המשבר הכלכלי: מהתאומים לליהמן ברדרס

האופי השונה של המשבר

"משבר כזה עוד לא ראיתי", אמר לי מנהל בכיר, ותיק ומנוסה בחברה מקומית. "בחודש אוקטובר 2008 צנח הביקוש למוצר שלנו לשליש מהרמה הרגילה שלו, ומאז לא התאושש. זה עתה חזרתי מסיור אצל הלקוחות הגדולים שלנו בעולם. כולם עומדים בפני אותה תופעה: מצד אחד, הביקוש ירד באופן חד מאוד. מצד שני, לכולם יש מלאי גדול של מוצרים שכעת הם רוצים להיפטר ממנו".

המנהל הבכיר אחראי למוצר שהוא רכיב חיוני בייצור של רכיבים אלקטרוניים למחשבים ולטלפונים סלולריים, וכל המכירות הן לחברות בינלאומיות. גם אצלו יש מלאי של חומרי גלם למוצר שלו, שנקנו בשנה שעברה. איך קרה דבר כזה? מחירי חומרי הגלם היו גבוהים לפני שנתיים, וכאשר ירדו המחירים לפני שנה נראה סביר להצטייד במלאי שנראה מתאים לתקופה של ביקושים נורמליים. אף אחד לא צפה את הירידה הזו בביקוש.

"ומה עכשיו?" אני שואל, "האם תמשיכו לייצר ולהגדיל את המלאי שלכם, אף על פי שאין לו קונים?". "לא", הוא עונה, "קיבלנו החלטה להוריד מאוד את רמות המלאי. אנחנו מקטינים מאוד את הייצור, ונראה מה קורה הלאה".

כדאי לשים לב להשפעת המלאי על הדינמיקה של המשבר: הדינמיקה מתחילה בחברות הסלולר ובחנויות המחשבים שמקטינות את המלאי, כי יש פחות ביקוש. הן מזמינות מהיצרנים פחות ממה שהן מוכרות, והיצרנים מורידים את המלאי שלהם באמצעות צמצום הייצור. מי שנמצא בקצה השרשרת, כמו החברה של המנהל הוותיק, סופג את מלוא ההשפעה.

מדוע הגיעה תחילת המשבר דווקא באוקטובר 2008? זו תוצאה של גלי ההלם מנפילת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ב־15 בספטמבר 2008, שבע שנים וארבעה ימים לאחר נפילת מגדלי התאומים. זו הנפילה שעצרה בחריקת בלמים את האשראי הבינלאומי, ויצרה אי־אמון בכל המערכת הפיננסית והכלכלית.

המחסור בסטטיסטיקה

"איננו יודעים כיצד אפשר לנתח את המשבר בשוק העבודה בישראל. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתקבלים בפיגור של חודשים. בתקופה כמו זו, של משבר חריף, אלו כמעט נתונים מההיסטוריה", אמרו לי עמיתים שמכינים ניתוח יסודי של תגובת שוק העבודה למשבר. ואמנם, באתר של הלשכה (www.cbs.gov.il) המעודכן ל־15 בפברואר 2009, האבטלה המדווחת היא מהרבעון השלישי של 2008, והיא בשפל היסטורי של 5.9% (יש נתוני מגמה חלקיים עד נובמבר, שקשה לסמוך עליהם).

לנתון זה אין כמעט ערך: בחצי השנה שעברה מאז, פוטרו אלפים רבים של עובדים. למקבלי ההחלטות, לחוקרים ולציבור אין נתוני תעסוקה מקצועיים. לעומת זאת, באתר של הלשכה האמריקאית (www.bls.gov) יש הודעה לעיתונות מ־8 בפברואר על האבטלה בינואר 2009, שהגיעה ל־7.6%. אגב, גם ברבעון השלישי של 2008 היתה האבטלה בארצות הברית רק 6% - ואז נפל ליהמן ברדרס.

האם ישראל מפגרת אחרי ארה"ב ביכולת או באמביציה של הסטטיסטיקאים שלה? ממש לא. הבעיה היא, כרגיל, משאבים כספיים: בתוכניות התשתיות של האוצר פשוט שכחו את תשתית המידע. זוהי תופעה שקשה להסביר אותה, כי הרי אנשי האוצר הם הצרכנים המיידיים של הסטטיסטיקה הזו, שהיא בסיס חשוב לתוכניות שלהם להצלת המשק.

התרסקות הליש"ט

"שים לב למה שקורה לליש"ט: היא התרסקה לגמרי. כמובן, לתייר הישראלי באנגליה זה מצוין: סוף סוף אפשר לקנות שם", אמר לי עמית שעוקב אחרי השווקים הבינלאומיים. ובאמת, הליש"ט נפלה ב־23% לעומת הדולר מאז 19 בספטמבר 2008 ועד היום, מ־1.84 דולר לליש"ט ל־1.44 דולר לליש"ט כיום. נשים לב לתאריך של תחילת המפולת: ארבעה ימים לאחר הנפילה של ליהמן ברדרס. מהיכן שלא מסתכלים על המשבר, נפילת ליהמן היא ללא ספק נקודת המפנה.

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל