זוהר גושן: "נקבע אמות מידה מינימליות להנפקות אג"ח"

"צריך לעשות שינוי תפיסתי בשוק אגרות החוב – השינוי צריך להיות מהסתכלות על שוק זה כשוק ניירות ערך לשוק אשראי . לדעתי נצטרך לתפור רגולציה לשוק הזה כשוק אשראי חוץ בנקאי ולא כשוק ני"ע", כך אמר פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ני"ע במסיבת עיתונאים שקיים הבוקר (יום ג') לסיכום שנה לכניסתו לתפקיד, סיכום שנת 2008 והצגת יעדי הרשות לשנת 2009.

לדברי גושן, רשות ני"ע העבירה את הפוקוס מהסתכלות מנקודת מבטו של מחזיק המניה לנקודת המבט של מחזיק האג"ח. הקו המנחה את רשות ני"ע היום הוא כי בקיומו של גילוי נאות, האמון במערכת ישמר. לדברי גושן "הציבור יכול להבין שבעסקים יש הפסדים אבל קשה לו לקבל הפתעות. הפתעות גורמות לו לאבד אמון. במשבר הזה יש לרשות "מטרת על" והיא מניעת הפתעות. שהציבור לא יאבד את האמון בשוק ההון, בבנקאות ובביטוח. המשימה מספר אחת של רשות ני"ע לשמור את האמון של המשקיעים במערכת. יהיה יותר קל לטפל בבעיות כשיש אמון בין הצדדים".

לשם מניעת הפתעות, אחד ההחלטות שקיבלה רשות ני"ע במהלך 2008, לדרוש מכל החברות שהנפיקו אג"ח, לפרסם דיווחים מפורטים על תזרימי המזומנים שלהן לשנתיים הקרובות בהתקיים סימני אזוהרה שנקבעו. כמו כן, יזמה את מנגנון קציני האשראי, אשר לאחרונה יצא לדרך, המיועד לסייע לחברות אג"ח בקשיים להגיע להסדר עם מחזיקי האג"ח.

בנוסף, עושה הרשות מאמץ לעבות את המימשל התאגידי בחברות שהנפיקו אג"ח בלבד, כך שהתנהלותן תיהיה דומה יותר לחברות שהנפיקו מניות. חלק מהחברות גייסו הון באמצעות הנפקת אג"ח אולם הן השקיעו את ההון שגויס כהון עצמי בפרויקטים במזרח אירופה. למעשה הן כאילו, מבחינתם, הנפיקו מניות. "מבחינתנו במקרה כזה צריך לחייב חברות אלו לאמץ ממשל תאגידי כמו של חברה שהנפיקה מניות" אמר גושן. הכוונה היא בכל הנוגע לאישור עסקאות בעלי עניין, מינוי חברי דירקטוריון ועוד שחברות שהנפיקו אג"ח יתנהלו בסטנדרטים הגבוהים ביותר.

בנוסף אמר גושן "השנה אנו נבחן את האפשרות לקבוע אמות מידה מינימליות להנפקות אג"ח". לדברי גושן, רשות ני"ע פועלת במסגרת של חקיקה חדשה שתעניק לה סמכות לפקח לא רק על נושא הגילוי אלא גם על איכות אגרות החוב המונפקות. כמו למשל ממשל תאגידי שהחברה תהיה חייבת לאמץ. התניות על חלוקת דיבידנדים. התניות מסוימות שחריגה מהן תאפשר דרישה לפרעון מיידי ועוד.

בהתייחסו להסדרי חוב עם בעלי אג"ח שנעשים היום, אמר גושן: "לחלק מהחברות אין זכות קיום והן צריכות לפשוט את הרגל, אבל מנגנונים שבהם רק בעלי האג"ח מוותרים לא נראים בעיניי ראויים. צריכה להיעשות פעולה משותפת שתיקח את כולם לוויתורים".

בהתייחס למשקיעים המתוחכמים, לגביהם התפישה עד היום היתה שהם אינם זקוקים לרגולציה של הרשות מאחר והם מתוחכמים מספיק על מנת לבחון את טיב המוצרים המוצעים להם בעצמם. אלא שגושן הציג נתונים לפיהם דווקא 90% ממכשירי הסאב פריים נמכרו למשקיעים המתוחכמים ועל כן הצהיר כי בכוונת הרשות להגביר את הרגולציה גם על המכשירים המתוחכמים.

תחום נוסף שבכוונת הרשות לפקח החל מהשנה הקרובה יהיה פעילותן של חברות הדירוג. הפעילות תוסדר בחוק ייעודי שבו יקבעו אמות מידה מינימאליות לפעילות חברת הדירוג, אמר גושן. הרשות לא מתכוונת להתערב במתודלוגית הדירוג, אולם בכוונתה להבטיח באמצעות ההסדרה את עיקרון עצמאות עבודת חברות הדירוג, והעדר ניגוד עניינם בפעילותן, במטרה להפוך את הדירוגים לאמינים, איכותיים, שוויוניים ובלתי תלויים. החוק החדש יתמודד עם בעיית ניגודי העניינים, יחייב את החברות לפרסם את מודל הדירוג (כדי שמשקיעים יוכלו להעריך נכונה את משמעות הדירוג, מגבלותיו ואמינותו) ויטיל עליהן חובות אמון. כמו כן, ייקבעו בחוק החדש סמכויות פיקוח ואכיפה על פעילותן של חברות הדירוג, כולל סנקציות אזרחיות ופליליות בגין הפרתו.

בהתייחס לתחום הערכות השווי המוצמדות לדוחות הכספיים של חברות אמר גושן כי "הנושא מאד מעסיקה אותנו. אנחנו עושים פעילות מאד מאומצת אולם הסדרת תחום הערכות השווי הוא לא דבר פשוט - אנחנו רואים אנשים עם תארים מאד מתקדמים שנותנים חוו"ד תמוהות".

לדברי גושן הרשות מגבירה את הפיקוח על תאגידים אולם רשות ני"ע לא יכולה לבצע בדיקה מלאה על 800 החברות הקיימות בשוק. כאשר מדי שנה יש 60 אלף דיווחים מיידים בשנה ובכל דיווח יכולה להסתתר הפתעה.

פרופ' גושן הודיע, כי תמשיך הרשות לפעול לקידומה של רפורמת האכיפה שעליה הודיע עם כניסתו לתפקיד. רפורמה זו כוללת את הקמתו של בית משפט כלכלי ואת פרויקט האכיפה המשלימה. בית המשפט הכלכלי יפעל במסגרת בית המשפט המחוזי בתל אביב והשופטים שיכהנו בו יתמחו בשפיטה כלכלית ולא יטפלו בשום תחום אחר. "המטרה היא לשדרג את יעילות הטיפול של המערכת המשפטית בתיקי ניירות ערך ולקצר את הליכי השפיטה", אמר גושן, "הקמת בית משפט מתמחה היא צעד בלתי נמנע בכדי להבטיח את המשך תפקודו התקין של שוק ההון בישראל. תוך שבועות ספורים יצא תזכיר חוק בנושא ואני מקווה שברגע שתהיה כנסת חדשה נוכל להעביר את החוק".

פרויקט תשתית נוסף שתקדם הרשות גם השנה הוא האכיפה המשלימה. לכשתושלם רפורמה זו תוכל הרשות להחליט, לפי קריטריונים מחייבים, באלו הפרות חוק יש לטפל במסלול רגיל של חקירה פלילית ( אכיפה שהיא מרתיעה ביותר, אך גם מורכבת וקשה לביצוע) או למסלול אזרחי (אכיפה מהירה ומורכבת פחות). במסגרת המסלול האזרחי ניתן יהיה, למשל, להטיל על מבצע ההפרה קנס כבד או להשית עליו סנקציה הפוגעת בעיסוקו בניהול כספי אחרים.

"אנחנו מצויים עתה בפתחו של אחד המשברים הקשים ביותר בשנים האחרונות", סיכם פרופ' גושן, "דווקא בעידן זה יש חשיבות עצומה ליישומו של עקרון השקיפות בשוק הפיננסי ואנו פועלים לשם כך ללא לאות".