אג"ח קונצרניות במשבר: זה הזמן להשקיע?

איגרת חוב קונצרנית נהפכה לאחת האלטרנטיבות האטרקטיביות ביותר לקבלת תשואה גבוהה, בייחוד בימים של ריביות אפסיות. אולם רוב האנשים אינם ממהרים להשקיע בהן, גם בשל חוסר היכרות מוחלט עם המוצר ובעיקר בגלל הסיכון שכרוך בהשקעה כזו. "כלכליסט" בדק באמצעות כמה מומחים משוק ההון מהן איגרות חוב קונצרניות, איך להשקיע בהן ולמי הן מתאימות.

איגרת חוב קונצרנית היא סוג של הלוואה שניתנה לחברה. החברה מנפיקה את איגרות החוב לציבור, לווה ממי שרוכש אותן ממנה סכום מסוים של כסף, ומתחייבת להחזירו בתוספת ריבית והצמדה בתנאים ובמועדים שנקבעו מראש בטרם ההנפקה. בשנים שקדמו למשבר הכלכלי הנפיקו חברות רבות איגרות חוב וגייסו באמצעותן כסף למימון פעולותיהן. מיהם בעלי איגרות החוב? לרוב גופים מוסדיים, כלומר אלו שמנהלים עבורנו את קרנות הפנסיה, את קופות הגמל ואת ביטוחי המנהלים. אלה משקיעים את הכסף באיגרות חוב, כדי להגדיל את הרווחים שלנו במכשירים אלו.

למה לשים לב כשבוחרים איגרת?

1. רמת סיכון — דירוג האיגרת

רמת הסיכון של האיגרת נקבעת לפי החוסן הפיננסי של החברה המנפיקה ולפי הביטחונות שנתנה החברה להנפקת איגרת החוב, הקובעים את קדימות תשלומי האיגרת על פני התחייבויות אחרות של החברה (למשל לעומת הלוואות מגורמים אחרים דוגמת בנקים). חברות דירוג בוחנות תמורת תשלום את מצבה של החברה ומפרסמות דירוג המעיד על יכולתה של החברה להחזיר את החוב לבעלי איגרות החוב.

המשבר הכלכלי הביא לכך שמחיריהן של איגרות חוב רבות צנחו ושיקפו לאיגרות החוב תשואה שנתית לפדיון גבוהה ביותר. המשמעות היא שמשקיעים רבים חששו שהחברה לא תוכל לעמוד בתנאי התשלום שהובטחו להם, ולכן העדיפו למכור את האיגרות עוד בטרם הגיע מועד פרעונן ובתמורה נמוכה בהרבה מזו שאמורה האיגרת לשלם. מנגד, אלו שקנו את האג"ח דרשו פיצוי הרבה יותר גבוה על הסיכון שהם לוקחים, בדמות הנחה גדולה על ערכה הנקוב של האיגרת, שמשקף את היקף קרן החוב לפני הצמדות.

עידן יאול, ראש תחום איגרות חוב בבית ההשקעות תמיר פישמן, מסביר: "התשואה מושפעת מכמה גורמים, שהראשון והחשוב שבהם הוא איכות החוב שהנפיקה החברה, כלומר מה מצבה הפיננסי והתזרימי ומהי יכולתה לעמוד בהחזרי הריבית והקרן במועדים שנקבעו. ככל שהחברה יציבה יותר, התשואה שהמשקיע ידרוש ממנה תהיה נמוכה יותר. בעצם, ככל שהסיכון נמוך יותר, כך גם התמורה".

"תשואה גבוהה פירושה סיכוי גדול יותר שהחברה תפשוט רגל", אומר עו"ד דוד ששון, מומחה בשוק ההון. "אך מנגד, במצב כזה למשקיע אין שום סיבה לקנות מניות של אותה חברה, כי הרווחים מהאג"ח שלה הם גבוהים מאוד".

