צילום: צביקה טישלר
ויצמן שירי: "להתכונן לאחת התקופות הקשות ביותר שידענו"
בעל השליטה בחברת הנדל"ן תשואה 10 מאמין ברגולציה הישראלית, אבל מתריע: "בסוף מרץ החברות יציגו דו"חות קטסטרופליים ויבקשו החזרי מס על המקדמות ששילמו למדינה. שר האוצר לא אומר את האמת משיקולי בחירות"
"הציבור בישראל צריך להכין את עצמו לאחת התקופות הקשות ביותר שידעה המדינה מבחינה כלכלית. עדיין אין ממשלה, אין תקציב, מערכות שלמות מתנהלות מדי חודש על 1/12 של תקציב 2008. נוסף על כך יש נפילה של עשרות אחוזים בגביית המסים, ועוד לא הזכרתי את תקציב הביטחון של מדינת ישראל, שרק ילך ויגדל כתוצאה מהמשימות העומדות בפתח" - כך אומר ויצמן שירי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן תשואה 10, אשר מוכר יותר לציבור בזכות עברו הפוליטי כסגן שר הביטחון וכחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בשנים 2006–1999.
שירי מוסיף כי "מאות חברות כבר נמצאות בקשיים, האבטלה תגדל, ומי שישלם את המחיר יהיו הנזקקים לתקציבי הרווחה. גם מעמד הביניים ייפגע בצורה בלתי רגילה". חבר הכנסת לשעבר מציע לבדוק בסוף השנה אם התגשמו נבואותיו, ומבהיר: "אני לא מתגעגע לפוליטיקה. אם הייתי חוזר, זה רק בשביל לסייע לאהוד ברק".
מה צפוי לנו בשבועות הקרובים?
"לא יהיה מנוס מקיצוץ חד בתקציב המדינה. זה יפגע בחינוך, בתשתיות, בבריאות - בהכל. האווירה החיובית בשוק ההון היא זמנית. המשבר עוד לא הגיע לשיאו, והשיא יגיע בתוך שישה חודשים. לקראת סוף השנה יתחיל שוק ההון לאותת שהכלכלה הישראלית מתחילה לצאת מהמשבר, וכמה חודשים אחר כך זה גם יחלחל לכלכלה הריאלית".
שר האוצר יודע
שירי: "שר האוצר יודע שזה המצב, הוא מכיר את המציאות, אבל לא אומר את האמת לציבור משיקולי בחירות. הוא עסוק בבחירות כדי שהמפלגה שלו תצליח. יש ירידה דרמטית בהכנסות המדינה, אבל התקציב עדיין לא קוצץ בגלל הבחירות".
חבר הכנסת לשעבר ממשיך להתנבא: "בסוף מרץ יציגו החברות דו"חות כספיים קטסטרופליים, ויבקשו החזרי מס על המקדמות ששילמו למדינה. עם הקמת הממשלה החדשה, שר האוצר שייבחר ייצא לציבור ויבשר לו על המצב האמיתי במשק".
אתה צופה קריסה כלכלית, אבל קרנות המנוף (המיועדות לטפל באשראי החוץ־הבנקאי ובהסדרי חובות) יוצאות לדרך, ישנה כוונה לתת ערבות לבנקים, והוכרז על הגדלת ההשקעה בתשתיות.
"מדינת ישראל יוצאת בכותרות על סיוע בהיקף של מיליארדים למגזר העסקי, אבל אני לא רואה מאיפה מביאים את הכסף מבלי להגדיל את הגירעון בשיעור של עד 5% - דבר שכבר הרבה שנים לא היה כאן".
כבר ידענו משברים בעבר.
"נכון, אבל זו הפעם הראשונה שבה כלכלת ישראל מושפעת במידה כל כך חזקה מהכלכלות החיצוניות (ארצות הברית, אירופה והמזרח הרחוק). הפירמות הישראליות השקיעו מאות מיליארדי שקלים מחוץ לגבולות המדינה - וזה תקדים שגורם לחוסר במזומנים. עד שכלכלות אלו לא יעמדו על הרגליים, אי אפשר יהיה לממש השקעות אלו".
אין נקודת אור?
"יש בי אופטימיות גדולה לגבי אמצע שנת 2010 ואילך. הכלכלה הישראלית היא קטנה מאוד ומפוקחת על ידי רגולציה חזקה ביותר. המערכת הבנקאית הישראלית יציבה מאוד, וכלכלת המדינה מבוססת על יצוא של טכנולוגיה ואינטליגנציה בהיקפים של מיליארדי דולרים ובאמצעות חוזים ארוכי טווח. עובדות אלו ישמשו זרז ליציאה מהירה מהמשבר כשהאווירה תשתנה".
