הפיקוח על הבנקים ישלם סעד של 258 מיליון שקלים לנפגעי חפציבה

באגף המפקח על הבנקים, בראשות רוני חזקיהו, החליטו לשלם לנפגעי חברת הנדל"ן חפציבה סעד בסך 258 מיליון שקלים. זאת, לאחר מידע שאסף הפיקוח מהבנקים ומרוכשי דירות, מאז קריסת חפציבה, לפני כשנתיים. נכון להיום (א') התקבלו בפיקוח על הבנקים 1,482 פניות בנושא חפציבה, מ-814 רוכשי דירות.

מהנתונים שהתקבלו מתברר, כי רוכשי דירות רבים נותרו ללא בטוחה - כערבות בנקאית - שתבטיח את הכסף ששילמו לחפציבה. היעדר בטוחה חושפת את רוכשי הדירות, במסגרת הליך כינוס נכסים, לדרישות כספיות נוספות, כתנאי לקבלת החזקה בדירה וביטול השעבוד המוטל עליה, לטובת הבנק המלווה של הפרויקט, אם קיים כזה.

בחלק מהמקרים גם נמצא, כי הסיבה להיעדר הבטוחה הינה התנהלות לקויה של הבנק, במישרין או בעקיפין, כאשר כספי רוכשי הדירות הופקדו בחשבונות, שאינם חשבונות ליווי.

לכן, הוחלט כי הטיפול בפניות הרוכשים, שבפועל הם הנפגעים העיקריים בכל הפרשה, ייעשה בשני שלבים. שלב ראשון יהיה לתת סעד מיידי לרוכשי הדירות, על-מנת למזער את נזקיהם. בשלב השני ייבדק אופן התנהלות הבנקים, יופקו לקחים וייבחנו דרכים לשם מניעת הישנות מקרים דומים.

עד כה הופקו שני לקחים, אשר הביאו, בין היתר, להוצאת הוראות ניהול בנקאי תקין בנושא הליווי הפיננסי ולניסוח כתב ערבות לפי חוק המכר. הוראות אלה הסדירו את דרך התשלום לחשבון הליווי הפיננסי, אותו יבצעו רוכשי הדירות באמצעות תלושים, שמטרתם להבטיח את כספם. כמו כן, נקבע נוסח אחיד של כתב ערבות, בכדי למנוע הכללת תנאים לא הוגנים כלפי רוכשי הדירות.

באוגוסט 2007 הורה בית המשפט על מתן צו להקפאת הליכים כנגד חפציבה. בדו"ח שהוגש לבית המשפט, באוקטובר של אותה שנה נטען, כי מדובר בקריסה הגדולה ביותר של קבוצת בנייה שאירעה בישראל. עם היוודע דבר הקריסה, החל הפיקוח על הבנקים, לאסוף מידע מהבנקים ומרוכשי הדירות, בכל הנוגע לפרשה, לצורך גיבוש החלטה באשר לאופן והיקף התערבותו בעניין.

שיטת הליווי הפיננסי היא שיטת מימון של פרוייקטי בנייה, בה התנהלותו הכספית של הקבלן נעשית באמצעות חשבון בנק מיוחד, אליו גם נדרשים רוכשי הדירות להפקיד את התשלומים בעד רכישת הדירות. אל חשבון זה אף מעמיד הבנק המלווה אשראי לבניית הפרויקט, כאשר בכל נקודת זמן משקפת יתרת האשראי את התקדמות הפרויקט.

במקביל להעמדת האשראי ליזם, מעמיד הבנק המלווה ערבות לרוכשי הדירות.

הצלבת המידע שהתקבל, מהבנקים ומהרוכשים גם יחד, איפשר לפיקוח על הבנקים לקבל תמונה ראשונית, בין היתר, בדבר מספר הפרויקטים המלווים ושלבי הבנייה שלהם, מספר הדירות בכל פרויקט, מספר הרוכשים אשר אין ברשותם ערבויות חוק מכר, מספר יחידות הדיור שנמכרו ללא ידיעת הבנקים ועוד.