צילום: יותם פרום
יוסי ורדי - האנג'ל האחרון
משקיעי הייטק פרטיים נעלמים מהשטח, מלבד אחד. וגם: הממשלה הבאה צריכה להוציא צו 8 לראשי תעשיית ההייטק
12.02.2009, 17:28 | מאיר אורבך ואסף גלעד
הפרט המטריד ביותר בנתוני שוק ההון סיכון הישראלי ב־2008 הוא הירידה בהיקף השקעות ה"סיד" וה"פרה־סיד" בחברות צעירות שנמצאות בשלביהן הראשונים. השקעות אלה עומדות לרוב על עשרות עד מאות אלפי דולרים, והן חיוניות להולדת החברות. לפי נתוני איגוד קרנות ההון סיכון IVC,
שיעור השקעות הסיד ב־2008 הוא הנמוך בארבע השנים האחרונות - 5% מסך גיוסי הכספים באותה שנה, לעומת כ־8% בשנים קודמות.
אם ההאטה תימשך, אזי המשמעות היא שבשנים הקרובות ייוולדו פחות סטארט־אפים, יומצאו פחות חידושים טכנולוגיים, ובסוף המשבר יהיו פחות אקזיטים ופחות חברות מצליחות.
מאמר שהתפרסם לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" קובע שזה הכיוון שאליו מתקדם כל עולם ההייטק. בזה אחר זה אמרו אנג'לים אמריקאים לעיתון כי זנחו את ההשקעות בחברות סטארט־אפ. יזם שהתראיין לכתבה סיפר שאנג'לים רבים החלו להעמיד בפני יזמים דרישות כה גבוהות, עד שאף סטארט־אפ חדש לא מסוגל לעמוד בהן.
ובישראל? בארצות הברית יש כ־260 אלף אנג'לים מוכרים, בעוד בישראל יש רק את קרנות ההון סיכון ואת יוסי ורדי. שאר האנג'לים הישראלים אינם עקביים, וביצעו רק השקעות סיד בודדות. ורדי הוא היחיד שמשקיע זה שנים בעשרות חברות צעירות, ועד כה רשם כבר יותר מעשרה אקזיטים. שלוש חברות שסייע להקים - סטארנט המפעילה אתר אופנה, פוקסיטיונז שפיתחה תוסף לדפדפן פיירפוקס וסקופוס המפתחת טכנולוגיות לשידורי וידיאו בפס רחב - רשמו ב־2008 אקזיטים של עשרות מיליוני דולרים.
כעת, כשקרנות ההון סיכון מקטינות את היקף השקעות הסיד והאנג'לים הזמניים נעלמים, ורדי יישאר בזירה כמעט לבדו. בשבילי, הוא נוהג לומר, זאת הזדמנות. עבור שוק ההייטק כולו זהו אות לכך שאנחנו זקוקים לעוד משקיעים שמוכנים להסתכן.
4 תגובות לכתיבת תגובה