מעבדים עצמם לדעת

עמוק בתוך המשבר הכלכלי העולמי, נראה שתעשיית המוליכים למחצה סופגת מכות כואבות: סוני הודיעה בשבוע שעבר על הפסד רבעוני ראשון זה 15 שנה, ופיטרה 2,000 עובדים. אינטל פיטרה מספר עובדים גדול פי שלושה, והודיעה על סגירת חמישה מפעלים. מנכ"ל אינטל פול אוטוליני כבר הנמיך את ציפיות המשקיעים לשלושת החודשים הראשונים של 2009, ורמז שצפוי לחברה רבעון ראשון של הפסדים לאחר 87 רבעונים רצופים של רווחים.

בכל שנותיה לא חוותה תעשיית המוליכים למחצה ירידה בהכנסות במשך שנתיים רצופות. זה כנראה מה שעומד לקרות ב־2009. חברת גרטנר מעריכה שהכנסות הענף בכל העולם יסתכמו השנה ב־219.2 מיליארד דולר, ירידה של 16.3% לעומת ההכנסות ב־2008, שבעצמן הן ירידה ריאלית של 4.4% לעומת שנת 2007.

הנתונים גם מלמדים על החרפת מצבה של התעשייה לאורך שנת 2008. גרטנר צופה שמכירות המוליכים למחצה ירדו ברבעון האחרון של השנה החולפת ב־24.4% לעומת שלושת החודשים האחרונים של 2007. מדובר בשיא שלילי חדש בענף: עד כה נרשמה הירידה החדה ביותר במכירות ברבעון השני של 2001, עם פיצוץ בועת הדוט.קום.

המלאים מצטברים, יצרניות השבבים סובלות

"לא נראה בקרוב השקעות כבדות בחברות העוסקות בתחום הציוד. אלה חברות שצורכות מזומנים רבים ובשוק של היום יהיה קשה מאוד לגייס כספים עבורן", אומר אייל קישון, שותף בכיר בקרן ג'נסיס, שהיתה שותפה להקמת נגבטק, שבה הושקעו 150 מיליון דולר.

עוד מכה הפוקדת את תעשיית השבבים היא לחץ המחירים כלפי מטה, בזמן שמחירי הייצור רק הולכים ומאמירים. תעשיית השבבים מבוססת על עיקרון שלפיו בכל כמה חודשים טרנסיסטורים מיקרוסקופיים המרכיבים את השבבים הולכים וקטנים. מפעלים המייצרים שבב בגודל 90 ננומטר (מיליונית המטר) הולכים ומאבדים את אחיזתם לטובת מפעלים של שבבי 65 ננומטר. כבר היום נבנים מפעלים שיכולים לייצר שבבים בטכנולוגיית 45 ננומטר, ובקרוב נראה גם שבבים של 32 ו־28 ננומטר.

הפרדוקס הכלכלי הוא שעלות הייצור קופצת באופן מעריכי, ככל שהמפעל מתקדם יותר. עלות ייצור סדרת שבבים בגודל 65 ננומטר מוערכת בכמיליון וחצי דולר. עלות ייצור שבבי 45 ננומטר, ומפעל FAB 28 של אינטל בקריית גת הוא דוגמה לכך, כבר מוערכת ב־10 מיליון דולר ביום. מנגד, השוק לוחץ לירידת מחירים. מעט מאוד שחקניות יכולות לעמוד בעלויות הגדלות והולכות של תהליך זה. רק חברות גדולות המסוגלות לייצר בהיקפי ענק מצליחות להגיע לאיזון תפעולי, ולכן איש לא הופתע שחברות שעד כה זוהו כיצרניות שבבים נפטרות מהמפעלים שלהן, ומעבירות את היייצור למיקור־חוץ.

אובדן זיכרון

שני שווקים עומדים בעין הסערה הכלכלית: שבבי זיכרונות מסוג נדיף (DRAM) ולא נדיף (Flash). מדובר בשבבים בייצור המוני, המתאימים כמעט לכל מוצר אלקטרוני, ממחשבים אישיים עד טלפונים סלולריים. המלאים של שבבים אלו הולכים ומצטברים, יותר מאלו של שוק השבבים הייחודיים (ASIC), שהם ייעודיים למוצרים ספציפים.

חברות בתחום זיכרונות הפלאש בישראל כבר נקטו מהלכים חריפים: סנדיסק פיטרה יותר ממאה עובדים מחטיבת המוצרים הסלולריים מבוססי הפלאש שלה בנובמבר, סמסונג ישראל פיטרה עשרות עובדים ממרכז הפיתוח שלה ביקום, מפעל נומוניקס בקריית גת עבר לשבוע עבודה של ארבעה ימים, וחברת סייפן נמצאת בצרות לאחר שהחברה שרכשה אותה, ספנשן, איבדה 99% משווייה בתוך שנה וחצי. המשבר בשוק ה־DRAM מכה בחברות כגון סמסונג, מייקרון וטושיבה. גם פשיטת הרגל הדרמטית בשבוע שעבר של קימונדה הגרמנית, יצרנית שבבי DRAM של ענקית השבבים אינפינאון, ממחישה את חומרת המצב.

