אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העצות של בכירי תעשיית ההייטק לממשלה הבאה צילומים: עמית שעל ושלום בר טל

העצות של בכירי תעשיית ההייטק לממשלה הבאה

דב מורן מציע להקים כביש בין עזה לגדה ולפתח פרויקטים כמו המכונית החשמלית, זאב הולצמן קורא לגבש חבילת סיוע בסגנון אובמה, וראובן אגסי מציע להשקיע בתשתיות ולקצץ בקצבאות

10.02.2009, 10:03 | אסף גלעד
בכירי תעשיית ההייטק הישראלית צמחו בתוך התעשייה הטכנולוגית, הנחשבת לתעשיה גלובלית, בעלת חוקים משלה, שאינם תמיד נהירים לכלכלה המקומית. יחד עם זאת, יש להם לא מעט מה להגיד על הכלכלה הישראלית וקולם בדרך כלל נפקד מדיונים בנושאים לאומיים. לקראת הבחירות מציג "כלכליסט" דעות של 3 בכירים בתעשיית ההייטק המקומית שמייעצים לממשלה הנבחרת, תהא אשר תהא, מה עליה לעשות מחר בבוקר.

דב מורן: כביש מעזה לבית לחם

 

דב מורן: להקים קרן השקעה בביוטק ולהרחיב את תקציב המדען הראשי, צילום: עמית שעל דב מורן: להקים קרן השקעה בביוטק ולהרחיב את תקציב המדען הראשי | צילום: עמית שעל דב מורן: להקים קרן השקעה בביוטק ולהרחיב את תקציב המדען הראשי, צילום: עמית שעל

דב מורן, מייסד אם-סיסטמס בעבר ומנכ"ל מודו בהווה: ראש הממשלה הנבחר צריך להקים מיד צוות חשיבה חוץ-משרדי ולכנס אותו לכמה ימים במקום מבודד למרתון של דיונים והעלאת רעיונות. הכלכלנים יידרשו לבצע במקום ניתוחי כדאיות ראשוניים כך שבתום "המרתון הכלכלי" הזה יוגדרו מטרות לביצוע ומספר נוסף של דברים לבדיקה נוספת שייקבע לה לו"ז מזורז לביצוע, נניח תוך חודש ימים.

לו הייתי מוזמן (קרוב לוודאי שהייתי מוזמן בתור האיש היצירתי, לא בתור הכלכלן...) הייתי ממליץ להקים קרן בהשראת קרנות יוזמה של תחילת שנות ה-90, לטובת מחקרי ביו-טק ולהרחיב את תקציב המדען הראשי. אם לא ניתן להקים קרן ממשלתית, חשוב לכל הפחות לשנות את אופן ההשקעה הממשלתית למשהו קרוב יותר לקרן הון סיכון, במניות "לא פעילות" וללא חברות במועצת המנהלים והתערבות פעילה בניהול.

בנוסף, הייתי קורא ליזום פרויקט לאומי שיכול להעסיק עשרות אלפי אנשים. למשל, פרויקט המכונית החשמלית יכול לשמש ככזה. פרויקט אפשרי נוסף, יכול להיות מחשוב מערכת הרפואה לרמה שטרם קיימת בעולם המערבי, כולל איסוף נתונים ממלכתי לצורך מחקרים רפואיים מתקדמים. פרויקטים נוספים אפשריים: פרויקט נרחב לשיפור מערכות התחבורה בארץ, בניית כביש עילי מודרני מבוקר בין עזה לגדה, מערכת לזיהוי מחבלים פוטנציאליים המסתמכת על ניתוחי תמונות און-ליין, ריח, תנועה, צילומי אקס-ריי, וקול. נראה שנצטרך כמה פרויקטים לאומיים כאלה כדי לייצר עבודה למגזרים שונים במשק.

ברור לכל שאין פתרון באבחת חרב ותידרשנה שורה שלמה של פעילויות על מנת לעבור את המשבר ביתר קלות.

זאב הולצמן: תכנית סיוע בסגנון אובמה

זאב הולצמן: חבילת סיוע של 20 מיליארד שקל, צילום: עמית שעל זאב הולצמן: חבילת סיוע של 20 מיליארד שקל | צילום: עמית שעל זאב הולצמן: חבילת סיוע של 20 מיליארד שקל, צילום: עמית שעל
זאב הולצמן, יו"ר קרן גיזה וחבר בכיר איגוד קרנות ההון סיכון: לאחר היבחרה, על הממשלה, להכין חבילת סיוע בהיקף של 20 מיליארד שקל תוך 30 יום מרגע כינונה, בדומה לחבילת הסיוע שגיבש ממשל אובמה לאחרונה. חבילת הסיוע צריכה לצאת אל הפועל המהירות האפשרית, ועליה לכלול קיטון במנגנון הממשלתי. חבילת הסיוע צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות הלאומיים של עידוד התעסוקה; חיזוק המגזרים החזקים בכלכלה הישראלית, שיש להם יתרון יחסי ומהווים מנוע צמיחה, כגון מגזר הייטק; ועל הבאת הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה בהקדם האפשרי.

ראובן אגסי: לתת תמורה רק למי שתורם, צילום: שלום בר טל ראובן אגסי: לתת תמורה רק למי שתורם | צילום: שלום בר טל ראובן אגסי: לתת תמורה רק למי שתורם, צילום: שלום בר טל
על חבילת הסיוע להתמקד בהשקעות בחיזוק התשתיות, מגזר ההייטק, הורדת מיסים, ובכלל זה מס הכנסה על מוצרי מזון ומוצרים נוספים. יש לקחת בחשבון גרעון של 7% כתוצאה מההוצאות הכרוכות בחבילה, גרעון איתו אנו יכולים לחיות, ובמקרה הצורך לעשות שימוש בערבויות שניתנו לנו על ידי הממשל האמריקאי.

ראובן אגסי: הקץ למנגנון הקיצבאות

ראובן אגסי, אביו של שי אגסי, נציג אדובי בישראל ויזם הייטק בכיר: מרבים לדבר על פרויקטי תשתיות אבל רק מעטים מעיזים לפרט. כשאני מדבר על השקעה בתשתיות, יש מקום נרחב לתת עדיפות כמו אנרגיה סולארית, או אנרגיה נקייה. הן מהיבט של צריכת הדלק, והן ברמה של הפחתת הפליטה מים. השקעה ברכבות תפחית את עומסי התנועה והשקעה במתקני התפלת מים תפחית את התלות שלנו במקורות מים מוגבלים.

הבעיה המרכזית של החברה הישראלית היא התל"ג והוא הברומטר שלנו לגבי מספר האנשים שנמצאים במעגל העבודה ומחוצה לו. אם נסתכל על אטומים כמשל לחברה בה אנו חיים, נראה שבכל אטום יש אלקטרונים ופרוטונים אשר לכל אחד מהם אנו יודעים בדיוק מה איכותם ומה משקל האנרגיה שהם נושאים, ויש גם ניוטרונים שרק מוסיפים משקל ואינם תורמים דבר מלבד משקל. בהקבלה למבנה החברתי, יש לנו יותר מדי ניוטרונים, שרק מוסיפים משקל ואינם מוסיפים דבר. לכן עלינו לשנות את המשוואה שקשורה בהוצאת אנשים למעגל העבודה. להימנע ממתן קצבאות, ולתת תמורה רק למי שתורם.

אם לא ייתנו פתרון להעסקת המגזר החרדי ושילוב ערבים במעגל העבודה, זה כאילו שהממשלה לא עשתה דבר. כיום התל"ג האישי שלי נמוך מהממוצע כיוון שמה שאני מייצר מתחלק בין 10 איש שלא עובדים. הממשלה צריכה להפסיק לחלק מתנות ולהוביל מהלכים של עידוד המוטיבציה לצאת לעבודה.

רק השקעה בתשתיות יוצרת רווח כפול: קצר טווח ביצירת מקומות עבודה, וארוך טווח - בחסכון והתייעלות בצריכת האנרגיה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
מה אם?
שלום, באמת שכולי הערכה למתראיינים, הם עשו בחייהם מה שאני אפילו לא חולם לעשות, אך יש כמה דברים שמפריעים לי בדבריהם. איך זה שאף אחד לא מדבר על שקיפות בשלטון? 30 מיליארד זה יפה מאוד, אבל כמה מהם יגיעו לשטח? איך זה שאף אחד לא מציע לשאול את האזרחים? למה שצוותי החשיבה לא יקבלו גם רעיונות מאזרחים (http://change.gov/content/home)? אמנם ווב 2.0 הוא לא תרופת פלא, ולא כליל השלמות, אך יש מה ללמוד ממנו (גם בעסקים). מה עם חינוך, מי יעבוד בכל הפרוייקטים הנפלאים האלו? למה רק אגסי מזכיר את הסביבה והתחבורה? מכונית ואנרגיה ירוקה זה נפלא, אבל אני כאזרח לא רוצה מכונית, לא ירוקה ולא כתומה, רק תחבורה ציבורית. יש לי זמן לקרוא ולעבוד ברכבת, ואני מגיע הביתה רגוע. לכבישים אין לנו כל כך מקום, ונמאס לנשום פיח, לעומת זאת לתשתיות תקשורות שיחברו את האזרח לנעשה במדינה ויביאו למעורבות שלו במדינה, ישפרו את רמת החיים של האזרחים, יחזקו את המדינה, ובעיקר יביאו לטיפה יותר איכפתיות של האזרחים מהמתרחש בארץ. הוצאת החברה הישראלית מהאפתיה קשורה וחשובה גם לכלכלה. חזרה לקפיטליזם לאומי גם לא תזיק, אבל אני מנסה להימנע ממילים גסות כמו קפיטליזים, לאומי, ופיקוח.... חג בחירות שמח, קוטי. http://pwr2users.blogspot.com/
קוטי , ממזרח לירדן  |  10.02.09
5.
במקום קצבאות
להתחיל פרוייקטים ע"י גיוס מפוטרי הייטק ניתן לפתח מערכות במחיר אפסי ע"י שכר ממוצע במשק ועבודה מהבית ישראל יכולה לייצר תוכנה בעלות אפסית ולהוביל את העולם למאה הבאה אבל כולם ישנים וחושבים רק איך אפשר לעשות כלום ולצעוק הרבה ראה ערך מופז, פואד והרשימה כוללת 120 אוכלי חינם
10.02.09
3.
הדוגמא של ראובן אגסי על האטומים לא נכונה ומדגימה בדיוק ההפך
,לולא הניוטרונים לא היו מתרחשות תופעות גרעיניות רבות,לא היתה נפלטת קרינת ביתא,השמש לא היתה קיימת וכנראה שלא היינו קיימים כאן היום,ממש כשם שאותם "גורמים" לא פרודקטיביים פרמטביים ורוחניים בחברה הם חסרי ערך אבל כנראה שלא היית נמצא איפה שאתה נמצא ומדבר איך שאתה מדבר אלמלא קיומם
10.02.09
לכל התגובות