גידי הלפרין, סמנכ"ל דסק מניות במגדל שוקי הון, מציין שהתשואות הגבוהות הביאו לכך ש"הצרכן הסופי נפגע מירידה בשווי הכספי של איגרות החוב, שנבעה ממכירה מבוהלת למדי של משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים באפיק הזה. מחירי איגרות החוב מושפעים מהערכות של אנליסטים, שמנתחים את המניות ואת החוב של החברות, ואת מידת יכולתן לעמוד בהחזר הכספים לבעלי החוב", אומר הלפרין. "כלומר כל שינוי במצב העסקי של אותה חברה עשוי לפגוע או לעזור לה ביכולת החזר החוב".

2. יכולת פירעון

"החשש הגדול הוא שהחברות ינסו לנצל את המצב בשווקים כדי להודיע למחזיקי איגרות החוב שאין ביכולתן לפרוע את איגרות החוב במלואן, ויציעו להם הסדר תשלום עבור חלק מהאג"ח בלבד", אומר עו"ד ששון.

ששון מציין: "לכאורה, מחזיקי איגרות החוב אינם חייבים להסכים להסדר המוצע, אולם לא תמיד הדבר הוא בשליטת האדם הפשוט, שרכש מספר יחידות קטן כהשקעה. בהחלט ייתכן שהחברה תכנס אסיפת נושים, שהמשקיע הקטן לא יידע עליה או שלא יהיה לו ידע או יכולת לטרפד את ההסדר באמצעות השתתפותו. במצב שבו רוב מחזיקי האג"ח הם גופים מוסדיים, אשר יהיו מוכנים להסדר מסיבות אלה או אחרות, עשויה החברה לגייס את הרוב הדרוש לביצוע ההסדר (75%) ולאלץ את המשקיע הפשוט להסתפק במחצית סכום השקעתו".

"בכל מקרה, אין לראות באישור האסיפה משום סוף פסוק", אומר עו"ד ששון. "המשקיע הקטן יוכל לתבוע את החברה ואת מנהליה ולטעון שנהגו בחוסר תום לב, מכיוון שמדובר היה במהלך יזום של החברה, אשר מטרתו שיפור התזרים והרווחיות על חשבון מחזיקי האג"ח. סיכוייה של תביעה כזאת אינם מבוטלים, אך הם תלויים במידה רבה בהשגת המידע הרלבנטי".

יאול מציין שלבעלי חוב עדיפות על פני בעלי מניות, אם החברה מגיעה לפירוק. "גם בתוך החוב יש קדימויות שונות, למשל אם לנושה מסוים יש ביטחונות או התחייבות על נכס ספציפי, יהיה הנכס בבעלותו בכל מקרה, גם אם החברה תפשוט רגל".

3. תנודתיות ותקופת ההשקעה

גיא חכמי, מנכ"ל כלל פיננסים קרנות נאמנות, אומר: "לא כל אחד מסוגל לסבול תנודתיות כדי לקבל רווחים גבוהים בטווחים רחוקים. אבל למשקיעים לטווחים של שלוש־ארבע שנים יש הזדמנויות שאין בשום מקום, גם לא בשוק המניות. אחת הבעיות הגדולות היא שכשיש ירידות בשווקים, המשקיעים מוכרים את נכסיהם, וכשקורה התיקון, כמו זה שהיה בחודש ינואר, הנכסים האלה מחוץ לתיקים שלהם ורוב המשקיעים מרגישים נוח להיכנס חזרה רק לאחר שהם רואים עליות".

"השוק מציע הרבה סוגים של איגרות חוב לטווחים שונים של פדיון בהרבה סקטורים ובתנאים שונים לגמרי", אומר חכמי. "צריך להתאים את אפיק ההשקעה הקונצרני ללקוח הספציפי".

למה להשקיע?

חכמי טוען שמדובר בעיתוי טוב לרכישת איגרות חוב קונצרניות, אך עם זאת הוא מציין שמדובר באפיק השקעה שאינו מתאים לכל אחד. יאול מוסיף: "לאור סביבת הריביות, שקרובה לרמה אפסית בכל העולם והריבית הנמוכה שמשלמים בעקבות כך, הפיקדונות הבנקאיים והמק"מים, המשקיעים מתחילים לחפש אלטרנטיבות להשיג תשואה, והחלה התעניינות גוברת בארץ ובעולם בהשקעה באיגרות חוב של חברות איכותיות, כדי ליהנות מתשואות גבוהות יותר".

איך להשקיע?

אפשר לרכוש תעודות סל על מדדי התל בונד או לקנות קרנות נאמנות שמתמחות בהשקעה באיגרות חוב קונצרניות. אפשר גם לרכוש באופן ישיר איגרות חוב לתיקי ההשקעות, ורוב מכשירי הפנסיה מושקעים גם הם במינונים שונים באיגרות חוב קונצרניות.

חכמי אומר: "אני לא ממליץ לקנות איגרת חוב ספציפית למשקיע הבודד, אלא לקנות פורטפוליו של איגרות חוב דרך קרנות נאמנות או תעודות סל. צריך להתאים את איגרות החוב למשקיע: ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר או שהמשקיע סבלני יותר לתנודתיות, אפשר לקנות איגרות חוב בדירוגים נמוכים יותר, וככל שהלקוח סולידי יותר — מומלץ לקנות איגרות חוב בדירוג גבוה יותר".

"לקנות איגרת חוב ספציפית אחת עבור משקיע בודד זה לא נכון. ברגע שקונים תעודת סל או קרן נאמנות ואיגרת אחת היא חלק מפורטפוליו, מקרים של אי־יכולת להחזיר את החוב ישפיעו באופן פרופורציוני על רמת האחזקה, ואז זה מחלק את הסיכון", אומר חכמי.

הלפרין ממליץ לאתר איגרות חוב קונצרניות שלהן תשואות גבוהות מאיגרות חוב ממשלתיות, איגרות חוב של חברות שמבוססות מבחינה כלכלית ונהנות מתזרים מזומנים יציב ומסביבה יציבה, ואיגרות חוב של הנהלות שהוכיחו את אמינותן ועמדו בהתחייבויותיהן. "ההמלצה שלי היא לרכוש גם באופן ישיר איגרות חוב לפי הפרופיל הסיכוני של לקוח או לרכוש איגרות חוב קונצרניות באמצעות תעודות סל או קרנות נאמנות".

מהי תשואה לפדיון? מילון מונחים אג"חי

איגרות חוב קונצרניות: ניירות ערך המונפקים על ידי חברות לצורך מימון פעילותן. המשקיעים באיגרות החוב נהנים מקבלת תשלומי ריבית קבועים תקופתיים מהמנפיק. רמת הסיכון של האיגרת נקבעת לפי החוסן הפיננסי של החברה המנפיקה, ולפי הביטחונות שנתנה החברה להנפקת איגרות החוב.

איגרות חוב קונצרניות סחירות: איגרות חוב שהונפקו בידי חברה ציבורית, כלומר הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

איגרות חוב קונצרניות בלתי סחירות: איגרות חוב שהונפקו בידי חברה שאינה רשומה למסחר בבורסה לניירות ערך.

חוב: אילי ההון הגדולים במשק גייסו חוב בבורסה בהיקפים של מאות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות. לאחרונה ירדו מחירי איגרות החוב של אנשי העסקים והחברות הגדולות במשק בעשרות אחוזים, בין השאר בשל חשש המשקיעים שהם לא יצליחו למחזר את החובות האדירים שלהם.

תשואה לפדיון: התשואה השנתית המצטברת שתתקבל על איגרת חוב במקרה שהאיגרת תוחזק עד למועד פירעונה.

תאריך פדיון: במועד זה משלם מנפיק איגרת החוב לרוכשיה את הקרן.