הכונס הרשמי: "גל פירוקים ופשיטות רגל לפנינו"

המשבר הכלכלי העולמי מכה לא רק במגזר הפיננסי והעסקי, אלא גם באנשים פרטיים שנקלעים לחובות עצומים ואינם מסוגלים לעמוד בהם: ב־2008 נרשם זינוק דרמטי בהיקף הבקשות להכרזה על פשיטת רגל של אנשים פרטיים, ובהיקף צווי פשיטות הרגל שניתנו בעקבותיהם. במקביל נרשמה עלייה מתונה יותר בהיקף הקריסות של חברות ובמתן צווי כינוס לחברות.

לדברי כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), עו"ד שלמה שחר, הנתונים אינם משקפים אפילו את שיא המשבר, שעדיין לפנינו. "לצערי הרב, על פי הנתונים שיש בידינו המצב ב־2009 יהיה הרבה יותר רע ממה שאנחנו רואים היום", אמר שחר.

"אנחנו לא אופטימיים כי ההשתקפות של המשבר בנתונים מגיעה לאחר הגל הגדול", הסביר. "אם לא מזמן היינו במשבר פיננסי ועכשיו אנחנו בשלב המשבר העסקי, זאת אומרת שגל הפירוקים ופשיטות הרגל עדיין לפנינו. אם אלו הנתונים ל־2008, אנחנו מעריכים שב־2009 העלייה תהיה משמעותית פי כמה וכמה".

490 צווי פירוק לחברות

אתמול פרסם אגף כונס הנכסים הרשמי דו"ח לסיכום פעילותו ב־2008, שממנו עולה כי בשנה החולפת נרשמה עלייה חדה, של 40%, במתן צווי פשיטות רגל כנגד אנשים פרטיים.

בסך הכל ניתנו במהלך השנה 1,683 צווי פשיטת רגל, לעומת 1,202 בשנה הקודמת ו־957 צווים ב־2006. צו פשיטת רגל הוא אחד השלבים האחרונים בהליך פשיטת רגל, שבעקבותיו מוטלות הגבלות משמעותיות על החייב - בין היתר איסור שימוש בכרטיס אשראי, איסור פתיחת חשבון בנק ומשיכת צ'קים, וכן איסור על הקמת חברה.

במקביל נרשמה עלייה ניכרת, בהיקף של 23%, בבקשות להכרזה על פשיטת רגל, שאותן מגישים בדרך כלל החייבים עצמם לאחר שנקלעו לחובות, או נושים שמחזיקים בחוב של 70 אלף שקל לפחות הסבורים כי החייב אינו מסוגל להחזיר אותו. ב־2008 הוגשו 3,661 בקשות כאלה, לעומת 2,972 ב־2007 (עלייה של 23%) ובהשוואה ל־2,860 בקשות לפשיטת רגל שהוגשו ב־2006.

"מעגל העוני מתרחב"

מבדיקת "כלכליסט" עולה עוד כי עלייה של 13% נרשמה בהיקף קריסת החברות ב־2008; בסך הכל ניתנו בשנה זו 490 צווי פירוק לחברות, לעומת 435 צווי פירוק שניתנו ב־2007. עם זאת, מספר הבקשות שהוגשו לבתי המשפט לפירוק חברות דווקא ירד מעט ב־2008, ועמד על 694 בקשות לעומת 713 בקשות ב־2007.

עו"ד שלמה שחר | צילום: מיכאל קרמר

"אין ספק שיש כאן מגמה", אמר ל"כלכליסט" הכנ"ר עו"ד שלמה שחר, "הנתון שהייתי מצביע עליו כרלבנטי ביותר הוא העלייה במספר הבקשות לפשיטת רגל, העומד על כמעט 25% יותר מהשנה הקודמת". באשר לעלייה בשיעור של 40% במתן צווי פשיטות רגל אמר שחר: "אמנם חלק מהנתון הזה משקף הצטברות משנים קודמות, שכן סביר שחלק מהבקשות שבהן ניתנו הצווים הוגשו בשנים קודמות, אך הדבר בהחלט משקף את המצב של החייבים, שלא הצליחו להשתפר או להגיע להסדרים ונפלו ברעש גדול".

לדברי עו"ד שחר, העלייה בהיקף הבקשות לפשיטות רגל מקורה בין היתר במעבר מסיבי של חייבים מלשכות ההוצאה לפועל למסלול של פשיטת רגל, במקביל לגל פניות של אנשים שזכאים לסיוע משפטי ופונים לקבלו.

