אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם התוכנית שאושרה השבוע תציל את הארגונים החברתיים מהמשבר?

האם התוכנית שאושרה השבוע תציל את הארגונים החברתיים מהמשבר?

ארגוני המגזר השלישי מאוכזבים מהתוכנית שמגדילה את ההטבות שניתנות להם ולתורמיהם. לכאורה מדובר בהטבות של מיליוני שקלים, אך בפועל מדובר בכיבוי שריפות שוליות, הם אומרים

04.02.2009, 08:22 | מיקי פלד

לאנשי ארגוני המגזר השלישי אין מילים טובות לומר על סל ההטבות שהציגו שלשום משרד ראש הממשלה ושר האוצר. על פניו, אומרים בארגונים ללא כוונת רווח, מדובר בהטבות משמעותיות בעלות של מיליונים רבים של שקלים. אך למעשה מדובר במקרה הטוב בכיבוי שריפות, ובמקרה הפחות טוב בהיטפלות לבעיות השוליות ולא לעיקר. הארגונים הגישו תוכנית משלהם בעלות של כמיליארד שקל מתקציב המדינה, אך גם הם ידעו שהסיכוי שלה לעבור לאור המשבר הוא קטן. עם זאת, הם אומרים שציפו ליחס שוויוני, כמו זה שניתן למגזר העסקי עם קרנות ההלוואה והמימון מהמדינה - והתאכזבו.

סיוע בעקבות המשבר: חבילת הטבות לארגונים החברתיים בפגישה בין ראש הממשלה ושר האוצר עם נציגי המגזר השלישי הוחלט על חבילת סיוע, שתכלול הקמת מרכז בהשקעה של 6 מיליון שקל מיקי פלד, 2 תגובותלכתבה המלאה
חיסכון קטן למעט ארגונים

אך מה בכל זאת עומד מאחורי התוכנית וכיצד היא עתידה להשפיע? אחת ההחלטות המשמעותיות היא העלאת תקרת מס השכר שמשלמים הארגונים. מס השכר הוא מס ייחודי למגזר, העומד על כ־7.5% מהשכר המצטבר השנתי, כולל מסי מעביד, של כלל העובדים. התקרה הועלתה מ־80 אלף שקל כיום ל־160 אלף שקל.

על פניו, נראה כי מדובר בחיסכון משמעותי, אך בפועל מדובר בחיסכון של כ־6,000 שקל בממוצע בשנה למספר מועט של ארגונים. זאת משום שעלות של שני עובדים בשכר ממוצע של כ־7,000 שקל בחודש מגיעה לכ־200 אלף שקל, ולכן החיסכון יהיה על 80 אלף שקל בלבד (ההפרש בין התקרה הישנה לחדשה), כלומר 7.5% מתוך 80 אלף שקל. בארגונים קיוו שהתקרה תעמוד על כ־400 אלף שקל, ברוח ההצעה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור, מה שהיה יכול להביא לחיסכון של כ־20 אלף שקל בשנה לעמותות רבות יותר. אך בעקבות השחיקה הצפויה בהכנסות המדינה ממסים ב־2009 הוחלט באוצר להעמיד את התקרה על כ־160 אלף שקל.

החלטה אחרת, שעשויה להיות משמעותית הרבה יותר, היא בחינת הורדת המס על הוצאות עודפות. מדובר בהוצאות כגון אוכל למתנדבים, שהמס עליה עומד כיום על 90%. לפני כמה שנים הורד המס הזה על המגזר העסקי לכ־45%, אך במגזר השלישי ממשיכים לשלם אותו במלואו. בתוך כשבוע אמור האוצר להחזיר תשובה על אופן הורדת המס, אם בכלל.

להחלטה שלישית עתידה להיות השפעה מהותית רק כאשר המשק בישראל ובעולם יחזור לפסים של צמיחה. מדובר בהעלאת תקרת התרומה המקנה זיכוי במס לתורם - מ־4 מיליון שקל בשנה ל־7.5 מיליון שקל. כלומר, מי שעד היום תרם 6 מיליון שקל קיבל זיכוי במס על 4 מיליון שקל, ועל 2 מיליון השקלים הנותרים שילם מס כחוק. בשעת מיתון, אומרים בעמותות השונות, להחלטת ממשלה כזו יש משמעות הצהרתית חשובה, שכן התורמים הגדולים בארץ ובעולם רוצים לראות שישנה נכונות של הממשלה להפגין את העניין שלה בפילנתרופיה. "זה איתות לתורמים גדולים: בואו לתרום, והמדינה מכירה בחשיבות התרומה", אומר ערן קליין מארגון שתי"ל.

מעודדים תרומות משכירים

כדי לעודד גם תורמים קטנים יותר, שישלימו את החסר בתרומות של הפילנתרופים הגדולים, הודיעה לשכת ראש הממשלה כי רצפת הזיכוי במס תונמך מ־400 שקל בשנה ל־300 שקל. נוסף על כך, נבחנת האפשרות שלפיה יוכלו עובדים בארגונים גדולים, כולל בשירות המדינה, לקבל זיכוי מס דרך תלוש השכר על תרומותיהם. הרעיון מאחורי החלק השני של ההחלטה הוא שאנשים שתורמים סכומים קטנים לא ירוצו לבקש זיכוי במס רק כי הרצפה הונמכה, ולכן תהיה להחלטה השפעה שולית. עם זאת, כאשר הזיכוי במס יינתן מתלוש המשכורת, בלי שהעובד יצטרך להגיע אל משרדי פקיד השומה ולמלא טפסים, יותר עובדים יהיו מעוניינים לתרום.

במסגרת חבילת הסיוע הוחלט גם כי יוקם "מרכז טיפוח יזמות חברתי" לסיוע חירום לארגונים החברתיים בעלות של כ־6 מיליון שקל. מדובר בסכום חד־פעמי שאת מחציתו ייתן משרד ראש הממשלה, והחצי האחר ככל הנראה יתקבל מקרנות שפועלות בישראל.

החלטה נוספת אינה גורמת להתלהבות יתרה בקרב הארגונים. לפי ההחלטה תוקם ועדה שתפעל להסרת חסמים ביורוקרטיים ולקביעת מנגנוני תיאום, שתורכב מנציגי הצדדים ובראשותה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. ועדה להסרת חסמים זה דבר טוב, אומרים במגזר, אך החסמים ידועים ללא קשר למשבר. ראשית, הם אומרים, צריך לראות שהוועדה בכלל תקום ותשפיע. מחקר של ד"ר ניסן לימור, מהמרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן־גוריון, מראה כי ישנם חסמים רבים בדרכו של המגזר למיצוי יכולותיו. אמנם אחד מהם הוא היעדר רגולציה של המדינה שתקבע סדרי עדיפיויות לפעילות - אך ישנם גם היעדר מימון מסודר, חוסר במידע ושקיפות ועוד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות