שורת הרווח: מתי הבורסה תשנה את הכללים?

במהלך דצמבר זינק שער מניית ישרוטל ב־37%, ושווי השוק של רשת המלונות קפץ ל־760 מיליון שקל. בנעילת המסחר ב־12.2 קרסה מניית ישרוטל ב־17%, והשלימה ירידה של 56% מתחילת השנה לשווי שוק של 340 מיליון שקל.

התנודתיות הרבה במניה לא נבעה ממידע חדש על תחום המלונאות - היא נבעה מכלל גרוע של הבורסה בנוגע לכניסה למדדים, שהוביל את המניה לשהות קצרה של 45 יום במדד יתר־50. מניית ישרוטל עלתה לקראת כניסתה למדד ("אפקט מדד חיובי") וקרסה לקראת היציאה ממנו ("אפקט מדד שלילי"). הסיבוב הקצר של ישרוטל במדד יתר־50 גרם לו לרדת בכ־2.5%, כשמי שנפגע היו מחזיקי תעודת הסל על המדד.

מניית ישרוטל יצאה ממדד יתר־50 בעקבות כניסתה לרשימת המניות דלות הסחירות. כללי הבורסה קובעים שמניה שמחזור המסחר היומי הממוצע בה נמוך מ־20 אלף שקל, שהמחזור החציוני בה נמוך מ־2,000 שקל ושאין לה עושה שוק - תצורף לרשימה זו.

כניסה של מניה למדד יתר־50 דורשת עמידה בשלוש דרישות: סחירות, שיעור מינימלי של אחזקות ציבור ושווי שוק מינימלי של אחזקות הציבור. הסחירות מחושבת בדיוק לפי אותם תאריכים שלפיהם נקבעת רשימת המניות דלות הסחירות. לכן, על פי רוב, אין מצב שמניה שנכללת במדד תיכנס לרשימת דלי הסחירות. אבל אם אין 50 מניות העומדות בכל שלוש דרישות המדד, משלימים את המדד כך שיכיל 50 מניות, וזאת באמצעות הכללת מניות לפי שווי השוק שלהן בלבד. לכן, מניות אלו בהחלט עלולות להיכנס לרשימת דלות הסחירות.

ב־18.12 הודיעה הבורסה שמניית ישרוטל תצורף למדד יתר־50. בתאריך זה כבר אפשר היה לדעת שהמניה מועמדת להיכנס לרשימת דלות הסחירות, ולכן היה ברור שאם לא תמנה החברה עושה שוק - המניה תצא ממדד יתר־50 חודש וחצי בלבד אחרי שנכנסה אליו. המטרה של כללי עדכון המדדים היא לשמור על המדדים כמייצגים הטובים ביותר של השוק והקטנה למינימום של מספר החלפות המניות הכלולות בהם. המקרה של ישרוטל מצביע על חוסר היעילות של כללים אלה.

הפתרון שימנע בעיה זו בעתיד הוא פשוט: הבורסה צריכה לקבוע שכל מניה שנכנסת למדד מוביל חייבת בכל מקרה לעמוד בקריטריונים שימנעו ממנה להיכנס לרשימת דלות הסחירות כתנאי לכניסה למדד, גם כאשר המניה אינה נדרשת לעמוד בקריטריונים אחרים. כלל כזה ימנע חזרה של הפיאסקו סביב מניית ישרוטל.

הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק