אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מי יחליף את אורי גורן כנשיא הבא של בית המשפט המחוזי בתל אביב? צילום: אביגיל עוזי

מי יחליף את אורי גורן כנשיא הבא של בית המשפט המחוזי בתל אביב?

ההזמנות למסיבת הפרישה של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב אורי גורן נשלחו מזמן, אך טרם הוחלט מי מבין שבעת השופטים שהגישו את מועמדותם יחליף אותו: הפליליסטית המובילה, שופטת הפירוקים היעילה, אבירת התביעות הייצוגיות או אולי הנדל"ניסטית הקפדנית. "כלכליסט" מציג את המועמדים

10.02.2009, 10:12 | מארק שון

הימים הקרובים יהיו מכריעים לא רק לעתיד המערכת הפוליטית, שייקבע בבחירות הכלליות הנערכות היום, אלא גם לקביעת זהותו של המחזיק באחד התפקידים הבכירים ביותר במערכת המשפטית בישראל: נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, המרכז אליו כ־60% מכלל התיקים המתנהלים בערכאה זו ברחבי הארץ.

בעוד שלושה שבועות בדיוק יפרוש נשיא המחוזי הנוכחי, השופט אורי גורן, לאחר 11 שנה רצופות כנשיא ו־28 שנה בסך הכל כשופט. גורן אמור היה לפרוש רק בעוד כשבעה חודשים, אך "חוק הקדנציות" שיזם שר המשפטים דניאל פרידמן אילצה אותו לפרוש מוקדם יותר (עם חמישה נשיאים ותיקים נוספים, שפורשים כולם באותו התאריך).

זה כמה חודשים פועלת ועדה מייעצת, שהקימו במשותף פרידמן ונשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, שאמורה להמליץ על מועמד מתאים לנשיא המחוזי בתל אביב. לוועדה, שבראשה שופטת העליון מרים נאור, הגישו עד כה את מועמדותם שבעה שופטים: דבורה ברלינר, ורדה אלשיך, דרורה פלפל, מיכל רובינשטיין, עודד מודריק, אורי שהם וג'ורג' קרא.

אורי גורן, צילום: אביגיל עוזי אורי גורן | צילום: אביגיל עוזי אורי גורן, צילום: אביגיל עוזי

את עבודת הוועדה מלווים יועצים ארגוניים שמטרתם ליצור אחידות בקריטריונים הנבחנים, ובהם: "דמות בעלת יכולת ניהול מוכחת, המשמשת כדוגמה ומופת", ו"משפטן בעל שיעור קומה". "הרצון הוא לבחור נשיא שיידע להוביל שינויים מתוך ראייה מערכתית", אומרים גורמים בכירים במערכת המשפט. לצורך זה שואלת הוועדה את הנשיאים הפוטנציאליים שאלות שאמורות לתת אינדיקציה איזה סוג של מנהלים הם יהיו, לדוגמה האם ישתפו את סגני הנשיאים בניהול בית המשפט. עוד שומעת הוועדה מכל מי שמעוניין להביע את עמדתו, כולל שופטים אחרים ולשכת עורכי הדין.

גורמים במערכת המשפט מעריכים כי אם תתבסס הוועדה בעיקר על הקריטריון של "יכולת ניהול מוכחת", הרי שהמועמדות העיקריות לתפקיד הן ברלינר ואלשיך. אחרים מצביעים גם על סיכוי למינוים של פלפל, מודריק ורובינשטיין. שהם וקרא אינם נחשבים למועמדים ריאליים.

תהא זהותו אשר תהא, הנשיא החדש במחוזי יצטרך להתמודד עם מערכת משפט עמוסה לעייפה, שקורסת תחת הנטל ושחצי ביקורת על התנהלותה מוטלים מכל עבר. תוך ניסיון לייעל את המערכת תועבר בסוף מאי השתלמות שופטים העוסקת באדמיניסטרציה שיפוטית על ידי ד"ר שלמה לוין ומנהל הנהלת בתי המשפט משה גל.

הביקורת המוטחת בולטת במיוחד בשנה האחרונה, כאשר ברקע הולכת ופורחת האחות הקטנה והמוצלחת - מערכת בית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה. עורכי דין העוסקים בליטיגציה מספרים כי כלל ידוע הוא שבאותם מקרים שבהם ישנה בחירה היכן לנהל את התיק, הרי שצד המעוניין לזרז את ההליך ולסיימו מהר יפנה למחוזי בפתח תקווה, ואילו מי שמעוניין למשוך את ההליך ולהופכו למייגע עד בלתי אפשרי מגיש אותו במחוזי בתל אביב.

דבורה ברלינר, צילום: אלכס קולומויסקי דבורה ברלינר | צילום: אלכס קולומויסקי דבורה ברלינר, צילום: אלכס קולומויסקי
המועמדת המובילה - דבורה ברלינר

המועמדת הנחשבת למובילה על ידי בכירים בתוך המערכת עצמה. ברלינר היא שופטת פליליסטית מובהקת, שמשמשת אחראית על התחום הפלילי בבית המשפט, וכיהנה במינוי זמני כשופטת בפועל בבית המשפט העליון. שמה של ברלינר אף עלה כמועמדת לכהונת קבע בבית המשפט העליון, אך נראה שהחליטה כי מינוי כזה אינו סביר בשלב זה, מה גם שספק אם הוועדה למינוי שופטים תוסיף שופט נוסף בעמדת "הכיסא הדתי".

העומס הרב במחוזי בתל אביב נובע בין היתר מהתיקים הפליליים הגדולים שסותמים את המערכת. לכן יש שמעריכים כי דווקא מי שאחראית על המדור הזה בבית המשפט תדע לנתב ולנהל את התיקים באופן יעיל ותביא בכך לשיפור במצב.

ברלינר הוסמכה כעורכת דין ב־1972 לאחר התמחות בבית משפט השלום בפתח תקווה ובפרקליטות מחוז תל אביב. היא המשיכה לעבוד כעורכת דין בפרקליטות המחוז עד 1984, אז מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב. בדצמבר 1991 מונתה לשופטת המחוזי. ביוני 2006 מונתה לכהונה בפועל כשופטת בעליון לתקופה של עשרה חודשים.

תיקים בולטים: ישבה בהרכב שזיכה את הנאשמים בפרשת אורסיס, תוך התערבות חריגה בקביעות עובדתיות של בית משפט השלום; קבעה את שינוי ההלכה בנוגע לשעבוד צף, כאשר כתבה את פסק הדין המנחה ביושבה במינוי זמני בבית המשפט העליון.

השופטת היעילה - ורדה אלשיך

רבות נכתב בעיתונות על "שופטת הפירוקים" ורדה אלשיך, וייתכן שאם הפרמטרים לבחירת הנשיא הבא יהיו יעילות וחריצות, אלשיך תיחשב למתאימה ביותר. אלשיך חולשת ביד רמה על מחלקת הפירוקים בבית המשפט, מנהלת את התיקים והדיונים בצורה מסודרת ויעילה, קובעת הלכות ומתקנת פרצות בחוק, ולצד כל אלה מחנכת את עורכי הדין לדרך ארץ והתנהגות מקצועית באולמה.

ורדה אלשיך, צילום: עמית שעל ורדה אלשיך | צילום: עמית שעל ורדה אלשיך, צילום: עמית שעל

אלשיך משמשת כיו"ר נציגות השופטים והיתה זו שניהלה את המגעים מול לשכת עורכי הדין וראש הלשכה דאז, עו"ד שלמה כהן, סביב הנושא של משוב השופטים. פעמים רבות, כאשר בית המשפט המחוזי בתל אביב נקלע לאיזו מיני־דרמה עקב סכסוך או פרשייה שבהם מעורב שופט זה או אחר, אלשיך היא זו שלוקחת את המושכות לידיים ומחזירה את השקט על כנו.

מנגד, ייתכן כי המשימה העיקרית של אלשיך בעתיד הקרוב - לנהל את כל "תיקי המשבר" - תגזול ממנה את עיקר זמנה, וישאיר מעט מדי זמן לניהול המערכת כולה. במבט מערכתי, ספק אם כדאי למנותה לתפקיד הנשיאה ולהשאיר את הנושא הקריטי של פירוקי החברות לשופטים לא מנוסים, אם כי במקרה של אלשיך לא יהיה זה מפתיע אם בכוונתה להיות גם נשיאה וגם להמשיך ולחלוש על מחלקת הפירוקים.

אלשיך החלה את הקריירה השיפוטית שלה ב־1978, לאחר כשש שנים בתפקיד סגנית פרקליט מחוז תל אביב. ב־1995 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

תיקים בולטים: הבנק למסחר, קלאבמרקט, מוליכי תבל ומילומור.

אבירת הייצוגיים - דרורה פלפל

השופטת השנויה במחלוקת ד"ר דרורה פלפל נודעה מאז כניסת חוק התובענות הייצוגיות לתוקף ב־2006 כאבירת התובעים. בסדרה של החלטות מצאה עצמה פלפל מגנה על "האזרח הקטן" מפני ענקיים כלכליים ורשויות שלטוניות.

השופטת פלפל נודעת כשופטת חזקה, כריזמטית ועקשנית, שהביעה את עמדתה לא פעם מול גופי השלטון השונים. היא גם לא היססה להביע לפני כשנתיים מחאה שקטה אך משמעותית, שבמהלכה סירבה לטפל בתיקים כאשר גילתה ששופטות ותיקות פחות ממנה מונו לתפקיד סגן נשיא. כתוצאה מכך, ותוך כוונה לשמור על "שקט תעשייתי", מונו שבעה סגני נשיאים חדשים, בהם פלפל.

בשנה שעברה נכנסה השופטת למסלול התנגשות מתוקשר היטב מול לשכת עורכי הדין, לאחר שפסלה את עו"ד יצחק חדד מלדון בפניה. צעדה זה בא על רקע בקשתו של חדד לפסול אותה מלשבת בתיק, ותגובתה היתה כי כפי שבעל דין יכול לבקש פסילה של שופט, כך לבית המשפט יש סמכות להחליט שדלתו תהיה סגורה בפני עורך דין מסוים. באפריל אותה שנה קבעה נשיאת העליון ביניש כי החלטתה של פלפל מעוררת קושי והציעה לה לשקול שוב את החלטתה. הלשכה ביקשה בזמנו להצטרף לערעור בעליון כידיד בית המשפט אך לבסוף ביניש החזירה את הדיון למחוזי.

פלפל שימשה בשנות השבעים כמרצה באוניברסיטת תל אביב וב-1974 זכתה במלגה מטעם ממשלת מערב גרמניה

לצורך כתיבת דוקטורט בנושא תום הלב. היא עבדה עד 1984 בפרקליטות מחוז המרכז ולאחר מכן מונתה לכהונת שופטת בבית משפט השלום בתל אביב. ב־1993 מונתה לבית המשפט המחוזי. ב־1994 פירסמה את ספרה "הספורט בראי המשפט".

תיקים בולטים: ברוקרטוב, במהלכו הורתה לאחרונה לגוגל לחשוף פרטי גולשים בשל הפרת זכויות יוצרים; ואישור תביעות ייצוגיות נגד בנק לאומי ובזק.

