תמונה עגומה: המיתון הגיע גם למוזיאונים

כמו תמיד בימי מיתון, תחומי האמנות והתרבות הם בין הראשונים להיפגע. המוזיאונים לאמנות, שתלויים לא מעט בתרומות מהארץ ובעיקר מחו"ל, ואינם נסמכים רק על ההקצבות מהמדינה, נאלצים לצמצם פעילות, לדחות תערוכות ולבטל התחייבויות לרכישת יצירות.

חיפה: מבטלים

"לפני כמה ימים הגיע מכתב רשמי מקרן אמריקה ישראל ובו נכתב כי לאור ההתפתחויות הקשורות בבורסות ובמעילה של ברנרד מאדוף בארה"ב, הם נאלצים לצערם לבטל את תמיכתם ברכישת יצירות של אמנים צעירים למוזיאון, כל זאת למרות התחייבותם בכתב", אומר נסים טל, מנכ"ל מוזיאון חיפה לאמנות, שנאלץ לבטל רכישת כמה עבודות. "מעבר לנזק התדמיתי מדובר באמנים שפרנסתם נפגעה בן לילה".

"כל שנה התמיכה מהקרן ירדה", הוא אומר, "בתחילה היא עמדה על 20 אלף דולר, אחר כך ירדה ל־5,000 דולר ועכשיו בוטלה לגמרי". אבל קרן אמריקה ישראל אינה היחידה שהפחיתה את התמיכה במוזיאון חיפה. "כך גם תורמים מחו"ל, בעיקר מארה"ב, וגם הג'וינט שתורם לפעילויות עם ילדים בסיכון הוריד את ההקצבה מ־250 אלף שקל ל־120 אלף שקל", מוסיף טל.

"אנו נאלצים להכין תוכנית התייעלות ולהדק את החגורה בפעם המי יודע כמה", מסביר טל, "זה אומר פחות הוצאות על תערוכות, צמצום וביטול קטלוגים, ומחקר לטיפול באוסף, כל מה שלא יקטין את הפעילות הפורמלית של המוזיאון. אני מקווה שנעבור את השנה בשלום".

טל מוטרד בימים אלה מתערוכת ההיסטוריה של הווידיאו, "וידיאוסטוריה", שאמורה להיפתח בחודש יוני הקרוב. הנהלת המוזיאון מחפשת אחר תורמים שיממנו את הפקת הקטלוג, שעלותו 70 אלף שקל.

תל אביב: מצמצמים

 

ממוזיאון תל אביב לאמנות נמסר: "פעילותו הענפה של המוזיאון בתחומי האמנות, התרבות והחינוך מתאפשרת בין השאר מגיוסי תרומות בארץ ובעולם. עד לאחרונה גייס המוזיאון בעצמו כשליש מהתקציב. כך ב־2007 מתוך תקציב של 52 מיליון שקל, 17 מיליון שקל היו מגיוס עצמי".

 

המוזיאון נערך למצב בהפחתת מספר התערוכות הצפויות מ־25 ל־20. כמו כן יוצגו יותר תערוכות המבוססות על אוספי המוזיאון, וצומצם היקפה של תערוכת הדגל לשנת המאה לתל אביב המוקדשת ליצירות אלכסנדר קאלדר.

ירושלים: משפצים

במוזיאון ישראל בירושלים משדרים עסקים כרגיל, ואף מציינים כי מספר המבקרים השנה הגיע לשיא מאז האינתיפאדה בשנת 2000. "מוזיאון ישראל בתהליך של בנייה עצומה ורובו סגור, מלבד אגף הנוער והיכל הספר. אנו משתדלים שהמוזיאון ימשיך בפעילות חלקית והרחבנו את הפעילות לידידי המוזיאון. יצאנו לבית טיכו, בית מאני בתל אביב, בית האמנים, ואנחנו ממשיכים בפעילות אמנותית".

הרצליה: מתייעלים

גם במוזיאונים הקטנים יותר נוקטים צעדי התייעלות כדי לשרוד ולשמור על המוניטין. "מוזיאון בסדר הגודל שלנו עובד לפי תוכנית של לפחות שנה קדימה, וההתחייבויות נבנות על ניסיון לגייס תרומות, מה שבדרך כלל מצליח", אומרת דליה לוין, מנכ"לית מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.

אלא שהשנה, כמו אצל הקולגות, התרומות אינן ממהרות להגיע. "אנחנו עומדים מאחורי ההתחייבויות שלנו - זה כלל ברזל של המוזיאון. למרות שאנחנו פונים לאנשים ונענים בשלילה עוד לפני שהתחלנו להסביר", אומרת לוין.

צעדי ההתייעלות של לוין כבר מתגבשים: "נצטרך להתארגן אחרת; ייתכן שנציג יותר אמנות ישראלית מבינלאומית, שהצגתה כרוכה בהוצאות נוספות, כמו שינוע היצירות והבאת האמן. אפשרות נוספת היא שנציג יותר וידיאו, שהוצאותיו נמוכות יותר מהפקות גדולות של צילום. לשמחתי ראש העיר לא צמצמה לנו את התקציב, וזה אומר שאנחנו יכולים לשמור על האיכות והרמה שאנחנו מחויבים אליה".

פתח תקווה: מגייסים

דרורית גור־אריה, מנכ"לית ואוצרת ראשית של מוזיאון פתח תקווה, ממשיכה בתוכנית התערוכות המתוכננת ל־2009, אולם מתכוונת לקצץ בפעילויות הנלוות. "אנחנו מקבלים תקציב מרכזי מהרשות המקומית, וידוע לי שיש צפי לקיצוץ, לכן אני מאוד זהירה ביחס לאירועים הסובבים, כמו הרצאות. גם קטלוגים לא בטוח שייעשו", אומרת גור־אריה.

המצב מאלץ את המוזיאון להיות יצירתי יותר, ובימים אלה פועלת גור־אריה להשגת שיתופי פעולה עם גורמים עסקיים כדי לגייס מקורות הכנסה נוספים, ואף החלה לשקוד על גיוס תרומות, לראשונה מאז הפתיחה לפני ארבע שנים.