"ישנה מגמה של ראשי ההוצאה לפועל להגיד לחייבים שהם סדרתיים, מוגבלים באמצעים ויש להם תיקים רבים לא להמשיך בהליך ההוצאה לפועל בטרם יבחנו אפשרות לעבור אלינו, למסלול פשיטת רגל", אומר שחר. "כל אלו שלא באו אלינו בעבר באים עכשיו. אני לא אומר את זה בטרוניה אלא כעובדה בשטח, מעגל העוני מתרחב ואנשים שידם אינה משגת מגיעים אלינו".

הגנה ופטור מחובות

הליך של פשיטת רגל יכול לאפיין אך ורק אדם פרטי שנקלע לחובות, ולעתים מדובר בבעלי עסקים שנתנו הלוואות גדולות או חתמו על ערבויות והסתבכו במקביל לקריסת העסק. חברה קורסת, לעומת זאת, פונה להליכי פירוק ולא לפשיטת רגל.

מבחינת החייבים יש כמובן חסרונות בהכרזה על פשיטת רגל, אך ככל שהחוב גבוה יותר וסיכויי החייב לשלם אותו קטנים יותר - גוברים היתרונות על החסרונות. היתרון הראשוני בפנייה להליך של פשיטת רגל טמון במתן מעין צו להקפאת הליכים, המגן על חייב מתביעות והליכים משפטיים לכל אורך התקופה שבה נמשך ההליך. מנגד, מוטל על החייב צו תשלומים חודשי קבוע, בדרך כלל כזה שהוא מסוגל לעמוד בו, והכספים מועברים לטובת הנושים.

השלב שאליו נושאים את עיניהם החייבים בפשיטת רגל הוא האחרון בתהליך: בקשת הפטר מחובות. החייבים מקבלים מבית המשפט פטור חלקי או מלא מחובותיהם, בכפוף להחזר סכום מסוים בהסדר תשלומים שיכול להתפרס על פני שנים. אחד התנאים לקבלת הפטר הוא מתן צו המכריז על החייב באופן רשמי כפושט רגל, מה שמטיל עליו מגבלות חמורות, אך כל המגבלות הללו מבוטלות אם החייב מצליח לקבל הפטר.

הנפגעים העיקריים הם הנושים, שבדרך כלל מקבלים רק חלק קטן מהחוב כלפיהם, אך פעמים קרובות עדיף להם להסכים למתן ההפטר, שיביא לכך שיקבלו החזר מסוים.

אפשר לבטל פשיטת רגל

"ההפטר מתיר לחייבים לשוב ולעשות עסקים", מסביר שחר. "אם בהוצאה לפועל ההליכים נגדם נמשכים ללא קץ ורודפים אותם, הרי שאצלנו, מרגע שעושים בדיקה ומוודאים כי החייב פעל בתום לב ולא מסתיר שום דבר — העניין נגמר והוא יכול לקבל הפטר. אני חושב שזה חשוב למשק, לא כל אחד צריך לשלם עד סוף הימים רק כי כשל בניהול עסקיו, אם לא רימה.

"מצד שני", מוסיף שחר, "בגלל כל אותם אנשים שמנסים לנצל את הליכי פשיטת הרגל כדי לברוח ולחמוק

מהנושים, הגברנו את המגמה של ביטול הליכי פשיטת רגל. בשנה החולפת הגשנו 500 בקשות לביטול הליכים נגד חייבים, וזה מספר שהולך וגדל עם השנים. היינו רוצים להגביר את כלי ההתרעה נגד חייבים - אם חייב מסתיר מידע, עושה עסקים או ממשיך לחיות חיים טובים אפשר להעמיד אותו לדין פלילי. גיבשנו כמה תיקים כאלה, רק שלנו אין סמכות לעשות זאת. העברנו אותם למשטרה ואנחנו ממתינים לתוצאות".

מהבימה ועד חפציבה

בסך הכל מטופלים במשרדי הכנ"ר 14,417 תיקים פעילים שעניינם פשיטת רגל ו־4,778 תיקים פעילים שעניינם הליכי פירוק של חברות. בחודשים האחרונים פעל הכנ"ר לתגבר את האגף כדי להתמודד עם גל הפירוקים ופשיטות הרגל הצפוי בעתיד, לאחר תקופה ארוכה שבה התקשו נציגי הכנ"ר להתמודד עם העומס המוטל עליהם. כך הוקם, בין היתר, מאגר למינוי עורכי דין כמנהלים מיוחדים לחייבים בתיקי פשיטות רגל, כחלק ממהלך של הכנ"ר להפריט את פעולתו ולהעבירה לעורכי דין ורואי חשבון חיצוניים.

התיקים המרכזיים המטופלים כיום אצל הכנ"ר הם תיק הבימה, שנפתח ב־1995; קריסת הבנק למסחר מ־2002; קריסת חפציבה מ־2007; והמשך הטיפול בתיק הקריסה של בנק צפון אמריקה ב־1987.