אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"כל פעם שמשעמם לי, אנחנו קונים עוד חברה" צילום: אלעד גרשגורן

"כל פעם שמשעמם לי, אנחנו קונים עוד חברה"

איציק בדר עומד כבר 15 שנים בראש תאגיד גרנות, ארגון הקניות החזק של הקיבוצים, ובראש עשרות חברות נוספות. אבל מה שבאמת מעניין אותו זו חברת תנובה: "כשאייפקס תחליט לצאת משם אנחנו נבחן מה האלטרנטיבות שלנו"

16.02.2009, 06:55 | גלי ברגר ונעמה סיקולר

קשה למצוא בישראל חברה ציבורית שאותו אדם מכהן בתפקיד היו"ר שלה 15 שנים רצופות. אבל כשהחברה נמצאת בבעלות של 41 קיבוצים, הדברים כנראה מתנהלים קצת אחרת. איציק בדר, יו"ר תאגידי גרנות, עומד בראש ארגון הקניות של הקיבוצים העשירים בארץ, בהם שפיים, געש, גן שמואל וגליל ים. לדבריו, הוא מעולם לא חשב לעבור למגזר הפרטי. אבל אל תיתנו לשלווה הקיבוצית להטעות אתכם: בדר, שנחשב לאחד האנשים החזקים בתנועה הקיבוצית, מחזיק בג'וב נחשק. "כל פעם שמשעמם לי, גרנות קונה עוד חברה", הוא אומר בחיוך. יש לציין שמינויו של בדר מאושר אחת לכמה שנים על ידי אסיפת המשקים, אם כי פרט לפעם הראשונה, מעולם לא התמודד מולו מישהו אחר על התפקיד.

תאגיד גרנות - אחזקות עיקריות

גרנות היא ארגון הקניות החזק ביותר בישראל ונחשבת לאחת ממאה הקואופרטיבים החזקים בעולם. ארגוני הקניות בישראל הוקמו בשנות הארבעים כדי לנצל את כוח הקנייה של הקיבוצים, וגרנות מנצלת את הכוח הזה עד תום: ב־15 השנים האחרונות נהפכה החברה למעין חברת אחזקות בבעלות קיבוצית. "מבנה האגודות השיתופיות שמרכיבות את גרנות שומר עלינו מפני קריסה", מסביר בדר בראיון ל"כלכליסט". "מדיניות הדיבידנד שלנו למשל היא של לפחות 50% מהרווח, אם כי על 2008 נחלק פחות מבשנים קודמות כדי לעבות את ההון העצמי ולהתמודד עם המשבר" הוא מסביר.

גרנות פועלת בקשת רחבה של תחומים, שהמשותף לכולם הוא הרצון לתרום להתיישבות החקלאית והקיבוצית.

איציק בדר על רקע ממגורות המזון של חברת אמבר, בסמוך לקיבוץ גבעת שמואל. "לנהל את תנובה - אתגר גדול", צילום: אלעד גרשגורן איציק בדר על רקע ממגורות המזון של חברת אמבר, בסמוך לקיבוץ גבעת שמואל. "לנהל את תנובה - אתגר גדול" | צילום: אלעד גרשגורן איציק בדר על רקע ממגורות המזון של חברת אמבר, בסמוך לקיבוץ גבעת שמואל. "לנהל את תנובה - אתגר גדול", צילום: אלעד גרשגורן

פעילות החברה כוללת בין השאר את רשת בתי הסיעוד עמל, חברת השמה בשותפות עם ORS, מיזם מים עם גאון אחזקות ופעילויות חקלאיות, ובהן משחטות, מטעי אבוקדו ובית אריזה. בדר עצמו עומד בראשן של מרבית האגודות־בנות ושל עוד שתי קבוצות שיותר מוכרות לציבור: הראשונה היא קבוצת אלון, שבשליטת דודי ויסמן, המחזיקה בדור אלון וברבוע כחול וגרנות מחזיקה בה 6%; השנייה היא פריגת - מפעל הדגל של קיבוצו של בדר גבעת חיים - שנמכרה לחברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה־קולה ישראל). לגרנות גם אחזקות של כ־7% בתנובה לאחר מכירתה לאיפקס, ובדר משמש דירקטור בחברה מטעם התאגידים החקלאיים, שמחזיקים בסך הכל כ־24% בחברת המזון הגדולה בישראל.

