגינה עליהם והם אינם חשופים לסכנת רצח מצד פונדמנטליסטים – מה שלא יקרה ברגע שיאמרו את דעותיהם בציבור.

בימי האינקוויזיציה, העבירו מינים ספרים מחתרתיים. היום, 188 שנים לאחר ביטולה של האינקוויזיציה הספרדית, הם מעבירים כתובות של קבוצות פייסבוק. דברים לא בהכרח משתנים.

קצרצרים

היסטוריונים של ימי הביניים מקללים את יומם בכל פעם שהם מגלים שהאינקוויזיציה השמידה עוד ספר שאבד לעד; ההיסטוריונים של העידן הפוסט תעשייתי נערכים מראש לאפשרות הזו. קבוצה של היסטוריונים בבריטניה פנתה לממשלה בדרישה לממן שימור של אתרי רשת. האתרים, שעשויים להיעלם מעת לעת, משמשים מקור היסטורי חיוני לדורות הבאים על הצורה שבה אנו חיים. הספרנית הראשית של בריטניה מציינת מקורות הכרחיים שאבדו, כמו כל אתר הבית הלבן של ג'ורג' בוש, שנעלם ברגע שאנשי אובמה העלו את האתר שלהם. בעיה נוספת היא שדרוגי תוכנה, שהופכים מידע שנכתב לפני עשורים בודדים לבלתי קריא – משום שהתוכנה שבה קודד איננה קיימת יותר.

מה שיכול לפתור את הבעיה הזו הוא הג'ידרייב, החיה המיתולוגית שמדי פעם יש מי שנשבע שנתקל בה. הג'ידרייב, אם הוא אכן קיים, הוא פרויקט של גוגל שיאפשר לכל משתמש להעלות את כל תוכן המחשב שלו לענן שלה, ויהפוך את הדיסק הקשיח הרגיל והשביר למשהו מן העבר. לאחרונה יש יותר ויותר אנשים שטוענים שראו סימנים לביגפוט הזה, ויותר ויותר מומחים לפרטיות מוטרדים מן האפשרות שגוגל תחזיק בנתח בלתי נתפס מהמידע האנושי הקיים, ומהשימושים שחברה לחוצה למזומנים יכולה לעשות במידע הזה.

מצד שני, כדי להפוך למפלצת חורשת רע, גוגל צריכה להיות יעילה. ומאחר והיא מצליחה למקם על מפותיה שכונות של ניו יורק במקום הלא נכון, אולי עדיין אין ממה לחשוש. התושבים בשכונה, שאוהבים את השקט שלהם, דווקא מרוצים.

ובעוד חדשות גוגל: החברה השילה לאחרונה שורה של שירותים שהוקמו בחיפזון ומעולם לא יצאו משלב הבטא. שירות שעתידו לא ברור ושבכל זאת שורד הוא נול, מה שאמור היה להיות מתחרה-ויקיפדיה של גוגל. הוא לא כל כך מצליח, בלשון המעטה, אבל גוגל ממשיכה להשקיע בו והכריזה לאחרונה על תחרות למאמר הטוב ביותר. מצד שני, הפרס נמוך למדי – רק אלף דולרים.

תגיות