אושרו קידוחי ניסיון להפקה של נפט מפצלי שמן

כריית פצלי שמן כרוכה בחימום חומר אורגני מוצק שנמצא בסלעים, עד שהוא מתפרק ומשחרר פחמימנים שניתן ללכוד ולהפיק מהם נפט גולמי. בישראל אותרו עד היום באמצעות קידוחים יותר מ- 30 מקומות שבהם כמויות גדולות של פצלי שמן, העיקריים בהם נמצאים בנגב הצפון-מזרחי ובשפלה.

בבקשה שהגישה החברה לצורך קבלת אישור לקידוחים נכתב: "ניצול כלכלי של נפט מפצלי שמן נעשה עד כה במידה מצומצמת במספר מדינות בעולם, כאשר רק באסטוניה ההפקה היא בקנה מידה מסחרי נרחב. בישראל קיימים מרבצים גדולים של פצלי שמן המשתרעים ממרכז הנגב ועד אזור הכנרת. הערכות מצביעות על כמות נפט היכולה לספק את צריכת כל האנרגיה של מדינת ישראל לעשרות ואולי מאות שנים".

לטענת חברת IEI היא הביאה לישראל שיטת הפקה של in situ. בטכנולוגיה זו פצלי השמן מחוממים בתוך קרקע דרך קידוחים לעומק של כעשרים מטר במשך שנתיים, כתוצאה מכך החומר האורגני הופך לנוזל ונשאב כנפט. התהליך מיושם כעת כפיילוט במדינת קולרדו. "בתהליך זה אין ככל הנראה פגיעה סביבתית בלתי הפיכה. אין זיהום אוויר ואין פגיעה בקרקע, שכן לאחר ההפקה השטח מוחזר לקדמותו". כך נטען במסמך של החברה.

תוכנית העבודה של החברה כוללת ארבעה שלבים. בשלב הראשון יתבצע סקר שבו תיבדק איכות פצלי השמן ויקבעו הכמויות שינוצלו וההשפעות הסביבתיות. בשלב השני, שלב הפיילוט, יופק נפט בכמות קטנה באתר שייבחר. בשלב השלישי יערך פיילוט מסחרי. השלב הרביעי הוא הפקה מסחרית. לוח הזמנים לביצוע הפרויקט הוא שנה לביצוע הסקר, כארבע שנים לפיילוט ועד מספר שנים להפקה מסחרית.

גורמים מתחום הסביבה מסרו ל"כלכליסט": "מדובר בבדיקות מוקדמות לפרויקט שמימושו עלול להיות בעל השלכות סביבתיות חמורות ביותר על שטחים פתוחים ומי התהום, ולכן יש לבחון אותו בקפידה ובזהירות רבה".

ממשרד הפנים נמסר: "הועדה המחוזית החליטה כאמור לאשר את חמשת האתרים. הוועדה ציינה בהחלטתה בין היתר כי האישור שניתן הוא אך ורק לשלב הנוכחי של הסקר הגיאולוגי ואינו מהווה אישור לביצוע המשך הליך ההפקה".