שלמה רוזנברג, מנכ"ל ARM ישראל, צופה שרוב ענקיות השבבים יצלחו את המשבר. "חברות גדולות ומבוססות כמו אינטל, AMD, TI וסמסונג ישרדו. יהיה להן קשה, הן יסבלו הפסדים וייאלצו לבטל חטיבות ואף לשנות את המיקוד העסקי שלהן, אך זהו תהליך טבעי של הסתגלות והתמחות".

המומחיות של הישראליות

את נקודות האור אפשר למצוא דווקא באותן חברות סטארט־אפ "בוטיקיות", המפתחות שבבים ייעודיים בעלי מומחיות גבוהה (ASIC) הפונים לפלח שוק מצומצם יחסית, דוגמת תחום הגרפיקה הממוחשבת. יתרונן: הן אינן מחזיקות מפעל ברשותן. "היכן שיש מודלים חדשים של חומרה, כגון השוק הסלולרי או מוצרי האלקטרוניקה, תימשך הדרישה לשבבים חדשים שימשיכו לתמוך במוצרים עתידיים", מסביר ד"ר יואב ניסן־כהן, לשעבר מנכ"ל טאואר וכיום מנכ"ל הסטארט־אפ אמימון. "הסטארט־אפים הישראליים יושפעו מהמשבר, אבל לא באופן קטסטרופלי כמו ביתר תעשיית השבבים, כיוון שהן בעלות ערך מוסף גבוה".

ערן אשד, ממייסדי הסטארט־אפ אלטייר, שגייס לאחרונה 22 מיליון דולר, אף טוען שחברות שממוקדות במדינות מתפתחות עשויות להתחזק: "לסין יש עתודות מטבע זר גדולות, עם תיאבון גדול לפריסת תשתיות", הוא אומר.

רוזנברג מהמר על ענף דור הסלולר הרביעי ועל שבבים למוצרים פשוטים, כגון מכונות כביסה. שוק ה־PC ימשיך לסבול מירידת מחירים.

האם יימשכו לקום כאן חברות שבבים? קישון מצהיר שלמרות הכל, ההשקעות בתעשיית השבבים המקומית תימשך. לטענתו, גם הקרן האחרונה שגייסה ג'נסיס, ב־100 מיליון דולר, תשקיע בתחום, אם כי באופן סלקטיבי מאוד: "נשקיע בחברות שיכולות להסתפק בשריפת מזומנים של כמה מיליונים בשנה, לא יותר", הוא מבהיר. "את עיקר ההשקעה נרכז בחברות בשלבים מוקדמים או בחברות שכבר סיימו את שלב הפיתוח ויכולות להאט את קצב צריכת המזומנים, כדי לעבור את השנים הקשות", אומר קישון.

"תעשיית החומרה כבר שבעה ממשברים", מסכם רוזנברג. "גם בתחילת העשור סבלו חברות ישראליות מתחום התקשורת ממשבר. אני מכיר את השוק הישראלי, ויש כאן הרבה חברות בעלות טכנולוגיה טובה. מי שישרוד את התקופה הקרובה יוכל רק להתחזק".

מי צפוי להיפגע ראשון? חשיפת הישראליות למשבר

רמת חשיפה גבוהה

שוק ה־FLASH: סנדיסק, נומוניקס, סייפן.

מעגלים מודפסים: טאואר סמיקונדקטור.

שוק הציוד לייצור אלקטרוני: אפלייד מטריאלס, אורבוטק, KLA טנקור.

רמת חשיפה בינונית

שבבים אנלוגיים: TI ישראל.

אינטל, מרכז הפיתוח: נמצא במאבק עם מרכז הפיתוח בסנטה קלרה שמייצר את מעבד ATOM למחשבי כף יד.

אינטל, מפעל FAB 28 בקריית גת: מייצר שבבים מדור חדיש ביותר (42 ננומטר) בהשקעה של 10 מיליון דולר ליום. הצטברות מלאים עלולה לגרום לאינטל לצמצם פעילות, אך ספק אם יפוטרו עובדים בזמן הקרוב.

קומסיס: חתמה על כמה הסכמים עם יצרניות שבבים טייוואניות שמכניסות לה מיליוני דולרים אחדים בשנה, אך חדלה לפתח את טכנולוגיית העתיד LTE.

לוסיד לוג'יקס: פועלת בשוק השבבים לעיבוד גרפי, הנחשב באופן מסורתי לשוק מסוכן ולא יציב. החברה השכילה לגייס 18 מיליון דולר באוקטובר, הון שעתיד להקל עליה לצלוח את השנה הקרובה.

רמת חשיפה נמוכה

ראנקום: השכילה להפוך מחברת שבבים לחברת אינטגרציה ולחדור לשווקים צומחים כגון סין ואפריקה.

פרוביג'נט: מייצרת שבבים למכשירים סלולריים בדור שלוש וארבע. גייסה לפני כחודש 10 מיליון דולר, מגייסת עובדים חדשים ומקרינה חוסן כלכלי גם בימי משבר.

אלטייר: מייצרת שבבים למחשבי כף יד. אף שמדובר בתחום מסוכן, החברה השכילה לגייס 22 מיליון דולר ולחתום על עסקה עם מפעילת הסלולר הרביעית בגודלה ביפן זמן קצר לפני פרוץ המשבר.