אריאב: "המדינה גבתה בינואר 16% פחות מסים ממה שגבתה בשנה שעברה"

"הפעלנו אמצעים חסרי-תקדים על-מנת לצמצם את השפעת המיתון העולמי על המשק הישראלי". כך אמר היום (ד') מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, בפאנל בנושא הצמיחה במסגרת כנס הרצליה התשיעי המתקיים במרכז הבינתחומי.

אריאב ציין, כי בינואר גבתה המדינה 16% פחות מסים משנה שעברה, שהסתכמו בכ-14.3 מיליארד שקל בלבד.

לגבי שוק ההון אמר אריאב, כי בתקופת משבר, הריכוזיות של המערכת הבנקאית מהווה יתרון, כי השיקול של הנהלות הבנקים נוגע לכלל המשק ולא רק לראייה הצרה של הבנק. לכן, מקווה אריאב, זהות האינטרסים בין הבנק למדינה תאפשר הזרמת אשראי לעסקים.

הכלכלן, ד"ר יעקב שיינין, אמר בכנס כי "על בנק ישראל לקבוע רצועה תחתונה לשער החליפין ולשמור עליה". לדבריו, אין שום הבדל בין שמירה על שער ריצפה של השקל מול הדולר, לבין קניית דולרים ב-100 מיליון שקל כל יום, כפי שעשה בנק ישראל עד כה. לדברי שיינין, צעד כזה הוא שיאפשר למדינת ישראל לצאת מהמיתון אליו נקלעה בעקבות המשבר העולמי.

"מ-1990 צמחנו בקצב צמיחה לנפש של 1.6% לשנה. בקצב כזה לעולם לא נדביק את הפער ונישאר במקום ה-23 בתוצר לנפש בקרב מדינות העולם, שם אנחנו תקועים מ-1980", אמר ד"ר שיינין. לדבריו, המשק הישראלי הגיע למצב הזה ממספר סיבות, כאשר שער החליפין היא המרכזית שבהן.

"כאשר היינו בגירעון במאזן התשלומים זה כי היה תיסוף של השקל. כאשר עשינו פיחות - היינו בעודף משמעותי". סיבה נוספת, לדבריו, היא השיעור הקטן יחסית של ההשקעה כחלק מהתוצר, העומדת על 11.5% בלבד, "כאשר ההשקעה בתשתית תחבורתית לדוגמא נמצאת בפיגור אחרי הסטנדרטים של ה-OECD, ביותר מ-70 מיליארד דולר מאז אמצע שנות ה-70", כך לפי ד"ר שיינין.

ח"כ אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכספים, תקף את הפרופסורים לכלכלה שטענו כי השווקים הפיננסיים הם יציבים וטען, כי "מי שאומר זאת לא אומר זאת כפרופסור לכלכלה, אלא כבעל אינטרס". ח"כ ברוורמן הדגיש, כי משכורותיהם של המנכ"לים והדיבידנדים של בעלי החברות הם גדולים מדי. הוא הסכים עם דבריו של ד"ר שיינין וקרא לביטול המע"מ על מזון, על-מנת לעודד את הצריכה בשכבות החלשות.

פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, השתתף אף הוא בדיון ואמר, כי ההרחבה הפיסקאלית המקסימאלית שהמשק הישראלי יכול להרשות לעצמו היא של 1% או של 7 מיליארד שקל, זאת בניגוד לדעתם של אהוד ברק ובנימין נתניהו. כמו כן, הציע פרופ' טרכטנברג לתת החזרי מס למגזר הכולל 300 אלף איש, המרוויחים שכר נמוך מעל סף המס. זאת, לשם הגדלת הצריכה.