על חברת תשואה 10 שבשליטתו אמר שירי לפני כשבועיים כי "אין לה שום בעיה תזרימית, נקודה. שווי הנכס שלה בבאר שבע יכול לכסות את כל החוב הבנקאי שיש לה גם בישראל וגם ברומניה. להערכתי, אפשר לשעבד נכסים בישראל כך שנוכל לעבור את 2009 ו־2010 גם בלא מימושים".
הגב הכלכלי גדל
ראינו בנקים איתנים מתמוטטים מעבר לים. כמי שחוזה קריסה כלכלית בישראל, אתה מעריך שזה יכול לקרות גם כאן?
"אין שום סיכוי. כמי שמכיר את המערכת הבנקאית ומערכות הפיקוח - מתוקף העובדה ששימשתי יו"ר ועדת המשנה לבנקאות בוועדת הכספים של הכנסת - אני יודע שרמת האנשים בענף הבנקאות בישראל היא מהגבוהות בעולם.
הדרישה ליחס הלימות ההון (היקף הנכסים של הבנקים שאותם הם נתנו בתור אשראי לעומת ההון העצמי שברשותם - ס"א) הורחבה מאוד בשנים האחרונות: מ־9% בשנת 2000 ל־12%–13% כיום. זה מעיד על כך שהגב הכלכלי של הבנקים גדל בכ־40%. לכן, להערכתי, המערכת הבנקאית תעבור את המשבר בצורה חלקה מאוד".
למרות הרמה הגבוהה שאתה מייחס למערכת הזו, כבר קרסו פה בנקים.
"בשנת 2000 היה בנק גדול, לא אחד משני הגדולים, שהיה בסכנה קריסה. גם היום, עשר שנים אחרי, אף אחד אינו יודע באיזה בנק מדובר. התנהלו דיונים בוועדות המשנה לבנקאות ודבר לא דלף לתקשורת ולציבור. כל המעורבים בדיונים ידעו לנהוג באחריות. כתוצאה מהמשבר הזה, ומשבר הבנקים בשנות השמונים, מערכת הפיקוח על הבנקים נוהגת באחריות רבה, וזה העוגן של הכלכלה הישראלית. כך מתאפשרת פעילות בנקאית של מתן אשראי גם בתקופה קשה - אשראי אשר יסייע לצמיחה המצופה".
שירי מזכיר כי ביוני 2002 המדינה היתה שרויה במשבר קשה ביותר על רקע האינתיפאדה השנייה. "הפיגועים השתוללו במרכזי הערים, ההכנסות ממסים פחתו, היקף התיירות ירד, בנייני המשרדים בתל אביב היו ריקים ובבתי הקפה ישב רק המאבטח. היתה סכנה ממשית למערכת הפיננסית בישראל, והדולר הגיע לשער של 5 שקלים. נוסף על כך היה חשש אמיתי שלא יהיה כסף למשכורות לעובדי המגזר הציבורי. אפילו חיל האוויר התבקש לצמצם את היקף האימונים, כדי להפחית את עלויות הדלק הסילוני".
ויצאנו מזה די מהר, לא?
"מקובל לטעון ששר האוצר אז בנימין נתניהו הוא זה שהציל את המצב, אבל מי שהציל את הכלכלה היא ועדה עוקפת לוועדת הכספים של הכנסת, אשר בראשה עמדתי. הוועדה החליטה בתוך ארבעה ימים של דיונים מרתוניים על הקיצוץ השביעי בתקציב המדינה, בהיקף של 13 מיליארד שקל.
"מאז שאישרו את התוכנית שהצענו, הכלכלה עלתה על דרך המלך. הדולר צלל לשער של 3.2 שקלים, וזה רק מוכיח שכאשר יש משבר קשה, הפוליטיקאים ומערכת הבנקאות יודעים לקבל החלטות קשות - הנוגדות את האינטרס הפוליטי. המצב שעומד לפנינו מזכיר את המצב אז, רק הפעם בלי הטרור".
אף שהוא מצהיר כי הוא אינו מתגעגע לפוליטיקה, בזמן הראיון שהתקיים עמו בבית קפה תל אביבי, התקשה שירי שלא להתערב בשיחות הפוליטיות של יושבי השולחנות הסמוכים. בסופו של דבר הוא הצליח לשכנע שניים לשנות את הצבעתם. "מספיק ש־100 אלף איש יצביעו אחרת, והמפה הפוליטית תשתנה בבחירות הקרובות", סיכם.
2 תגובות לכתיבת תגובה