הנדל"ניסטית הקפדנית - מיכל רובינשטיין

השופטת רובינשטיין עוסקת בעיקר בנושאים הקשורים לנדל"ן ונחשבת לשופטת שצמחה מתוך אגף רישום והסדר מקרקעין, שם שימשה כמפקחת ויועצת משפטית. השופטת הקפדנית, שישבה בראש הוועדה שהובילה את תוכנית גישור־חובה בשלושה בתי משפט בארץ, זוכה למעט סיקור תקשורתי באופן יחסי, אך נחשבת למועמדת חזקה לתפקיד הנשיא. בתקופה שבה בית המשפט זקוק לנשיא שיעסוק בעיקר במינהלה, קרי השלטת סדר וארגון וויסות התיקים, רובינשטיין היא מועמדת טבעית לתפקיד.

רובינשטיין שימשה בתחילת שנות השבעים כיועצת בכירה ליועץ המשפטי לממשלה. בשנים 1976–1987 עבדה באגף רישום והסדר מקרקעין, ובסוף התקופה מונתה לכהונה בבית משפט השלום בתל אביב. ב־1994 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי.

תיקים בולטים: קביעת שכר טרחה למנהלי הגוש הגדול בתל אביב, פרשת אלפרד אקירוב והמיליארדר אפרים שחמון.

מהצבא לתיקים פליליים

עודד מודריק - השופט הפליליסט

עודד מודריק, ששמו עלה כמועמד לבית המשפט העליון, נחשב לשופט ענייני, בעל ידע משפטי רחב, שמחנך דורות של סטודנטים למשפטים (מודריק מלמד דיני ראיות בשלוש מכללות ואוניברסיטאות שונות). הוא אהוד מאוד על המתדיינים, כמו גם על הסטודנטים שלו, בעיקר בזכות מזגו הנוח והחביב. מצד שני, הביקורת כלפיו גורסת כי חביבותו עולה ביוקר למערכת, שכן היא מובילה לאטיות רבה בניהול התיקים ולעתים להיעדרה של יד נוקשה שתמנע סחבת מיותרת. סאגה זכורה במיוחד מאולמו היתה החיכוכים המתמשכים בין מודריק לבין סנגורו של גיא ויסמן, המואשם במעילת מיליונים בבית ההשקעות של חברת הראל, עו"ד ילון הכט. בעוד מודריק המשיך להתריע על סנקציות שיינקטו נגד הכט, בית המשפט העליון פנה למעשים והורה פעם אחר פעם על הארכת מעצרו של ויסמן בשל התנהלות סנגורו.

מודריק שירת בין 1967 ל־1990 בתפקידים משפטיים בצבא, ותפקידו האחרון היה שופט בבית הדין הצבאי לערעורים. ב־1989 קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת תל אביב ושימש עמית מחקר באוניברסיטת שיקגו. בשנת 1991 החל לשמש כיועץ משפטי למשטרת ישראל וב־1993 מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

תיקים בולטים: זאבי־בזק, המעילה של גיא ויסמן, פרשת ישטק, ועידת התביעות וניצולי השואה, תביעת אבי פלקסר נגד עו"ד חנינא ברנדס.

אורי שהם

שהם שירת בפרקליטות הצבאית במגוון תפקידים עד שנת 2001. בין היתר שימש כתובע צבאי ראשי ונשיא בית הדין הצבאי לערעורים באזור יהודה שומרון וחבל עזה. שהם עבר בתחילת שנות השמונים קורס מתקדם לשופטים ופרקליטים בבית הספר למשפטים של צבא ארצות הברית. בספטמבר 2001 מונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

תיקים בולטים: מלך השוק האפור בני רביזדה, פרשת קבוצת פלד־גבעוני.

ג'ורג' קרא

השופט קרא הוא פליליסט נוסף בין המועמדים. קרא שימש כעורך דין פרטי בין 1975 ל־1989, אז מונה כשופט בבית משפט השלום בתל אביב. במאי 2000 מונה לשופט במחוזי של תל אביב.

 

תיקים בולטים: פרשת שוחד של בכירים באל על, בזק ובנק הפועלים בשנים 1998–1995, הרשעת 15 מאנשי משפחת הפשע חרירי ו"פרשת החניונים" של ראובן גרוס.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות