ביבי, תן נטבוק לכל ילד

בשנת 1996 נתן משרד ראש הממשלה, אז בראשות בנימין נתניהו, חסות לפרויקט "מחשב לכל ילד". המחשבה שעמדה בבסיס ההחלטה, גם אם היה בה שמץ של ספין פוליטי, היתה שבעידן של כלכלת מידע יכולת שימוש במחשב היא מנבא מרכזי ביכולת ההשתכרות העתידית של כל אדם. המחשבה הזו היתה מחשבה מדויקת מאוד.

פרויקט "מחשב לכל ילד", שכמו שירותים רבים בישראל הוקא מתוך סל האחריות של הממשלה ונותר פרויקט של עמותה, גילה דברים מופלאים על המתנה שנופלת בידיו של ילד שניתן לו מחשב. מסקרי העמותה שנערכו כחלק מליווי הילדים עולה ש־97% מהילדים שקיבלו מחשב עדיין משתמשים בו. 90% משתמשים בו מדי יום. 80% מחוברים לאינטרנט, אף שהפרויקט מממן רק חצי שנה של התחברות, ועלות החיבור מוטלת לאחר מכן על המשפחות. 60% מהילדים דיווחו על עלייה בהישגיהם הלימודיים ומעמדם החברתי בכיתה. 80% דיווחו שגם אחיהם משתמשים במחשב. שליש דיווחו שגם הוריהם משתמשים בו.

אלא שנתון אחד מעיב על 13 שנותיו של הפרויקט החשוב כל כך הזה: 32,434. זה סך כל המחשבים שחולקו לילדים מאז תחילת הפרויקט עד היום. ב־2008 הצהירו אנשי הפרויקט שמטרתם היא להעביר 6,000 מחשבים חדשים לידיהם של ילדים. לא די בזאת, וכך לעולם לא ייסגר הפער הדיגיטלי בישראל. אם היום בקרב החמישון העליון 94% מהילדים מחוברים לאינטרנט ממחשבם הביתי, לעומת 37% בלבד בחמישון התחתון, הפרויקט הזה לא ישנה את המצב. לא בקצב הזה.

זה לא חייב להיות כך. אם ב־1996 היה פרויקט כזה משא כבד מדי על כתפיה הכלכליות של המדינה, ומחשב סביר עלה יותר מאלף דולר, הרי שכיום שוטף את העולם גל של מחשבים זולים להפליא. חברת דל, למשל, מוכרת מחשב נייד ב־200 דולר לצרכן הפרטי. ממשלת ישראל יכולה להשיג במכרז גדול מחיר טוב עוד יותר, עבור מחשב טוב יותר.

בואו נעשה את החישוב ביחד. 200 דולר למחשב. בישראל יש כמיליון וחצי תלמידים. נאמר שאנחנו לא מחילים שום קריטריון מסנן, ורוכשים לכולם מחשב. 300 מיליון דולר. כלומר 1.2 מיליארד שקל. הרבה כסף, נכון? כן, אבל לא כל כך. הביאו בחשבון שתקציב משרד החינוך הוא 27 מיליארד שקל בשנה לערך. והביאו בחשבון שאפשר לפרוס את הפרויקט הזה למשך שלוש שנים. 400 מיליון שקל בשנה. פחות ממחירו של מטוס F-35 אחד שחיל האוויר רוצה לרכוש.

אז תגידו, נכון, המחיר אינו כולל את ההדרכות ההמוניות שמשרד החינוך יצטרך לממן (אף שלא צריך באמת. הילדים ילמדו לבד. אולי את המורים צריך ללמד), ולא הבאנו בחשבון את חיבור האינטרנט החינמי/מסובסד שחובה לחבר למחשב כזה. אבל תחשבו: מיליארד שקל או 2 מיליארד שקל, ולכל ילד בישראל יש מחשב נייד. 60% מהילדים בחמישון התחתון ידווחו על שיפור בהישגיהם הלימודיים. לא ההשקעה הכי טובה שישראל עשתה מעולם בחינוך? וזה עוד לפני אלף ואחת ההטבות הנוספות שיועתרו על החברה והכלכלה בישראל.

בנימין נתניהו היה ראש הממשלה שיזם את הפרויקט "מחשב לכל ילד" בישראל. עכשיו יש לו הזדמנות אמיתית, לא ספינית, לממשו. אם תשאלו אותי, הוא חייב לנצל את ההזדמנות הזו.