בלעדי: בנק ישראל יתחיל לקנות איגרות חוב ממשלתיות

אחרי ההתערבות היומית שהוא מבצע כבר כמה חודשים במסחר במטבע חוץ, מתכוון בנק ישראל להתחיל בקרוב להתערב גם במסחר באיגרות החוב ולרכוש בבורסה אג"ח ממשלתיות. כך נודע ל"כלכליסט". מטרת המהלך היא להוריד את הריבית לטווח ארוך במשק, בהמשך להורדות הריבית לטווח קצר הנובעות מהפחתות הריבית הישירות שמבצע הבנק בחודשים האחרונים. לריבית לטווח ארוך יש חשיבות רבה, שכן היא אחד הגורמים המרכזיים בשיקולי ההשקעות של המגזר העסקי.

על נקיטת צעד יוצא דופן זה הוחלט בבנק ישראל לאחר שהתברר כי בניגוד לכל המודלים הכלכליים, הפחתת הריבית לטווח קצר לא גרמה להפחתה מקבילה גם בריבית לטווח ארוך. על פי החוק, בנק ישראל אינו רשאי לרכוש מניות, אולם מותר לו לרכוש איגרות חוב מסוגים שונים ובכלל זה גם אג"ח קונצרניות, "במטרה לבצע את המדיניות המוניטרית של הבנק".

ככל הידוע, בשלב זה מתכוון בנק ישראל לרכוש רק איגרות חוב ממשלתיות. נכון לעכשיו עדיין לא הוחלט כמה כסף ישקיע בנק ישראל ברכישת האג"ח הממשלתיות ומהו משך הזמן שבו יתבצעו הרכישות. בפעם האחרונה התערב בנק ישראל (מסיבה שונה) בשוק איגרות החוב בקיץ 1996, אז נמשכו הרכישות כחודשיים, שבמהלכם הזרים הבנק לשוק ההון כ־1.5 מיליארד שקל. ההערכה היא כי היקף רכישות האג"ח הנוכחי של בנק ישראל יהיה גדול פי כמה.

המהלך המתוכנן של בנק ישראל זהה למהלך שעליו הודיע בשבוע שעבר גם הבנק המרכזי האמריקאי. על כוונתו לפעול בשוק האג"ח הממשלתיות רמז בנק ישראל בהודעת הריבית שפרסם בשבוע שעבר, שבה ציין: "במידת הצורך ישתמש הבנק בכלים נוספים העומדים לרשותו כדי להשיג את מטרותיו". למחרת חזר על רמיזה זו גם הנגיד סטנלי פישר, כשציין במסיבת העיתונאים המיוחדת שכינס: "אם יהיה צורך בכך, נשתמש בכלים נוספים שאנחנו בוחנים כעת, כמו רכישת נכסים פיננסיים".

גבאי: לבחון את המצב לאחר הבחירות

כוונותיו של בנק ישראל עוררו קשת רחבה של תגובות בקרב הפעילים בשוק ההון. לדברי מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות, רונן אביגדור, לא בטוח שרכישת האג"ח על ידי בנק ישראל תפחית את מחיר גיוס ההון לחברות, כי שוק ההנפקות פשוט חסום כיום. לדבריו, תפקידו של בנק ישראל הוא לנהל מדיניות מוניטרית ולא לדאוג להוזלת עלות גיוס ההון של הממשלה.

הנקודה החיובית שרואה אביגדור בתוכנית של בנק ישראל היא בכך שהיא תוזיל את עלות גיוס ההון לבנקים - דבר שיסייע לתוכנית הערבויות שיעמיד האוצר לרשות המערכת הבנקאית.

יו"ר חברת פעילים, יורם גבאי, סבור שלמהלך ההתערבות המתוכנן של בנק ישראל אין כיום חשיבות כלכלית רבה. לדבריו, סיבה אפשרית להתערבות כזאת יכולה להיות משבר בשוק האג"ח כמו זה שהיה בשנת 1997-1996. "עם זאת", אומר גבאי, "אם הנפקות איגרות החוב הממשלתיות למימון הגירעון בתקציב יגדלו מאוד אחרי הבחירות, אכן יהיה צורך בהתערבות של בנק ישראל בשוק".

מנהל המחקר בחברת הייעוץ מודוס סלקטיב של הבנק הבינלאומי, רן קרני, אומר שרכישת האג"ח הממשלתיות היא צעד משלים למהלך של הורדת הריבית. לדבריו, נוסף על שמירה על עלות גיוס הון נמוכה לאוצר, יש למהלך המתוכנן של בנק ישראל גם עוד תרומה: ריבית איגרות החוב הממשלתיות מהווה נקודת התייחסות (benchmark) לעלויות הגיוס של החברות בשוק. מסיבה זו, שמירה על ריבית נמוכה באג"ח הממשלתיות - תורמת לעלויות נמוכות יחסית גם בגיוס האשראי הקונצרני.

הכלכלנית הראשית של קבוצת אי.בי.אי, איילת ניר, פרסמה היום נייר עמדה ארוך ומפורט בנושא, שהשורה התחתונה בו היא שלהערכתה, יש הסתברות גבוהה שבנק ישראל יבחר במהלך זה. "אם בנק ישראל מעוניין לטפל בנזילות לטווח ארוך", כותבת ניר בסקירתה, "הרי שרכישת אג"ח ממשלתיות לטווחים הארוכים יותר עשויה לקדם מטרה זו. ישראל ניצבת כיום במקום הראשון והמפוקפק בפער התשואות בין האג"ח לעשר שנים לבין האג"ח לשנתיים, לעומת השווקים המפותחים".