התעשייה הקיבוצית נפגעה מהמשבר יותר משאר התעשייה

בשבועות האחרונים נוצר רושם שלפיו התעשייה הקיבוצית מגיבה באופן קשה יותר למשבר הפיננסי לעומת שאר התעשייה הישראלית. סקירה רב שנתית של איגוד התעשייה הקיבוצית שהגיעה לידי "כלכליסט" מעניקה לכך כעת גם גיבוי מספרי.

מנתוני האיגוד עולה כי יצוא התעשייה הקיבוצית מפגר בהרבה (באחוזים) מהיצוא של התעשייה הישראלית. מדובר בשינוי לעומת השנים הקודמות, שבהן הציגה התעשייה הקיבוצית צמיחה גדולה יותר מזו של התעשייה כולה או לפחות שוויון.

היקף היצוא של 300 מפעלי התעשייה הקיבוצית גדל בשנת 2008 ב־10.3% בלבד ל־3.3 מיליארד דולר, לעומת עלייה חדה בהרבה ביצוא של התעשייה הישראלית כולה - 17% ל־40 מיליארד דולר.

בניכוי נתוני היצוא של תעשיית ההייטק - הפער בין התעשייה הקיבוצית לתעשייה כולה גדול בהרבה. היקף היצוא של מפעלים תעשייתיים, ללא קיבוצים וללא הייטק, עמד על 29 מיליארד שקל ב־2008, עלייה של לא פחות מ־24.8%.

מאפיין נוסף שבו נבדלת התעשייה הקיבוצית מהתעשיה הישראלית כולה הוא שוקי היעד. בתעשייה הקיבוצית שוק היעד העיקרי הוא השוק האירופי - 39% עם ירידה קלה בתקופה האחרונה לטובת עליית הנתח הצפון אמריקאי - 32%.

בתעשייה בכללותה נרשמת מגמה הפוכה של התכווצות השוק האמריקאי מ־31% ל־28% בשנת 2008 במקביל לעלייה בנתח האירופי - מ־33% ל־35% בסיכום השנה.

שלושת הענפים הגדולים בתעשייה הקיבוצית - פלסטיקה, מתכת ומכונות וענף המזון - הם גם ענפי היצוא העיקריים, ומהווים יחדיו 78.2% מהיצוא. בשנת 2008 הסתכם יצוא ענף הפלסטיקה הקיבוצי ב־1.86 מיליארד דולר – עלייה של 19%. עם זאת, יצוא המזון רשם ירידה של 10% במונחים שנתיים. עיקר הנסיגה נרשמה ברבעון האחרון של השנה, 42%, ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

גם ביצוא ענף זה נרשמו פערים ביחס לתעשייה כולה, שם נרשם דווקא גידול של 3.3%. יצוא המתכת, הענף השלישי בגודלו, התכווץ ב־5%.

איגוד התעשייה הקיבוצית קרא אתמול לממשלה להגדיל באופן מיידי את קרנות ההון החוזר בערבות מלאה של הממשלה, להגדיל את תקציב מרכז ההשקעות לסכום של לפחות 1.5 מיליארד שקל כדי ליצור מקומות עבודה חדשים, ולהפעיל מייד את התוכנית למניעת פיטורים.

לדבריהם, השהיית הצעדים עד לכינון ממשלה חדשה לאחר הבחירות עלולה להיות מאוחרת והרת אסון לתעשייה ולמשק כולו.