הלחץ של החתמים הצליח: הוגמשו התקנות לצמצום ניגודי עניינים בשוק ההון

לאחר עיכוב ממושך ומאבק עיקש של גופי החיתום של כלל ומגדל, אישרה היום ועדת הכספים את תקנות המפקח על שוק ההון לצמצום ניגודי העניינים בשוק ההון. על פי הפשרה שהושגה בין הצדדים, הגופים המוסדיים יוכלו לרכוש עד 15% בלבד מהנפקות שבהן חברת החיתום נמצאת בשליטתם. תקנה זו תהיה תקפה למשך שנתיים, ולאחר מכן הרף ירד ל-10%. במקביל, בתחום הברוקראז', על פי התקנות שאושרו, החל מחודש ינואר 2010, ייאסרו כליל ניגודי העניינים בתחום, כלומר שחברות ברוקראז' של גופים מוסדיים לא יוכלו לבצע את פעילות הברוקראז' של הגוף המוסדי השולט בהם.

בפתח הישיבה אמר פרופ' ברוורמן כי "למרות שאנחנו מעוניינים למנוע את ניגודי העניינים ולהגן על ציבור החוסכים, נותרה שאלה אחת פתוחה. האם הגבלה על הגופים הגדולים תוביל לאיכות נמוכה יותר של החיתום. לכן, לאחר שבוע של ישיבות ופגישות עם כל הגופים הנוגעים לעניין, הצעתי פשרה לפיה נציב את הרף על 15% במקום 10%, למשך השנתיים הקרובות. בתקופה זו נוכל לבדוק מה קורה בשוק החיתום והאם הטענה לגבי הפגיעה באיכות החיתום אכן נכונה. בשנה השלישית הרף יירד ל-10%".

עו"ד דוד חודק, המייצג את גופי החיתום של כלל, מגדל ואקסלנס, שעלולים להיפגע מהתקנות, הציג את התנגדותם. ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) אמרה לו כי ההצעה שמונחת על השולחן היא הטובה ביותר מבחינת הגופים שהוא מייצג, וכי היא במקומו הייתה חוטפת את ההצעה בשתי ידיים.

לדברי עו"ד חודק, "הבסיס העובדתי של ההחלטה הזו לא עבר עיבודים מספיקים. אנחנו מייצגים שני שלישים משוק החיתום ו-40% מהכסף המוסדי בישראל. מעל שליש מההנפקות הציבוריות לא הייתה השתתפות של הגופים המוסדיים הקשורים לחתם. שנית, בממוצע משוקלל, הגופים המוסדיים הקשורים לחתמים רכשו 4-5% מההנפקות הקשורות לגופים המוסדיים. קיימים כיום מנגנוני פיקוח למניעת ניגודי עניינים. מה שעלול לקרות הוא שחברות החיתום תצאנה מהגופים הגדולים. זו תהיה קטסטרופה. אין גופים גדולים שמחכים בתור בשביל לקלוט את החברות הללו. מי שיפגע הם החוסכים".

מנגד, מנכ"ל לידר שוקי הון, דני ברק, אמר כי מדובר בניסיון להלך אימים על הוועדה. לדבריו, גם אם חברות החיתום יצאו מכמה בתי השקעות, גופי החיתום המובילים שיישארו בשוק יהיו הבנקים, ואין סכנה לפגיעה באיכות החיתום.

המפקח על שוק ההון, ידין ענתבי, הגיב לטענות הגופים המוסדיים ואמר כי "שמענו את הטיעונים הללו עשרות פעמים בעבר. אם מסתכלים על השנים האחרונות, כל החלטה שהוועדה קיבלה שיפרה את המצב ולא סגרה אף עסק בישראל".

שוני אלבק, היועמ"ש לרשות לניירות ערך, אמר בדיון כי "החתמים הם גורם מרכזי ביותר בשוק ההון, והם שומר הסף מהמעלה הראשונה ויש לנו אינטרס שהם יהיו גורמים רציניים שיכולים לקחת אחריות. לכן ההמלצה שלנו היא לא לדרוש הוצאה מוחלטת של גופי החיתום מהגופים המוסדיים הגדולים. לעומת זאת, המפקח על שוק ההון מסתכל על הדברים מנקודת המבט של הגופים המוסדיים שלא תמיד רואה את הכל. עם זאת, הצעת הפשרה נראית סבירה לחלוטין לאור האינטרסים המתנגשים".

בשל סכומי הכסף האדירים שמגלגל שוק החיתום בשנים טובות, הגופים הגדולים שהתקנות ישפיעו עליהם באופן ישיר נעזרו בסוללה של לוביסטים בניסיון להדוף את התקנות, או לייצר פשרה חדשה, כפי שקרה לבסוף. כלל ביטוח רכשה את שירותי הלובינג של אורנה בכור, חברת החיתוםIBI נעזרה בשירותי הלובינג של גורן-עמיר. מנגד, לידר שוקי הון, שהיו מעוניינים להעביר את התקנות כלשונן, נעזרו בלוביסטית רות פרמינגר ובשירותי הייעוץ של הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום. את בנק הפועלים, שצפוי ליהנות מגידול בפעילות בתחום הברוקראז', מייצג משרד הלובינג פוליסי.