אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טכנולוגי על הבוקר: רולטת ימ"מ היא המגפה החדשה צילום: shutterstock

טכנולוגי על הבוקר: רולטת ימ"מ היא המגפה החדשה

התקלה השקטה של אפל; עובדים מפוטרים ממורמרים גורמים נזק למעסיקים לשעבר; עובדים אחרים סובלים מאשמת השורד; וקל, קל מדי, לפרוץ דרכונים חכמים

02.02.2009, 10:07 | יוסי גורביץ

משחקים בחיים של אחרים

לפני כשנתיים, שמע דאג בייטס מדרום קליפורניה פרץ פתאומי של יללות סירנות ואת רעש הלהבים של מסוק משטרתי מעל ביתו. הוא חשב שיש פושע מסוכן בסביבה, ירד למטבח והתחמש בסכין. קרן אור מבחוץ התמקדה עליו, וקבוצה של שוטרים חמושים במספיק נשק כדי להטביע אוניית מלחמה הורו לו לצאת לחצר, ידיים מעל לראש. אם היה לו אקדח, הוא כנראה כבר היה מת. שניות ספורות לאחר מכן, הסתערו השוטרים על הבית, כבלו גם את אשתו של דאג, והפחידו עד טירוף את ילדותיו בנות השנתיים.

זו לא היתה טעות בכתובת, זו היתה תוצאה של מתיחה אכזרית. שרץ קטן, רנדל אליס בן ה-18 מוויסקונסין, בחר בבייטס כקורבן רנדומלי. הוא התחבר לקווי החירום – 911 – של המשטרה המיועדים לחירשים, והעלה לשם טקסט שמתאר רצח אכזרי שמתרחש בביתו של בייטס, כביכול מפי קורבן המיועד לרצח. המשטרה הגיבה באלימות הנדרשת במצב כזה.
עברו שלחק בחיים של אחרים. האקרים (אילוסטרציה), צילום: shutterstock עברו שלחק בחיים של אחרים. האקרים (אילוסטרציה) | צילום: shutterstock עברו שלחק בחיים של אחרים. האקרים (אילוסטרציה), צילום: shutterstock

אליס מרצה עכשיו שלוש שנות מאסר בגלל התרגיל המסריח הזה, האחרון ב-185 התרגילים הדומים שביצע. הוא לא היחיד: שמונה אנשים אחרים, משתמשים קבועים בחדר צ'אט ממספר מדינות שונות, נשפטים כעת בגלל 300 מתיחות דומות. אחד מהם כבר נשלח ל-13 שנות מאסר. לתופעה יש כבר שם: SWATting, מתיחה שמטרתה להביא להתקפת הקורבן על ידי יחידת ימ"מ (SWAT, בלעז). יחידות המשטרה מתקשות להתמודד עם התופעה: תוכנות שיזהו את כתובת האיי.פי. ואת מיקומו של שולח ההודעה קיימות, אך יקרות מדי לרובן. במשטרה מקווים שעונשים כבדים ירתיעו את השמנדריק הבא. מהבחינה הזו, 13 שנים נשמעות עונש הרבה יותר מתאים למשהו שדומה מאד לניסיון רצח מאשר שלוש.

מאחורי מסך הברזל

 

שלשום, כזכור, הודיעה גוגל לעולם כולו שכל הרשת היא ערימה של אתרים מזיקים. התקלה תוקנה תוך פחות משעה, ולא פחות חשוב – גוגל הסבירה מה קרה. ניסתה להפיל את התיק על מישהו אחר, אכן, אבל הסבירה. 

באותו יום, סבלה חנות האייטיונז של אפל מתקלה קשה: כל הנסיונות לרכוש ממנה מוזיקה או סרטים נכשלו בגלל תקלה במערכת עיבוד כרטיסי האשראי. תקלה דומה פגעה גם בחנות האפסטור. התקלה דווחה בהרחבה בטוויטר, אבל מאחר ומדובר בשירות זניח לעומת גוגל, מעטים התייחסו לתקלה.

שעות ספורות לאחר מכן חזרו החנויות לתפקד. אפל, כמובן, לא אמרה שום דבר לאף אחד. היא לא חייבת לכם דין וחשבון. אתם רק לקוחות. קנו ותסתמו.

פוטרתי, אה? אין בעיה...

 

כ-200,000 עובדי הייטק פוטרו בשנת 2008. רובם בלעו את הגלולה בשקט והלכו ללטש את קורות החיים שלהם. אחרים החליטו שאם הם לא עובדים, אף אחד לא יעבוד.

על פי דו"ח חדש של ספקית האנטי-וירוס מקאפי ומרכז חקר אבטחת המידע של אוניברסיטת פורדו, שהוצג במהלך כנס הכלכלה העולמית בדאבוס, עובדים מפוטרים וממורמרים ניצלו את הידע שברשותם כדי לדפוק את הבוס-לשעבר עד העצם. הם הונו את המעביד, הפיצו את מאגרי המידע שלו, או פשוט עברו ישירות לחבלה. מסקר שערכו שני הגורמים, 42% מהנשאלים העריכו כי עובדים לשעבר הם מוקד הסכנה הבולט ביותר לחברה – ועל פי הערכות, הם גרמו למעסיקיהם לשעבר בשנת 2008 נזק כולל של כטריליון (!) דולרים.

מקרים בולטים הם של מנהל המערכת של העיר סן פרנסיסקו, שפשוט השתלט על המערכת וסגר אותה לכמה ימים, ומהנדס ממורמר של פאני מיי, שהטמין "פצצה לוגית" במערכת המחשבים של ענקית המשכנתאות, שאלמלא נחשפה בזמן היתה עשויה לשתק את עבודת החברה לכשבוע ולגרום לנזקים במיליונים. הדו"ח קורא לחברות להתחיל להתארגן להגנה מפני עובדים מפוטרים-לעתיד.

לא פוטרתי, אה? אני בדכאון

 

מצד שני, גם לא להיות מפוטר זה לא תענוג גדול בימינו. מומחה להנהלה ופסיכולוגיה חברתית, פרופ' ג'ואל ברוקנר מבית הספר לעסקים של קולומביה, אומר שחברות נוטות להתייחס למפוטרים כאל הנפגעים היחידים מהפיטורים, מה שפשוט לא נכון.

עובדים שנשארים מאחור מברכים על מזלם הטוב – ואז לוקים ב"אשמת השורד", תחושת אשמה הנפוצה בקרב אנשים ששרדו אסונות. עובדים שרואים את חבריהם אורזים בשקט את חפציהם ומסתלקים סובלים גם מחרדה שמא תורם צפוי להגיע, תשישות מעומס היתר שנובע מפיטוריהם של חברים לצוות, ולעיתים קנאה בה – משום שהם לא צריכים עוד לעבוד במקום אומלל כזה.

האם לברך את החבר לעבודה שקודם – או לקלוט שהוא קודם משום שני אחרים פוטרו, ומשום שהיה זול יותר להעסיק אותו? חוקרים מעריכים שפיטורים המוניים במקום עבודה עשויים לפגוע ביצירתיותם של העובדים הנותרים עד כשנה לאחר הפיטורים, במיוחד אם הפיטורים נעשו באופן בלתי ראוי.

דרכונים חכמים? פחחחח

 

למרות צווחות אימה של ארגוני שמירת הפרטיות, אישרה הממשלה בשנה שעברה הקמת מאגר מידע שישמור את טביעות האצבעות של האזרחים ויכניס כרטיסים ביומטריים לדרכונים שלנו, שיישענו על מאגר המידע הזה. על גורלם של מאגרי מידע חסינים-מפריצה-לכאורה כבר דווח בהרחבה. מה על הדרכונים עצמם?

עכשיו מראה האקר אמריקאי, כריס פאג'ט, כמה קל לעבוד על כרטיסים חכמים. באמצעות ציוד בשווי 250 דולרים, שנקנה ברובו באיביי, ובאמצעות תוכנה שכתב בעצמו, הוא משייט ברכבו בסן פרנסיסקו, המחשב שלו "מחפש" שוב ושוב אחר תעודות חכמות – שבנויות להגיב לחיפושים כאלה – והוא מצליח לשלוף את המספרים היחודיים של דרכונים חכמים של שני אנשים, שכלל אינם מודעים לכך. יש וידיאו.

המתקן של פאג'ט עובד רק במרחק של 30 רגל (כעשרה מטרים), בינתיים – אפשר להרחיב את הטווח שלו לקילומטרים במעט מאמץ – ובניגוד לחרון ון בק מהולנד, הוא לא מזייף תעודות בכוחות עצמו. אבל הוא יכול, במאמץ שולי, להצליב את המידע של התעודות החכמות עם מידע מכרטיסי אשראי, ומכאן הדרך לגיהנום אבטחה קצרה מאד.

קצרצרים

מדענים התרגשו מאד כשהצליחו לשבט, באמצעות DNA, עז הרים ספרדית מזן שנכחד לפני מספר עשורים. למרבה הצער – או השמחה, תלוי באיזה צד של ויכוח השיבוט הגדול אתם עומדים – הפלא הגדול (או התועבה שאל לו לאדם לשלוח ידו אליה) מתה תוך שבע דקות בלבד, בשל בעיות לא צפויות בריאותיה. המדענים חזרו למערה התת-קרקעית שלהם והבטיחו, בין צחוק שטני לברקים ורעמים, לנסות שוב.

אמזון ממשיכה לעצבן את האנליסטים, שרוצים להבין האם יש עתיד לקוראי ספרים אלקטרוניים: גם ברבעון האחרון והמאד מוצלח שלה, הקפידה החברה שלא לתת נתונים מדויקים על מכירות הקינדל והספרים המיועדים לו. אנחנו יודעים שהקינדל אזל, אבל אי אפשר לדעת, עדיין, עד כמה רווחי הוא היה.

האם נוקיה הציבה אולטימטום לממשלת פינלנד, מולדתה? לאחר פרשה של ריגול תעשייתי, רוצה ענקית הסלולר לקרוא את כל המיילים של העובדים, ועיתון פיני טוען בעקשנות שנוקיה הודיעה בנימוס לממשלה שאם היא לא תשנה את חוקי ההגנה על פרטיות עובדים כך שיתאימו יותר לדרישותיה היא עשויה לעבור למדינה שמתחשבת יותר בענקים תעשייתיים מאשר בעובד הקטן. נוקיה הכחישה את המיוחס לה בתוקף רב.

בין העובדים ששלחה מיקרוסופט הביתה בגל הפיטורין הראשון שלה היה גם דן וודמן. למה זה ראוי לציון? כי הטמבל קעקע על בשרו את אחת הסיסמאות של מיקרוסופט: "שנה את העולם, או לך הביתה", והעסק קצת מביך מבחינת יח"צ. וודמן הלך הביתה, אבל מבטיח לשוב.

ואגב עובדים ממורמרים ומפוטרים, עלותה של פריצת מידע ממוצעת הוא 6.6 מיליוני דולרים, על פי מחקר שנערך לאחרונה, ועלותו של כל רישום שנחשף היא כ-200 דולרים. חברות, השקיעו בהגנה על מאגרי המידע. שווה לכן.

תגיות