"תנובה מתאימה לדנ"א הערכי שלנו"

היעד המפורש של גרנות הוא תשואה של 10% על ההון העצמי, אלא שבניגוד לחברות אחרות, במקרה של גרנות הפסדים הם מאוד בעייתיים, שכן הקיבוצים לא יכולים להכניס יד לכיס ולממן פעילויות. הקיבוצים הפנימו עם השנים שהם לא יכולים להרשות לעצמם הפסדים ועליהם להתבסס על הון עצמי חזק, ולכן גרנות יצרה לעצמה בסיס חזק של הון עצמי, שהסתכם ב־2008 ב־618 מיליון שקל. הכנסות גרנות בשנה שחלפה נאמדות ב־2.5 מיליארד שקל.

מתחם הקניות ליד קיבוץ שפיים. "המדינה פגעה ביכולת שלנו להתפרנס מחקלאות", צילום: מאיר פרטוש מתחם הקניות ליד קיבוץ שפיים. "המדינה פגעה ביכולת שלנו להתפרנס מחקלאות" | צילום: מאיר פרטוש מתחם הקניות ליד קיבוץ שפיים. "המדינה פגעה ביכולת שלנו להתפרנס מחקלאות", צילום: מאיר פרטוש

בדר מפגין שליטה מדהימה בכל אחת מהחברות שתחת גרנות - הוא מספר ארוכות על מטעי האבוקדו ובקיא בפסיקות הנוגעות לקרקעות (ראו מסגרת). רק על נושא אחד הוא לא שש לדבר: תנובה. כזכור, החברה נמכרה לתאגיד הבינלאומי איפקס בסוף 2007, והבעלים החדשים נכנסו לחברה בינואר 2008. במהלך איגוף הצליח גם בן דודו של בדר - איש העסקים מאיר שמיר - לחבור לאיפקס ולהיות חלק מגרעין השליטה במחלבה. "תנובה נמצאת כיום במצב ביניים, במעבר מהאגודה השיתופית ההיסטורית לשליטה של שני שותפים. אנחנו חושבים שהנוכחות שלנו בקבוצה מאוד חשובה ואנחנו רואים בהמשך אחזקתנו בתנובה יעד חשוב לשיתוף פעולה בין החקלאות לחברה".

כיצד תיראה תנובה ביום שאחרי איפקס?

"כשאיפקס תחליט לצאת נבחן מה האלטרנטיבות שלנו. בינתיים, תנובה צריכה להיות החברה המובילה במשק בתחום המזון, בעיקר בתחום המזון הטרי ומוצרי החקלאות. היא צריכה להיות, ואני מאמין שהיא גם תהיה, קשורה לציבור החקלאים ומחויבת ללקוחותיה".

וזה הולך לשם?

"כן. נכנסנו לתנובה כי אנחנו חושבים שהיא השקעה מצוינת, אבל גם כי היא מתאימה לדנ"א הערכי שלנו. חקלאות חייבת להיות מחוברת לשווקים והיא צריכה גם להיות מלווה ברגולציה מאוזנת, אם כי זה נכון שהחקלאות לא נמצאת בראש מעייניה של איפקס, שמטבע הדברים תרצה בהמשך לעשות אקזיט".

"חברה לא תשרוד בלי קשר טוב לעובדים"

בדר מנסה לשמור על ממלכתיות בכל הקשור לתנובה, אבל מחמאות על זהבית כהן־יוסף, יו"ר תנובה ומנכ"לית איפקס, לא תשמעו ממנו. גורמים בשוק מספרים שכהן־יוסף דואגת למדר אותו מהחלטות הקבוצה, בתואנה שהוא משמש גם דירקטור ברבוע כחול - הרשת הקמעונאית השנייה בגודלה בישראל. כדאי להזכיר שבדר היה מן המתנגדים לרכישה של תנובה על ידי איפקס, ואפשר להניח שכהן־יוסף לא שוכחת את זה.

אם שואלים אותי, תנובה היתה צריכה לפרסם את הדו"חות שלה, אבל היו"ר, זהבית כהן־יוסף, לא רצתה. היא חושבת שקרן פרטית לא חייבת לפרסם את נתוני האחזקות שלה", צילום: עמית שעל אם שואלים אותי, תנובה היתה צריכה לפרסם את הדו"חות שלה, אבל היו"ר, זהבית כהן־יוסף, לא רצתה. היא חושבת שקרן פרטית לא חייבת לפרסם את נתוני האחזקות שלה" | צילום: עמית שעל אם שואלים אותי, תנובה היתה צריכה לפרסם את הדו"חות שלה, אבל היו"ר, זהבית כהן־יוסף, לא רצתה. היא חושבת שקרן פרטית לא חייבת לפרסם את נתוני האחזקות שלה", צילום: עמית שעל

אומרים שהחלום שלך היה להיות מנכ"ל תנובה.

"שמעתי את השמועה הזו. להגיד לכן שאם היו באים ומציעים לי הייתי בועט בהצעה? לא. אבל זה לא חלום שלי. אני חושב שזה אתגר ענק לנהל את תנובה, אבל גם לנהל את גרנות זה אתגר עצום".

בן דודך מאיר שמיר התפטר מתפקיד יו"ר הדירקטוריון כדי לא לפרסם את הדוחו"ת הכספיים של תנובה? בדין וחשבון שאתה מגיש לקיבוצים על גרנות אין נתונים על תנובה או על א-ת. למה שומרים על המספרים בסוד?

"נכון שמאיר עשה תרגיל של לוליינות משפטית כדי לא לפרסם את הדו"חות, אבל את השאלות האלה צריך להפנות לזהבית. אם שואלים אותי, הרי שגוף כלכלי כל כך משמעותי צריך לפרסם את דו"חותיו, אבל זהבית לא רצתה. היא חושבת שקרן פרטית לא חייבת לפרסם מספרים על האחזקות שלה וזה היה הסיכום בינה ובין שמיר מההתחלה - שהדו"חות לא ייחשפו".

היינו עדים לאחרונה לסכסוך עבודה בתנובה. מה קורה שם?

"אני חושב שהדרישות של העובדים מוגזמות, אבל מניסיוני סכסוך עבודה הוא בדרך כלל כישלון של שני הצדדים. לאורך כל שנותיי לא "זכיתי" לנהל סכסוך עבודה שהגיע לרמה של שביתה. חילוקי דעות בין עובדים להנהלה הם דבר לגיטימי ולפעמים בלתי נמנע שזה יגיע לשביתה, אבל צריך לנסות להימנע מכך".

האם נעזרו בך בסכסוך הנוכחי?

"לא".

"באופן יחסי מצבנו לנוכח המשבר טוב"

אומרים שהבאת גורמים מקצועיים להנהלת תנובה גרמה להתרחקות מהעובדים. אתה שם לב לכך?

"באופן טבעי, כשחברה עוברת תהליך של שינוי בעלות, האופי והשפה שלה משתנים - לחיוב וגם לשלילה. הגישה העסקית היתה חסרה בעבר בתנובה והיום היא יותר דומיננטית. נעשתה מהפכה חיובים גם במקומות כמו אדום אדום. אבל שום חברה כלכלית לא תשרוד אם לא תשמור על קשר טוב עם הספקים שלה ועם העובדים שלה".

שתי חברות שאתה מכהן בהן כדירקטור נפגעו לאחרונה תדמיתית. האחת היא מעדנות, עם פרשת הליסטריה בפיצות, והשנייה היא רבוע כחול, שתחקיר של "כלבוטק" גילה ציפורים בחלק מסניפי מגה בול - תת-הרשת הזולה שבבעלותה. מה קרה?

"תנובה צריכה להחזיק תג של איכות ואמינות במזון, ולכן מה שקרה במעדנות בוודאי לא תורם. אבל בתעשייה גם זה יכול לקרות. לגבי מגה בול, לשמור על חנות גדולה שפתוחה לציבור בלי שאף ציפור תיכנס זה כמעט בלתי אפשרי. מגה בול וריבוע מתנהגים בנושא הזה ברצינות ומוכנים לעמוד מול כל חנות אחרת גם בנושא הזה וגם במשימה שלקחנו על עצמנו - להיות זולים ואיכותיים. אנחנו שמחים שמעירים לנו על מפגעים, אבל בכתבה של רפי (גינת - עורך ומנחה "כלבוטק") אני לא יודע להגיד אם באמת היתה שם ציפור או ששמו שם ציפור במכוון".

איך נראות התוצאות של מגה בול, שהושקה בסוף דצמבר?

"אנחנו רואים צמיחה ברוב החנויות שעברו למגה בול, אבל שיעורה שונה בין החנויות השונות".

אין ספק שהמיתון פוגע ויפגע גם בעסקים של גרנות, אף שלבדר חשוב להדגיש: "באופן יחסי מצבנו טוב". אמבר, מפעל התערובות להאכלת בעלי חיים, נפגע קשות מקריסת המחירים בשוק הגרעינים, 20 אלף הדונמים של מטעי האבוקדו שניטעו דרך גרנות סבלו מקרה, וגם למשחטות היתה שנה קשה. כל זה מתווסף להפסדים שנובעים מהיחלשות המטבעות בעולם ומהירידה בביקושים. בדר, כיאה לקיבוצניק, מאמין שהמדינה והרגולטור צריכים להתערב, ועד שזה יקרה, הוא מסכם את התוכנית של גרנות ל־2009 במילה אחת: "בונקר". "אנחנו מצמצמים השקעות ומתייעלים כדי להגדיל את החוסן שלנו", הוא אומר.

תגיות

16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
קרקעות הקיבוצים
מר בדר מלין על האפליה נגד הקיבוצים בכך שלא מאפשריפ כהם להתפרנס מאדמותיהם, ומביא בהקשר לכך את העובדה שאנשי צבא קיבלו אדמות לבניית בתיהם. אינני מבין מה הקשר, אך כדאי בהזדמנות זו להטיל מעט אור על ה"אפלייה" בנושא הקרקעות. בניגוד לחקלאים הפרטיים שנאלצו לקנות את אדמתם בכסף מלא, אדמה שהייתה במשך עשרות שנים טרף להפקעות ופגיעות ללא פיצוי, הרי הקיבוצים קיבלו קרקעות לאום ביד רחבה, כמעט בתנאי חינם. בנוסף לכך, זכו גם בכספי ציבור, בהקצאות של מיכסות מים וייצור, בשמיטות והסדרי חובות ועוד ועוד. כל זאת בהיותם קרובים לצלחת המימסד הפוליטי. משבר החקלאות פגע בכל הסקטורים. אך בעוד החקלאות הפרטית עמדה ללא כל הגנה מול המשבר (גם אותם בני מזל שאדמתם שינתה ייעוד נאלצו להתמודד מול חבילת מיסוי וביורוקרטיה שלא השאירה להם הרבה כסף או כוח) - הרי שהקיבוצים פשוט שינו את ייעוד הקרקע (שניתנה להם בעצם רק למטרת חקלאות) אם בדרך חוקית ואם כקביעת עובדות, והקימו עסקים מעסקים שונים. איש גם לא מגרש אותם מבתיהם שנבנו על אדמת הלאום. אז היכן כאן האפלייה הפוגעת בקיבוצים?
החקלאי , השרון  |  16.02.09
לכל התגובות